"בשעה קריטית זו, אסור להתיישר לתכתיבים של רשימות שינדלר למיניהן"

על רקע הדיווחים על מו"מ לעסקה להחזרת החטופים, יציאת משלחת לדוחא, הפסקת אש וביקורו הצפוי של ראש הממשלה אצל הנשיא טראמפ, התקיימה אמש (מוצ"ש) עצרת נוספת בכיכר החטופים ובה הובע זעם על הכוונה לקיים עסקה חלקית בלבד, שבה יחזרו כמחצית מהחטופים החיים משבי החמאס ורק חלק מגופות החללים.

משפחות החטופים יצאו במסר חד וברור: "הסלקציות הכואבות ושיטת הפעימות מענות ומייסרות את משפחות 50 החטופים והחטופה כולן, חיים וחללים כאחד. בשעה קריטית זו, אסור להתיישר לתכתיבים של רשימות שינדלר למיניהן, כאילו לא ניתן היה להשיב את כולם ממזמן. כלל החטופים יכלו לשוב לשיקום ולקבורה לפני חודשים רבים, אילו רק הממשלה הייתה בוחרת בכך ולא בשיקולים של הישרדות פוליטית. שיטת הפעימות והעסקאות החלקיות מייצרת אי וודאות בלתי נסבלת אצל כל משפחה, שכמהה למזור כלשהו לאחר 638 יום – בין אם בחיבוק ליקיר ששב, או בקבר עליו ניתן להתאבל. זה נכון למשפחתו של חטוף חי, שכל יום בשבי הוא בגדר סכנת חיים ממשית ומידית עבורו; זה נכון למשפחתו של חטוף חלל, שכל יום בשבי מהווה סכנת היעלמות לנצח עבורו".

"כל סלקציה מורטת את העצבים ומענה את הנותרים"

רבים הגיעו גם לעצרות השבועיות בירושלים וכרמי גת למען השבת החטופים. עילי דוד, אחיו של אביתר דוד, החטוף בשבי החמאס, אמר בעצרת בירושלים: "בכל פעם שאני צריך לדמיין את החזרה של אביתר – אני חושב על הרגעים האלה, שהיינו מנגנים ושרים יחד. אני נזכר בקול היפיפה שלו, שלמרבה הטירוף שמעתי לאחרונה בסרטון הסדיסטי של חמאס שתיעד אותו ואת גיא גלבוע דלאל צופים בחבריהם החטופים משתחררים. איכשהו, הם מצליחים להתעלות ולשרוד. איכשהו, הם מצליחים למצוא את התקווה בכל יום מחדש, ממש כמונו. איך שורדים בתנאים האלה? אני מחכה שאביתר יחזור ויספר לי בעצמו. זו העת להציל חיים. זו העת להציל את החללים מסכנת היעלמות. במציאות המשתנה במהירות במזרח התיכון, זהו העיתוי לחתום על הסכם כולל שיוביל לשחרור כל החטופים כולם, ללא יוצא מן הכלל. כל סלקציה מורטת את העצבים ומענה את הנותרים. השבת החטופים כולם תהיה ניצחון לרוח הישראלית, והפתח לשיקום. הסכם כולל יאפשר לא רק את הצלת החטופים, אלא יאפשר שיקום לחברה הלוחמת שלנו. להחזיר את אנשי המילואים הביתה ולרפא את הפצעים. זה הזמן, להחזיר את כולם הביתה״.

מכבית מאייר בעצרת בכיכר החטופים, צילום פאולינה פטימר

מכבית מאייר, דודתם של גלי וזיו ברמן, החטופים בשבי החמאס, אמרה בכיכר החטופים: "זה הזמן להסכם שמציל את כולם – חיים וחללים, הסכם בלי סלקציה. החיים ששורדים כנגד כל הסיכויים והחללים העלולים להיעלם בחורבות עזה – הסכם חלקי ישאיר 22 חטופים לגורלם. אנחנו חייבים כעת הסכם תחום בזמן המבטיח את השבת כולם עד החטוף האחרון. תעצמו עיניים ותנסו לדמיין. 50 חטופים וחטופה חוצים את גבול עזה ועוברים לידי חיילי צה"ל, החללים מובאים לקבורה ראויה. עם שלם חוזר לנשום איתנו, ומתחיל תהליך הריפוי של המדינה שלנו. זאת תמונת הניצחון המוחלט".

דני אלגרט בעצרת בכיכר החטופים, צילום אלון גלבוע

דני אלגרט, אחיו של איציק אלגרט ז"ל, שנרצח בשבי החמאס: "לחץ צבאי בלי גבולות הוא לא אסטרטגיה. הוא יוצר אשליה של שליטה, בזמן שהוא מחריף את הסכנה לחטופים. זה כבר לא עניין של ימין או שמאל, זה עניין של חיים או מוות. אחי נרצח, הוא הוכנס לחקירה ועונה במקום שישמעו אותו. הפכו אותו לבעיה שיש "ללחוץ עליה", במקום אדם שצריך להבין אותו. והתוצאה בלתי הפיכה בלתי נסלחת. הגיעה העת לומר בקול ברור: "לא תעמוד על דם רעך". אל תעמוד מהצד כשהאחר מדמם. אל תבחר בלחץ כשליבך יודע שהוא מסכן את החיים. זה עיקר התורה, זה הצו המוסרי. עם שלא שומע את זעקת החטוף איבד את צלם האנוש שלו. אני קורא לכל אדם באשר הוא לא הבדל דת גזע ומין אל תשתוק. אל תיתן ללחץ הצבאי להרוג את מי שעוד אפשר להציל. צריך להחזיר את כולם החיים והחללים – את כולם".