"לירי נחטפה כשהיא לא פצועה וככה אני מצפה שהיא תחזור אלינו ובמהרה", אומרת שירה אלבג, אמה של לירי מהמושב ירחיב שבשרון. לירי נחטפה בשבת האחרונה על ידי מחבלי החמאס.
לירי בת ה-18 סיימה לפני מספר חודשים את לימודיה בתיכון עמיאסף והיא הבת שלישית מבין ארבעת ילדיהם של שירה ואלי: רוני בת 24, שי בת 22 וגיא בן ה- 14. "לירי היא ילדה מהממת וחברותית שכל היום עושה שמח בבית, מטיילת ומסתובבת, הבית תמיד מלא בחברים שלה", מספרת שירה על בתה האהובה. "היא אוספת אנשים מכל מיני מקומות בארץ ותמיד מכירים אותה, היא אהובה על כולם. היא ילדה טהורה עם לב זהב שאי אפשר להסביר, הכל אצלה בשקט, בנועם וברוגע".
"היא סיימה י"ב והתגייסה כבר ב-31 ביולי, כך שאפילו לא הספיקה ליהנות מקצת חופש עד הגיוס", ממשיכה שירה ומספרת. "היא סיימה טירונות וישר יצאה לקורס תצפיתניות אותו סיימה רק ביום רביעי שעבר. היינו בטקס סיום של הקורס. היה מרגש ומלא אנרגיות. היא הכירה מלא חברות חדשות ואמרה לי שהיא ממש מאושרת. היא שובצה כתצפיתנית במפקדת נחל עוז עם עוד ארבע חברות מהקורס והייתה מאושרת שהיא ממשיכה איתן. הן הגיעו לשם ביום חמישי, יומיים לפני האסון".
אזרחים רבים הגיעו לתמוך במשפחת אלבג, צפו במפגן התמיכה מול בית המשפחה ובשירת התקווה
מה את יודעת על מה שקרה שם?
"מאחר שבעלי לא היה בארץ לירי ביקשה שאבוא לבקר אותה בשבת וקבענו שאגיע בשעה 12. היא אפילו הכינה לי רשימה מה להביא לה מהבית. בשעה 6 וחצי בבוקר היא התקשרה אלי ואמרה שיש טילים והן במיגונית. שלחה לי סרטון שרואים את הבנות שם עם פיג'מות. אחרי שעה היא התקשרה ואמרה שהיא שומעת ירי, צעקה שיש חדירה לבסיס. אמרתי לה שתשמור על עצמה. כתבה שהן במיגונית ויש שתי בנות עם רובים. ברבע לשמונה כתבה שירו עליה והיא לא נפגעה ומאז נותק הקשר".
איך גיליתם שהיא נחטפה?
"בשבת בערב נסעתי עם גיסי לחפש אותה בבית חולים סורוקה. בדרך אמרו שמפנים פצועים לאסף הרופא אז נסענו לשם קודם. כמובן שלא מצאנו אותה שם. יותר מאוחר אחיין שלי התקשר אלינו וביקש שנחזור הביתה. מסתבר שהם ישבו כאן וראו את הסרטון שבו רואים את לירי. התגובה הראשונית שלי הייתה שזאת לא לירי והיא לא חטופה בעזה. רק בשלוש לפנות בוקר ראיתי את הסרטון לבד ואמרתי לעצמי שזאת לירי ושלחתי לקבוצת הורים. לא האמנתי ולא דמיינתי שהשתלטו על הבסיס וחוטפים אותם. חשבתי שירו מחוץ לבסיס. לא היה לי את החשש שזה יהיה בתוך הבסיס. מי חשב שיפרצו לבסיס ויסתובבו בו חופשי? ביום ראשון הודיעו לנו שהיא נחטפה".
מה רואים בסרטון?
"רואים סרטון שהיא יושבת בגי'פ של צה"ל ולידה עוד שתי חיילות. היא עולה ראשונה לרכב כשהיא כפותה. בסרטון ראיתי עליה פחד, שהיא בשוק ולא מבינה מה קורה, יושבת המומה. לדעתי הן לא הבינו מה קרה בכלל. ברגעים כאלה הבטן מתהפכת. אומרים לי שלא פוגעים בנשים ולכן לא יפגעו בה אבל מתהפכת לי הבטן מה יעשו להן כי בכל זאת היא חיילת. הם חיות אדם. אני לא יודעת אם היא ישנה על הרצפה, אין לה כלום, אם היא שתתה ונתנו לה משהו".
רוצים להישאר מעודכנים?
הייתם ב-433?
"בשבת בלילה בעלי חזר עם הבן שלנו מאיטליה וישר נסענו ל- 443, שם לקחו לי בדיקת ד.נ.א ושאלתי אותם את השאלה הזאת גם. הם לא ראו את הסרטון, אבל שבאו למחרת להודיע לנו שנחטפה אמרו שלא מסתמכים רק על הסרטון אלא על עוד דברים שלא יכולים לפרט לנו. חשוב לי שיידעו שהיא בריאה ושלמה וככה אני מצפה לראות אותה בבית".
את סומכת על המדינה שתחזיר אותה?
"היום אני כבר לא סומכת על המדינה. יש כאוס ענק במדינה, איבוד שליטה של ממש".
היא לא חששה לשרת כתצפיתנית בעוטף עזה?
"ממש לא. היא רצתה את התפקיד הזה. היא ידעה שזה אזור עם פעילות. רוב הבנות לא רוצות כי זה תפקיד קשה אבל היא הייתה מאושרת כי ידעה שזה תפקיד חשוב ויש שם הווי מיוחד. בקורס היא כבר הייתה מיועדת לפיקוד וקצונה וזה מה שרצתה. היא הרגישה שזה תפקיד עם שליחות".
איך בכלל מתמודדים עם מצב כזה?
"אנחנו לא יודעים ושואלים את עצמנו את אותה שאלה, מה אנחנו אמורים לעשות. יושבים פה חסרי אונים בבית ולא יודעים מה לעשות חוץ מזה שאנחנו פונים לדבר ולהתראיין על לירי, גם בערוצים בחו"ל שיידעו ויבינו מה קרה כאן, איזה חיות הם. לירי הלכה על הרגליים וככה אני מצפה לראות אותה בחזרה. שלא יספרו לי סיפורים שהייתה פצועה. היא הייתה בריאה וככה אני מצפה לראות אותה בהקדם. שלא יגידו לי שזה תהליכים ושזה ייקח שנים".
