עונת המבחן של הפועל כפר סבא. הטור של רועי עדן

1. הפועל כפר סבא שבה למקומה הטבעי! הפועל כפר סבא שבה למקומה הטבעי? איך שלא תסתכלו על שני המשפטים האלה, על עובדה אחת אין עוררין: הפועל כפר סבא היא השיאנית בכדורגל הישראלי בכל הקשור לכמות הירידות/עליות בין הליגה הבכירה לליגת המשנה. האמת? לי אישית קצת נמאס מהקטע. מועדון כדורגל עם מסורת מפוארת בדמות אליפות אחת ושלושה גביעי מדינה, שחקנים גדולים כמו יאיר נוסובסקי, יצחק שום, ישראל פוגל, אלי יאני, נח איינשטיין ועוד, עיר המונה כיום מעל 100,000 תושבים וקבוצה עם פוטנציאל אוהדים רב העולה על כמחצית מקבוצות ליגת העל – עם כל הנתונים האלה אין שום סיבה שבעולם שהפועל כפר סבא לא תבסס מחדש את מעמדה כקבוצת ליגת על לגיטימית.

הגיע הזמן להפוך את הליגה הזו למקומה הטבעי של הקבוצה ללא אף סימן שאלה, וזהו האתגר הגדול והחשוב ביותר של משפחת שום כבר החל מעונת המשחקים 2019/2020. עוד מוקדם מדי לשפוט, הרי שעונת המלפפונים נמצאת עדיין בשלביה הראשונים יחסית, אך לפחות עד כה קשה לשאוב עידוד רב מדי נוכח ההחתמות שבוצעו במהלך השבועיים האחרונים. מי שאמורה לעשות את ההבדל בין ירידת ליגה כואבת ומוקדמת לבין הישארות חזק בתמונת ההישרדות עד הסוף היא בחירת הזרים, ואין לי כל ספק שאופיר חיים מבין היטב שלא השלד הישראלי שלנו יהיה זה שישאיר אותו עונה נוספת בליגה השישית בטיבה באירופה.

ברור לכולם שתקציב הקבוצה נמוך משמעותית מרובן המכריע של קבוצות ליגת העל ויש להניח כי את רוב שלבי העונה נבלה בחלקה התחתון של הטבלה, או אם לדייק באזור הקו האדום, אבל הלוואי ונתבדה. נכון, תמיד אפשר להזכיר את מה שעשתה בעונה החולפת הפועל חדרה הצנועה, אצלה השלם היה גדול בהרבה מסכום חלקיו וזאת בעיקר לזכותו של מאמנה, ניסו אביטן. אם אופיר חיים ישכיל, חרף התקציב הדל, לייצר חדר הלבשה חזק ושמח, מחויבות, תשוקה ואמונה, אפשר בהחלט לעשות עונה מפתיעה ומהנה עם פזילה לכיוון מרכז הטבלה. אשרי המאמין.

2. דה ז'וו לקיץ 2015: עולים לליגת העל, לויטה לא מאושר, ההתאחדות לכדורגל שולחת רשימת מכולת של הליקויים, עיריית כפר סבא מגייסת את מיטב המוחות של מחלקת הקוסמטיקה והנה האצטדיון הכי לא ביתי בארץ הקודש מאושר, ומי נשאר לא מאושר? נכון מאוד, קהל האוהדים. מה עוד לא נאמר ונכתב על המפגע הארכיטקטוני הזה? תסלח לי יאיר לויטה המנוח, תהא מנוחתך עדן, זה באמת לא אתה, אבל זה גם לא אני, זה האצטדיון. כבר למעלה מ-30 שנים האצטדיון הזה משרת אותנו ובאמת שהגיע הזמן להיפרד. לא יתכן שאנו האוהדים נחכה למשחקי החוץ כדי ליהנות קצת מחוויית צפייה. אחרי כל מה שעברנו עם הקבוצה הזו מגיע לנו יותר. רפי סער ודני הרוש ידידיי ומכובדיי, לטיפולכם המסור אודה.