1. האמת? כל השבוע שעבר הסתובבתי עם הרגשה מאוד חיובית לגבי המשחק מול מכבי תל אביב. קיוויתי שהיכולת המעודדת של הקבוצה בשני מחזורי הפתיחה ובעיקר הניצחון בקרית שמונה, ההתלהבות של השחקנים והרצון להוכיח עצמם מול האלופה, יעשו את העבודה. למען האמת חשבתי שגם היכולת הפושרת שהציגו הצהובים עד כה וההרכב החסר שלהם, ובעיקר העדרו של דור פרץ, יצמצמו באופן מסוים את הפערים האדירים בין הקבוצות עד כדי השגת סנסציה אמיתית ואיסוף של מלוא שלוש הנקודות, ככה, בלי למצמץ. מותר לחלום, לא?
אז זהו, שכמו בדרך כלל, חלומות לחוד ומציאות לחוד. נכון, זה נגמר בהפסד על חודו של שער בודד, אבל ניכר היה לאורך המחצית השנייה שמכבי תל אביב שיחקה בהילוך ראשון והייתה עסוקה בעיקר בלשמור על יתרונה מול הירוקים מהשרון ובאגירת כוחות לקראת המשחק החשוב שלה בשבת הקרובה מול הירוקים מהכרמל. אופיר חיים בחר לעלות למשחק בהרכב הגנתי שכלל מערך של שלושה בלמים, עם נועם גמון כמגן ימני, אשר הצדיק בהחלט את מקומו בהרכב, ועם טריקו גטהון כמגן שמאלי, שהתקשה מאוד לתפקד כראוי אל מול חניכיו של ולדימיר איביץ'.
הירוקים נתנו לאלופה יותר מדי כבוד ואפשרו להם לשלוט בצורה אבסולוטית בקצב המשחק תוך התעסקות במגננה בלבד במחצית הראשונה, ואלמלא יכולת טובה של איתמר ישראלי בין הקורות וסודיק אטנדה במרכז ההגנה התוצאה הייתה גבוהה יותר, וזאת תוך ניסיונות כושלים להגיע לאזור המסוכן של הצהובים באמצעות התקפות מתפרצות ושליחת כדורים ארוכים לשחקני החלק הקדמי שלנו. עם פתיחת המחצית השנייה שילב חיים בחוליית הקישור במקומו של דן עזריה את גרשון קופי, ועושה רושם שמדובר ברכש בינגו של הקבוצה. מהר מאוד קופי לקח מנהיגות במרכז השדה וניווט היטב את משחק הקבוצה, שהתחילה לפתע לשחק באופן משוחרר ואף הציגה הנעת כדור טובה וכדורגל חיובי בחלקים גדולים למדי של מחצית זו.
2. בשבת הקרובה תצא הקבוצה למשחק חוץ לא פשוט מול מכבי נתניה, קבוצה טובה ובעיקר מאומנת היטב. עם זאת, אין כל צורך לתת גם לה יותר מדי כבוד, ואם המערך ההגנתי שעמו בחר חיים לעלות בשבת האחרונה התקבל בהבנה, הרי שמול נתניה אני מצפה שחיים יגלה יותר תעוזה, גם ברמת המסר לשחקניו. עם זאת, חשוב מאד לגלות אחריות במשחק ההגנה, ובעיקר להצר את צעדיו של פאטוס בצי'ראי בתוך הרחבה ולא לתת יותר מדי חופש פעולה לגבי קניקובסקי שמרבה לאיים בבעיטות מחוץ לרחבה.
