1. מתחילים לעבוד בהפועל כפר סבא. המצב לא מיטבי כי הכניסה של שום לא הייתה בדקה ה-90, אלא בדקה ה-120. צריך להסתדר מול בעיות של הכרת העסק, בקרה תקציבית ופרוצדורות שונות ומצד שני לדאוג גם לצד המקצועי – כשהמועדון במצב קשה גם בבוגרים וגם במחלקת הנוער. פה נשאר לנו רק לסמוך על הידע המקצועי של שומי, שיצליח להוציא את המקסימום ממה שיש ולחזק תוך כדי לחץ במקומות הנכונים.
אני אופטימי ומתרגש לראות אותו כבעלים של המועדון. זה אפילו יותר מחלום. הוא הטל ברודי של הפועל כפר סבא – האיש ששם אותנו על המפה וחזר הביתה. לראשונה בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי שחקן בסדר גודל כזה קונה את המועדון בו גדל ויש רבים כמוני שעבורם זה מאוד מרגש. האוהדים חייבים להיות סבלניים כי אין הוקוס פוקוס וייקח זמן לשקם את המועדון. לא יישפך כסף גדול, אלא תיעשה עבודה מהשורשים.
2. הפועל רעננה עדיין נמצאת בשלב הגישושים וקשה לראות ולזהות את התמונה הכוללת. יש לי הרגשה שתהיה שם קבוצה נחמדה מאוד השנה וההימור על דודו אברהם יתברר כמוצלח. אשר אלון ודמיאן רויטמן כבר הוכיחו שכשצריך לחזק את הסגל הם עושים זאת ברגע הנכון. אני מאוד אופטימי לגבי העונה של רעננה וההפסד בגביע הטוטו למכבי פתח תקוה הוא לא מדד לשום דבר.
3. ריף מסיקה הוא החתמה משמעותית ומצוינת עבור מכבי הרצליה. שחקן שיכול לעשות את ההבדל בין קבוצה בינונית לקבוצה טובה. אחרי השנה שעברה, בה הצהירו שהם רוצים פלייאוף עליון אבל נפלו לתחתון, הייתי ממליץ להנמיך ציפיות, לבוא צנועים ולנסות להפתיע. אם מישהו מסוגל לחבר ולהטריף את כולם זה אייל לחמן. לפעמים דברים מתחברים גם אם הסגל לא הכי נוצץ והרצליה צריכה לבוא מלמטה ולנסות להפתיע, כי זו ליגה משוגעת שהכל יכול לקרות בה.
