1. מאי 2011, עומר פדידה מחטיא עמוק בתוספת הזמן באחד על אחד מול אבי איבגי, אז במדי מכבי הרצליה, ומשאיר את הפועל כפר סבא עונה נוספת בלאומית. השבוע, בחלוף שמונה עונות, עומר כבש עמוק בתוספת הזמן והעלה אותנו לליגת העל על חשבונה של נצרת עילית ושוערה אבי איבגי, איזו סגירת מעגל מושלמת. הר הגעש הירוק ביציע התפרץ בבת אחת ואפילו הודלקה אבוקה שבישרה את הקדמת חגיגות ל"ג בעומר (פדידה) ביומיים.
באותם רגעי אקסטזה אני מוכן להישבע שאפילו חולצתו של לירן חולצה אפורה, שנכח ביציע שלנו, נראתה לי ירוקה. מה שהפך את הרגעים האלה לכל כך שמחים היא הדרך המיוסרת לשם במהלך המשחק: במחצית הראה לוח התוצאות 2:0 לעפולה, כאשר בקו אווירי ישיר ממנו מערבה נראתה מעל עמק יזרעאל השקיעה, כמו מנסה לרמוז על הקשר הסימבולי ביניהם ביחס למצבנו באותם רגעים. במצב של 2:2 וממש לקראת הסיום הגיעה הבשורה הכואבת על שער היתרון של נצרת עילית והלם השתרר ביציע שהיה גדוש בכ-1,700 אוהדים ירוקים. לאחר פסילת שערו של פיטר אוניקאצ'י בתוספת הזמן זה היה נראה אבוד ואוריקי שלי בן השמונה וחצי התחיל למרר בבכי.
הבטתי בעיניו הדומעות של המלאך שלי, חיבקתי אותו חזק והתפללתי בלבי לנס, ואז הגיע המלאך עם המספר 18 על הגב ושלח אותנו לחגוג את עליית הליגה הכי מתוקה ודרמטית שהייתה לנו אי פעם ותוך שניות כל העמק זרח לפתע מחדש. תודה דן עזריה על הצלת כדור אבוד רגע לפני שריקת הסיום ועל בישול ענק, תודה עומר פדידה על שער שאין ראוי ממך לכבוש אותו, יש!!!
2. אין ספק שמעבר לדרמה ולהישג, גם לאצטדיון עצמו יש חלק לא מבוטל בחוויה האדירה שחווינו, אוהדים ושחקנים כאחד, בבירת העמק. המבנה הביתי והאינטימי של האצטדיון, שכולל יציעים נמוכים וסמוכים מאד לדשא, מעניק חוויית צפייה נהדרת שאוהדי הפועל כפ"ס, למרבה הצער, יכולים לחוות רק במשחקי חוץ. לא יתכן שבעיר המונה למעלה מ-100,000 תושבים ועם קבוצת כדורגל בעלת מסורת ועבר מפואר עם פוטנציאל משיכה של קהל רב, לא יהיה אצטדיון ראוי וחדיש. מה גם שככל הנראה ההתאחדות לכדורגל לא תאשר אותו למשחקים במסגרת ליגת העל ונאלץ לרעות בשדות זרים. האמת? נמאס כבר לדוש ולדבר על נושא האצטדיון, הגיע זמן המעשים. רפי סער, לטיפולך המסור נודה!
3. נכון, הליגה העונה הייתה חלשה להחריד, אך למרות זאת יש לברך את המועדון על ההישג ואני שמח גם עבור משפחת שום, שספגה ביקורת נוקבת במרבית שלבי העונה המטלטלת הזו. כבר משבוע הבא יש להתחיל בהכנות דקדקניות לקראת העונה הבאה כי המלאכה מרובה. המבחן האמיתי של משפחת שום מתחיל עכשיו והמטרה המרכזית והמוצהרת צריכה להיות ברורה מאוד: תקיעת יתד בליגת העל. בגזרה המקצועית כמובן יש להמשיך ולתת לאופיר חיים את שרביט האימון, ובמקביל לבחור בקפידה שלד מצומצם מהעונה שיקבל את ההזדמנות להיות חלק מסגל הקבוצה גם בליגת העל. מי שראויים לכך יותר מכולם, מבחינתי, הם טל מכלוף, פדידה, קוקו וישראלי, אם כי ניתן לשקול שמות נוספים לסגל הרחב כמו אוניקאצ'י, עזריה, ברקמן ואולי אפילו ריינשטיין ופורת, הרי שבסופו של דבר הכל עניין של אלטרנטיבות במסגרת מגבלות התקציב. הלכתי לים, יאללה כפר סבא.
אוהד שרוף
האים אדון שום היקר לא מגיע לנו לשמוע או לראות רעיון על הקבוצה שלך שעלתה ליגה