אווירת הנכאים בהפועל כפר סבא ממשיכה לשבור שיאים מדי שבוע ואחרי התבוסה המבישה 4:0 להפועל מרמורק וההפסד ה-11 ברציפות (גם כשאומרים זאת כמה פעמים המספר פשוט לא נתפס) הירוקים כבר לא תלויים בעצמם ונראים בדרך הבטוחה למבחנים על הירידה לליגה א’. “המצב לא פשוט ולצערנו הגענו לסיטואציה שהדברים כבר לא תלויים בנו”, הודה הקפטן סהר בראון. “יש אמונה בקרב השחקנים שזה אפשרי, אבל זה מה שאנחנו אומרים בכל שבוע. אני תמיד אופטימי”.
בשני (19:00, לויטה) תנסה כפר סבא סוף סוף לבלום את הרצף השלילי מול האחרונה עירוני נשר, שכבר מזמן ירדה לליגה א’ ואיבדה עניין בליגה, או אם תרצו בשפת הכדורגל – יריבה בהזמנה. “הפסדנו 11 משחקים רצוף ואנחנו לא במצב שאנחנו יכולים לקרוא לאף יריבה ‘יריבה בהזמנה’“, מסייג בראון. “יש הרבה דברים שצריך לשנות אבל הדבר הראשון זו הגישה. צריך להבין שזו הזדמנות אחרונה באמת ומשחק על החיים שלנו”. בראון עצמו נפצע בעצם הבריח במשחק האחרון וייעדר מההתמודדות.
“הדבר החשוב ביותר עבורי ועבור השחקנים זה שקט”, הוסיף הבעלים והמאמן יצחק שום. “אני מקווה שהניסיון שלי יעזור אף על פי שניסיון לא משחק”.
אתה מאמין שאפשר עדיין להימלט ממשחקי המבחן?
“זה כבר לא תלוי בנו אבל נעשה כל מאמץ כדי שגם אם נצטרך לשחק במבחנים, נגיע מוכנים”.
גם השחקנים מאמינים שמשימת ההישרדות אפשרית?
“אני מקווה. יש לנו שבועיים שלושה לא קלים ובהם אנחנו צריכים להתרכז”.
ובתוך כל הכאוס הירוק, לא מעט בשורות איוב מגיעות גם מכיוון מחלקת הנוער – בבת עינו של הבעלים-מאמן. קבוצת הנוער של הבן עידן סיימה את העונה בידיים ריקות עם מקום שישי בליגת המשנה, הרחק מחבורת הצמרת. נערים א’ ונערים ב’ ירדו ליגה, ובסביבת המועדון מספרים שבקבוצה המוכשרת ביותר במחלקה, זו של נערים ג’, מרבית השחקנים מעוניינים לעזוב. לצד הכישלונות הנוכחיים, היה מי שביכה בהפועל את העובדה שקבוצת הנוער של היריבה העירונית, בית”ר כפר סבא, קרובה להבטיח את עלייתה לליגת המשנה ובמקרה כזה ישחקו השתיים באותה ליגה. “עכשיו רק חסר שגם הבוגרים ישחקו באותה ליגה עם בית”ר כפר סבא, פשוט כואב ועצוב”, סיכמו בסביבת המועדון.
עידן שום. צילום: עזרא לוי
"כל העיר בטראומה"
מי שכואב במיוחד את מצבה של הקבוצה הם כמובן האוהדים המסורים, שמתקשים להשלים עם המצב הנוכחי. “אני רואה את הפועל כפר סבא כבר 60 שנה ולא זכור לי מצב כזה”, אומר האוהד הוותיק והמוכר של הקבוצה, משה בן משה. “נעשו כאן שגיאות, חלקן בשל אגו נפוח של בעל הבית. התחננו אליו שיעזוב את רועי זיקרי, את תומר לוי ואפילו את מסאי דגו, למרות שידענו שהוא לא לויאלי למועדון, אבל לא פוגעים במרקם כשהקבוצה רצה. לא יודע אם היינו עולים, אבל בטח לא מגיעים למצב כזה שאנחנו שוברים שיאים שליליים כל פעם מחדש. עם זאת, אני יכול לומר לך שבחודשיים האחרונים ליבי ליבי עם שום. כאן השחקנים כבר היו צריכים להישאר בליגה בלי מאמן”.
בן משה, שכאמור חווה דבר או שניים במחיצת קבוצתו האהובה, מתאר את ההשפעה הקשה של מועדון הכדורגל על העיר כולה. “כל העיר בטראומה ואני לא מגזים”, הוא מספר. “פגשתי אישה מכובדת שסיפרה ששום, בהתנהלות שלו, הפך לה את ליל הסדר לשחור משום שבעלה ושני ילדיה ישבו לשולחן עם פרצופים של תשעה באב. אתה מבין מה קורה פה? הייתי בהלם. שום בא בהתחלה בטוב, קיבל פרגון מכולם, כל העיר הייתה באטרף, אנשים קנו מנויים והיה כיף לא נורמלי, אבל אז הוא נכנס למלחמות אגו, לא ספר את השחקנים ושיחק אני ואפסי עוד. לא מתאים ועובדה שזה פגע. אין בליבי גם על הנכד שלו, הוא ילד טוב, אבל נכנס לסיטואציה בה מצד אחד הסבא רוצה לרצות את המשפחה ומצד שני זרקו את תומר לוי בגלל התפקיד שלו. לי נראה שלשחקנים לא אכפת מהקבוצה. הם פשוט אפטיים. אתה לא יכול לקבל רביעייה ממרמורק, שזו הפועל עלייה של רחובות. אין חיה כזאת. לא ייתכן ששחקנים לא רצו לבעוט פנדל וחלקם הלכו למרכז המגרש במקום שיריבו מי כן יבעט. לא זוכר שבר וכאוס כזה. היום זה כבר לא כדור שלג, אלא מפולת שמכסה את הכל”.
יצחק שום. צילום: עזרא לוי
בן משה, כמו גם אוהדים רבים אחרים, זוכרים היטב את ימי ליגה א’ לפני שנים אחדות, שכללו נסיעות קשות למשחקי חוץ בגלבוע, דליית אל כרמל ואפילו באילת במסגרת גביע המדינה. צניחה נוספת לליגה השלישית עלולה להוציא גם להם את הרוח מהמפרשים. “אוי ואבוי להפועל כפר סבא אם תרד ליגה. קאמבק נוסף לא יהיה”, מבהיר בן משה. “אנשים עם מנויים כבר לא באים. מישהו לידי חתך שני מנויים במספריים. אני בחיים לא הפסדתי משחק, אבל בשלושה משחקים של כפר סבא העונה כבר הייתי בחוץ בדקה ה-65. אני יוצא ורואה מולי יותר מ-30 מכוניות בדרך הביתה. כולם ברחו מהבושה”.
נשמע שהשלמת עם רוע הגזירה.
“לא השלמתי עם ירידה, אבל השלמתי עם המצב בו אנחנו הולכים למבחנים. מאז ומעולם כאשר כפר סבא נדרשה לעמוד במבחן כלשהו היא כשלה. למבחנים האלה צריך רוח קרב ולשחקנים אין רוח כזו. מה שמדאיג בנוסף הוא שהמבחנים בסוף החודש. אתה מסיים את הליגה, מחכה שבועיים ומגיע שפוף, בזמן שהיריבה מגיעה בצורה חיובית. חייבים לאגור כוחות, לשנס מותניים ולהגיד: לא נרד ליגה”
