לכבוד יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, כותבת בת שבע כהן מכתב אישי ומרגש לבנה, רס"ן ירמי כהן ז"ל מכפר סבא, שנהרג באסון המסוקים בפברואר 1997
ירמי בני אהובי
עשרים ושש שנים,
עשרים ושש שנים רוויות צער אינסופי ודמעות שיכלו למלא נחלים רבים. אני ואחיותיך, זיו ועדי, מוצפות בחלומות ותקוות שעוד תשוב ונתראה, עוד נשוב ונתחבק, עוד נשוב ונהיה משפחה מאושרת. עשרים ושש שנים – פעמיים בר מצווה, וכאילו רק אתמול חגגנו לך. ירמי יקירי שלנו, גיל הבר מצווה זה היום בו הפכת מילד לנער בוגר הלוקח אחריות על מעשיו.
היית פרח של ילד, פרח של נער, פרח של חייל ופרח של אדם. יפה תואר ויפה מראה בחיצוניות שלך ובפנימיות שלך. ובדיוק פרח כזה היה חסר לבורא עולם, בגן עדן שלו, גן שהיו בו עץ הדעת ועץ החיים אבל לא היה בו פרח שכמוך.
בחודש שבט, חודש שחוגגים בו את חג האילנות, הוחלט בשמיים שחסרים פרחים נדירים בגן העדן ונשלח מי שנשלח לקטוף אותך מאיתנו ולשתול אותך בגן העדן של מעלה. ואתה בקושי הספקת לטעום פה, עלי אדמות, מעץ החיים וכבר נלקחת מאיתנו כשאנחנו נותרים מיותמים, כאובים ולא מצליחים למלא את החלל העצום שנפער בליבנו ובנשמתו.
ירמי יקר שלנו, החיים ממשיכים והמשפחה מתרחבת: זיו, אחותך הגדולה, התחתנה בשעה טובה עם עוז ונולדו לה 4 ילדים נפלאים: גל שכבר מתקרב לגיל 14, תאומים בראל וצוף שעוד מעט ימלאו להם 10 שנים ודריה המתוקה, שלא מזמן מלאו לה 7 שנים.
ואחותך עדי גם היא כבר נשואה לארי ונולדו לה 2 ילדים נפלאים: אלבי שמתקרבת לגיל 20 ואמרי שעוד מעט ימלאו לו 17 שנים. עדי מתגוררת בארה"ב ואני מתפללת שתחזור לארץ. כולנו כל כך מתגעגעים אליך.
אני לא יכולה שלא לחשוב איזה דוד נפלא היית יכול להיות, ובאיזה בן זוג מסור אוהב ורגיש הייתה זוכה רעייתך, ואיזה אבא מדהים היית עשוי להיות לילדיך שללא ספק היו גאים בך וממלאים אותך גאווה ואושר.
ירמי, בני אהובי, אני לא לבד. יש לי בן זוג יקר, יגאל, כבר 13 שנים, שנמצא איתי כל הדרך ותומך בי ביום יום וברגעים הקשים. כל אלה ועוד תמונות רבות נשארות, למרבה הצער.
לגבי המדינה שלנו, אל תדאג. המדינה שלנו חזקה מאוד ויכולה להגן על עצמה היטב. מבחינה פנימית יש קצת בעיות ואני לא רוצה לצער אותך. אנחנו כולנו תקווה שהכל יסתדר לטובה.
אהוב שלי, אהוב של אחיותיך זיו ועדי שכולנו מתגעגעות אליך מאוד, נוח בשלום ובשלווה באדמת הארץ שכה אהבת ועליה הקרבת את חייך. ואנחנו שנשארנו פה מבטיחים להמשיך ולזכור, להתגעגע ולאהוב.
באהבה רבה ובגעגועים אינסופיים,
אחיותיך זיו ועדי ואמא שאוהבות אותך עד מאוד.
