הזמר והשחקן ליאור דה טאוקר בן ה־39, עד לא מזמן תושב הרצליה, ומתגורר כיום בכפר סבא, מוכר למבוגרים בעיקר בשל הלהיט "כל הזמן אני חושב עליה". אבל בקרב הילדים הקטנים, הוא מוכר כקול מאחורי קופיקו וגם כדמות של פיקו החייזר בהצגות השונות של גיבורי האור, וכדמות של בובו, בתוכניות הדוד חיים. בחנוכה הוא מופיע בהצגה "כוכבים מהספרים", לצד יובל המבולבל, לירן כוהנר וקוקו בלו.
דה טאוקר מספר: "כיום אני בעיקר שחקן ומופיע בהצגות ילדים אבל אני עדיין שר, בעיקר בהצגות. אני כרגע ממש חזק בתחום הילדים ויש לי דמות שאני מגלם, שנקראת פיקו (חייזר חמוד מכוכב פיקוללה), דמות שאני רץ איתה בשנים האחרונות ומופיע בכל הארץ, גם במופעי חנוכה. בחנוכה אני מופיע במופע שמעביר מסר חשוב לילדים, במיוחד בעידן הסמארטפונים, להחזיר את הילדים לקרוא ספרים. אני עושה את זה במופע "כוכבים מהספרים", בשני תפקידים, גם כפיקו שהוא כאילו חייזר מכוכב אחר, דמות מאחד הספרים, וגם בעוד תפקיד שהוא הפתעה מאוד גדולה לילדים אבל אני לא רוצה להרוס להם את החוויה. ברור שהילדים מזהים אותי כי הם יודעים שגילמתי את בובו ועוד כל מיני דמויות כמו קופיקו בסדרה. אבל, אני חושב שדווקא ההורים הם אלו שבודקים ועושים גוגל ומאוד מפרגנים והם גם חלק מהקהל".
איך מתמודדים עם הלחץ של חנוכה?
"מתמודדים. נכון, זה יותר קשה עכשיו כשאני נשוי לליזי, עליה כתבתי את השיר 'חושב עליה', ויש לנו שני ילדים, מיכל ואיתמר, שבאו כמובן באו לפרמיירה של ההצגה. אבל זו העבודה שלי. מדי פעם כשאני יכול אני כמובן מביא אותם ומראה להם את מאחורי הקלעים, אבל זה לא קורה יותר מדי כי אנחנו עובדים נון סטופ, ממש סביב השעון. התחלנו עם החזרות כבר לפני חודשיים, וזה אומר חזרות מטורפות מבוקר ועד ערב, כולל חזרות על הטקסטים, תלבושות, כוריאוגרפיה, בימוי והכל. סיימנו את החזרות וממש השבוע התחלנו להופיע, כאשר ההופעות הראשונות היו השבוע בנתניה. עלינו עם המופע קצת לפני חנוכה ונמשיך גם אחרי חנוכה. אבל בחנוכה זה הטירוף האמיתי, כי אנחנו מופיעים ארבע-חמש פעמים ביום, מהבוקר ועד הלילה. אני חוזר ממש מאוחר אחרי ההופעות בחנוכה. אני חושב שלמרות שזה לא קל אני מאוד נהנה כי יש את הפידבק של הקהל, החיוכים, יש צחוקים ואהבה וזה דבר מטורף".
ליאור דה טאוקר עם יובל המבולבל. צילום תמי חוני
אין פאדיחות?
"הדבר היחיד שקורה לי לפעמים זה, שבגלל שעושים את זה הרבה פעמים ביום יש לפעמים קצת בלבול, כמו למשל, 'באיזה מערכה אני? ראשונה או שניה..'. זה קורה לפעמים אבל למזלי יש לנו מנהלי הפקה שמאפסים אותנו ועוזרים. בכל מקרה, זה כיף מטורף כי יש לנו גם צוות מדהים, כמו למשל אודי ואביעד שאיתנו בהפקה שהם מאוד מצחיקים ומעבירים לנו את הזמן בכיף. בכלל כל הצוות של המופע מגובש ויש לנו דינמיקה מטורפת. מאוד שמחתי להכיר אנשים חדשים בתעשייה שהתחברתי אליהם, הפכנו לחברים ממש טובים. אני משער שאחרי הלחץ אני אתגעגע לכל הטירוף הזה, אבל בגלל שאני עושה הפקות חנוכה ברצף כבר מעל לחמש שנים – התחלתי עם גיבורי האור ועם דוד חיים ויובל המבולבל – אני יודע שיש את שנה הבאה. חוץ מזה שאני מרגיש מבורך כי אני הכי נהנה מזה שאני עושה משהו שאני אוהב ויכול להתפרנס ממנו. זו הברכה הכי גדולה שאתה יכול לקבל, אתה אוהב את מה שאתה עושה וגם מתוגמל על זה. אני גם שר מילדות ואני גם רוקד ואני עושה על במה אחת את כל הדברים שאני אוהב".
ומה קורה כשחולים, או עייפים?
"אין דבר כזה, ההצגה חייבת להימשך גם כשחולים או עייפים. למשל לפני שנה הייתי ממש חולה אבל אי אפשר היה לבטל את ההופעה ועליתי להופיע. נכון, האדרנלין מעביר לך את החולי לשעה הקרובה והקהל לא מרגיש את זה, אבל הקושי הוא אחר כך כי אתה ממש גמור. אי אפשר להיות חולה בתעשייה הזו. מזל שיש תרופות פלא. לדעת שמאות אלפי ילדים הולכים לראות אותך ולשמוע את הילדים מוחאים לך כפיים זה ממלא את הלב".
רוצים להישאר מעודכנים?
צצים אנשים מהעבר שמבקשים כרטיסים?
"ברור. יש כאלה שמתקשרים ואומרים, 'אה אחי…היינו ביחד ב… אתה זוכר אותי? יכול לארגן כרטיסים', או כאלה שאומרים, 'בוא תארגן לי כניסה מאחורי הקלעים..'. לא תמיד אני יכול לעשות משהו. לכן אני שמח שזה לא תלוי בי, כי יש מפיק ומנהלי הצגה שאחראים על זה וכרטיסים כמעט שאין כי 95 אחוז נמכרים. אז זה לא תלוי בי ואני לא שותף להפקה ויש מפיקים שאחראים על זה".
