איילת גולדין: "השיבו את כולם, כדי שניכנס ליום העצמאות כישראלים גאים ולא מופקרים"

על רקע הקיפאון המתסכל והמקומם בהחזרת החטופים משבי החמאס, אלפים הגיעו אמש (מוצ"ש) לעצרת המרכזית בכיכר החטופים, בשבוע שבו מדינת ישראל תתייחד עם זכר חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, וקראו יחד למקבלי ההחלטות: "אפשר וצריך להגיע להסכם שישיב את כולם – בפעימה אחת, עכשיו. העם בוחר בחטופים. כולם – לפני הכל".

המסר שיצא ממשפחות החטופים הוא חד משמעי: "אנו זועקים למקבלי ההחלטות להשיב את כל 59 החטופים, עכשיו. אסור לנו לנרמל מציאות שבה יש ולו חטוף אחד בעזה. הניצחון היחיד יהיה השבתם של כולם, החיים לשיקום והחללים לקבורה ראויה״.

מירב טל בעצרת בכיכר החטופים, צילום פאולינה פטימר

שורדת השבי מירב טל אמרה בעצרת: "אני אומרת לממשלת ישראל – החובה שלכם היא אחת. להחזיר את כולם. לא חלק. לא כשנוח. את כולם. כשהייתי בחושך ונתנו לנו לשמוע רדיו, שמעתי את השר בן גביר אומר שהוא לא מוכן לחתום על עסקה שתשחרר אותנו. באותו רגע חשתי ייאוש נורא. לא הבנתי איך יהודי, אח שלי לעם, מסוגל לומר שהוא לא רוצה שנחזור. המקום ההוא האפל, הקר, המפחיד – משאיר אותך עם מעט תקווה. ואז בא מישהו מהבית, מהעם שלי וגוזל גם אותה".

מירב הוסיפה: "אני מפצירה בכל מקבלי ההחלטות – תחשבו לפני שאתם מדברים. תרגישו. תבינו. תשאלו את עצמכם: מה אם זו הייתה הבת שלכם? האמא שלכם? אותי הממשלה הצליחה להחזיר. זה אומר שהיא יכולה ושהיא חייבת לעשות את זה עבור כולם. כולנו יהודים גאים. כולנו אוהבים את המדינה הזו. אבל אסור לנו לקבל מצב שבו מפקירים את אחינו ואחיותינו. אנחנו חייבים להיות מאוחדים. היום זה אני מחר זה יכול להיות כל אחד אחר. ומי שחזר מהשבי לא יכול להשתקם עד שכולם חוזרים".

איילת גולדין, אחותו של הדר גולדין שגופתו נמצאת בידי החמאס כמעט 11 שנים, אמרה: ״יום השואה מייצר עבורנו אמת בהירה: לעולם לא עוד! זה חייב להיות ההבדל! אחרת אין לנו זכות להיות כאן. אני עומדת כאן ודורשת מכם המנהיגים – תהיו ראויים למדינה שהופקדה בידיכם זה לא מי לפני מי, זו לא סלקציה, זו שפה של ימים חשוכים. השיבו את כולם. מלאו את החלל שנפער, השיבו את כולם, כדי שניכנס ליום העצמאות כישראלים גאים ולא מופקרים".

דני אלגרט בעצרת בכיכר החטופים, צילום פאולינה פטימר

דני אלגרט, אחיו של איציק אלגרט ז״ל: ״אנחנו עומדים כאן, בשבת שבין יום השואה ליום הזיכרון, בין זיכרון לבין מציאות שלא נותנת מנוח. השנה, השואה איננה רק זיכרון של העבר.
ראש הממשלה, ביום הזיכרון הזה אנחנו מביטים בזכר הנופלים, ומבקשים לשאול אותך: על מה נלחמו? האם על מדינה שמפקירה את בניה? החטופים עדיין שם. ואתה אינך מחזיר אותם. מדברים על “הכרעות גורליות”, בזמן שהערך הבסיסי ביותר, קדושת חיי האדם, נרמס שוב ושוב. אנחנו לא נקבל את זה. העם הזה נולד מן האפר, כדי לחיות, לא כדי להימחק באדישות. זה הזמן להתעורר. לא עוד הבטחות ריקות. לא עוד הפקרת חיי אדם. עכשיו, לא מחר. עכשיו, לא בנאום הבא״.