1. אני חושב שהגעתו של יצחק שום היא צעד נכון לאגודה וחשוב להחזיר איש בדמותו – שעברו ללא ספק מדבר בעד עצמו. אני מקווה שיהיו לו את המשאבים ומה שצריך כדי להעמיד קבוצה ראויה לכפר סבא. עידן שום ואורי שרף מספיק מנוסים לעשות את הדברים בצורה טובה והיתרון הוא שלשום ושרף הצעירים יהיה את הגב של אבותיהם הוותיקים, כך שגם יהיה להם קל יותר. שניהם הקימו את האקדמיה בעלייה כפר סבא ונשמו כדורגל מגיל קטן.
יכול להיות שיזיזו את מסאי דגו מתפקיד המאמן וכנראה שהוא לא יהיה היחיד. הם הולכים לשנות את פני המועדון וכמובן שירצו להביא אנשי אמון שלהם, זה טבעי. בסך הכל הם רוצים לנקות את השולחן ולהצליח. לא אשפוט אותם לפי העונה הזאת, כי אין כאן מטה קסם והמטרה אינה רגעית. זה לא סותר את העובדה שאולי תהיה קבוצה טובה שתתמודד בצמרת. שום יוכל לעשות דברים טובים שיגרמו לכפר סבא להפסיק לנדוד בין שתי הליגות הראשונות ולהתייצב במקום הראוי לה – ליגת העל.
2. הפועל רעננה מתאפיינת כמו בכל עונה בתלכיד הקבוצתי שלה. אין לה כוכבים כאלה גדולים שיעיפו אותה למעלה והכוכב הגדול זו הקבוצה עצמה. במידה ויתחברו הם יעשו עונה טובה, רגועה ושקטה. בסדר הגודל של התקציב שלהם, אם יגיעו לפלייאוף עליון זו תהיה הצלחה אדירה ובכדורגל אנחנו יודעים שהכל יכול לקרות. לגבי ג’ורדן פושה, באופן טבעי יהיה לו קצת יותר קשה והשאלה היא כמה מהר הוא יסתגל לעוצמות של ליגת העל. הגול הראשון והשני שיבקיע ייתנו לו את הביטחון ויגרמו לו להיות יותר משוחרר. ככל שהשער יאחר, הלחץ ידבר. אם יבקיע 15 שערים זו תהיה תפוקה מצוינת.
3. מבחינת הפוטנציאל, מכבי הרצליה היא סוג של רעננה – רק בליגה הלאומית. גם כאן הרצון הוא לקרוא תיגר על החלק העליון. סיכוי לעלות תמיד ישנו, אבל ברמות ובתקציבים האלה צריך גם חיבור טוב בין השחקנים למאמן ובין השחקנים לבין עצמם, כמו גם להיכנס טוב לליגה ולייצר רצף ניצחונות שייתן ביטחון. רק אחרי עשרה מחזורים נדע לאן מועדות פני הקבוצה.
