1. התסריט כבר היה לי מול העיניים. בפיגור 1:0 מול טבריה בגומלין ביום שלישי, רק התבקש שהשני יגיע בדקה ה-90 ויחתום את העונה המזעזעת הזאת בדיוק כמו שהגיע לה. מהדקה ה-40 זה היה פשוט סיוט, כמו כל העונה. אחרי שעברנו את זה בשלום, אפשר להגיד שאפו לארז בנודיס, שמאז שהגיע ראו שהביטחון חזר לקבוצה, כמו גם חדוות המשחק וההתלהבות.
עומר פדידה, שהוא הבורג המרכזי ביותר בקבוצה, נראה דומיננטי כמו שהקבוצה בדיוק הייתה צריכה. במשחק הראשון בלויטה היו לכפר סבא כל כך הרבה מצבים להכריע את ההתמודדות אבל כמו כל העונה הזאת, גם המזל לא היה איתנו. קשה להסביר את המתח שיצחק שום, משפחתו והאוהדים עברו בחודשים האחרונים. אני בטוח שעבור שום זה המשחק הכי מתוח שהיה לו בחיים.
2. אי אפשר וגם אסור לשכוח את מה שהיה העונה. אחרי הרצף המביש של 11 ההפסדים הרצופים, כולם צריכים לעשות חשבון נפש גדול מאוד, במיוחד השחקנים. למרות כל הטעויות שנעשו או שלא נעשו במהלך העונה, השחקנים קיבלו את כל התנאים ששחקן כדורגל צריך לקבל. החל מהמשכורות שהגיעו תמיד בזמן, בתי מלון ומחנה אימונים באמצע העונה. אני יכול להבין את האוהדים שלא רצו למחוא להם כפיים, זה בהחלט משהו שיש בו הגיון.
3. הצטערתי לשמוע על עזיבתו של יובל קדוש השבוע. יובל הוא חבר קרוב שלי ואת השידוך בין יובל לשום ושלמה שרף אני יצרתי. מאוד כואב לי שהוא עוזב. קדוש אוהד הפועל כפר סבא ויישאר כזה, הוא בא מאהבה והוא נפרד מאהבה. הוא יהיה חסר לנו מאוד.
מבחינת ההכנות לעונה הבאה, אני קודם כל הייתי משאיר את ארז בנודיס ועושה חריש די עמוק בסגל השחקנים. הייתי בונה קבוצה בצלמם ובדמותם של בנודיס ושום, שיעבדו ביחד. בכל הנוגע לסגל, הייתי עושה רענון בכל הנוגע לנושא הזרים. את דושאן מאטוביץ’, שהוא איש נפלא, הייתי משאיר בתפקיד אחר.
