בעידן סתיו שחם, עת כיהנתי כחבר ועד מנהל בעמותת "הלב הירוק", הייתי מעלה בדף הפייסבוק של העמותה לפני כל משחק בית חידה הקשורה להיסטוריה של הקבוצה ושלושת האוהדים הראשונים שפתרו אותה נכונה היו זוכים לעלות לכר הדשא במחצית המשחק לדו קרב פנדלים או בעיטות מחצי מגרש, כאשר המנצח היה זוכה בפרס.
בדמיוני, הפרוע מדי ככל הנראה, הייתי שמח לחדש בעתיד את המסורת הזו עם החידה הבאה: "מאיר נזהר האהוב והמנוח היה השחקן שכבש את שער הליגה הראשון באצטדיון לויטה באוקטובר 1986 בניצחון 0:2 על מכבי נתניה. מי השחקן שכבש את שער הליגה האחרון בלויטה בטרם נהרס, מול מי ומה הייתה התוצאה"? והתשובה הנכונה: עומרי שקל בניצחון 0:1 על בית"ר ת”א רמלה.
ואם עסקינן בפייסבוק, בשבוע שעבר התגאתה בעצמה עיריית כפר סבא ופרסמה פוסט בזו הלשון: "החזרנו את הצבע והחיוך לעיר. ממש בימים אלה הושלמה צביעת מתקני הספורט והפנאי בספורטק ובגינת הפסלים במוביל. תתחדשו!!!" לפוסט אף צורפו תמונות של כמה מתקני ספורט זניחים בגינת הספורטק שעברו צביעה מחודשת, שיא הריגוש והתמורה לארנונה היקרה שלנו. כשאני ושאר האוהדים קוראים פוסט כמו זה, אנחנו מרגישים שלא סופרים אותנו. עם כל הכבוד לגלון הארבעה ליטרים שהעירייה שלנו השקיעה במתקני הספורטק וכתבה על כך בגאווה פוסט כה מביך, אני מציע לגורמים הרלוונטיים ובראשם רפי סער, לחשוב קצת יותר בגדול.
כשמדברים בעיר על תרבות ספורט ופנאי, אני חושב שאת הזרקור יש להפנות לאצטדיון הכדורגל העירוני, זה שנמצא בקו אווירי של כ-150 מטרים בלבד מאותם מתקנים ש"החזירו את הצבע והחיוך לעיר". תודו שאם זה לא היה כל כך עצוב, זה עשוי היה להיות אפילו קצת מצחיק. ולא! אנחנו ממש לא מוכנים לעוד טיפול קוסמטי. אוהדי הפועל כפר סבא ראויים לאצטדיון חדיש שיספק חוויית צפייה ראויה, לא מדובר פה בגחמה. אנחנו מוכנים לשלם את המחיר ולנדוד למשחקי בית מחוץ לעיר במשך 4-5 העונות הקרובות, רק תפסיקו לדבר ותתחילו לעבוד. אז כנראה שהתשובה הנכונה לחידה לא תהיה עומרי שקל, בואו נקווה רק שהיא תהיה קשורה לשחקן כלשהו שמשחק היום נגיד באיזו קבוצת נערים, אך אם לשפוט לפי התנהלות העירייה שלנו בשנים האחרונות אני בכלל בספק שהוא כבר נולד.
