1. בשבוע האחרון פיתחתי את החוש השישי אצלי, חוש הפדידה. בניגוד לרוב המקרים, החלטתי להישאר בבית בשבת ולהזמין חבר לצפות במשחק מול מכבי חיפה בטלוויזיה. בדקה 95 החבר החליט להתקפל, אמרתי לו "חכה תראה את הגול של פדידה", וכמובן שפדידה לא אכזב ונתן כיסוי להבטחתי. ביום רביעי מול בית"ר י-ם כאשר פדידה עשה רק את הצעד הראשון שלו בדרך לבעיטה החופשית כבר הייתי באוויר וצעקתי "ייייייש" אל מול עיניהם המשתאות של האוהדים סביבי, כעבור שניה וחצי כבר יציע שלם היה איתי באוויר. במהלך העונה קראתי לא אחת בפורומים השונים של האוהדים כי ליגת העל גדולה על פדידה, ואני מודה שבכל פעם מחדש זה הרגיז אותי. השבוע הוכיח הנסיך הירוק שהוא הלב והנשמה של הקבוצה שלנו והוא חתום בענק על שש הנקודות המטורפות האלה שאף אחד לא צפה אותן. תודה עומר!
2. מטבע הדברים הקבוצה מהכרמל הייתה דומיננטית יותר בכל שלבי המשחק, אך ההכנה הטובה שעשה צוות המאמנים לקראת המשחק ומשמעת טקטית גבוהה של הקבוצה, מנעו משחקניו של מרקו בלבול לייצר הזדמנויות משמעותיות רבות, ואילו מול כל הניסיונות לאיים על השער הם מצאו תמיד את איתמר ישראלי דרוך ובמיטבו. הצבתו של ג'ניה ברקמן כבלם קדמי יותר ביחס לטל מכלוף וסודיק אטנדה הנהדרים הפתיעה את בלבול וחניכיו, וביחד עם דן עזריה הצליחו השניים לנטרל את נטע לביא ויובל אשכנזי במרכז השדה, ובכך להקשות על שחקני חיפה את משחקם ההתקפי הרגיל, כאשר גם דרך האגפים לא הצליחו המארחים לסכן יותר מדי את שערו של ישראלי עקב ההגנה הצפופה.
שער הניצחון המתוק הגיע כתוצאה משיתוף פעולה נהדר בין אמאדו סוקונה לפדידה, כאשר זה הראשון חילץ כדור במרכז המגרש והחל לשעוט קדימה תוך שהוא משאיר מאחור את לביא וארד, ובעיתוי מושלם שלח מסירת עומק לעברו של פדידה, שכבר התחיל תנועה מושלמת ללא כדור פנימה, השתלט היטב על הכדור ולמרות הסנדוויץ' שעשו עליו שני הבלמים המקומיים, שיגר בקור רוח כדור אדיר לרשת כדי לחולל את הסנסציה הגדולה של העונה בליגת העל.
איזה רכש. סוקונה. צילום: ירדי עואמי
3. בית"ר י-ם פתחה את המשחק בצורה מוחצת ובעשר הדקות הראשונות רק היא נראתה על המגרש. כאשר היא הבקיעה את השער המהיר שלה שמעתי קולות ביציע שהנה היא הולכת לפרק אותנו בדיוק כפי שעשתה ערב קודם אותה מכבי חיפה באותו "סמי עופר" להפועל ת"א, עם שער מהיר שבעקבותיו הגיעו ארבעה נוספים. אלא שחניכיו של אופיר חיים ידעו להתעשת ולצאת מהר מההלם הראשוני והמשחק התאזן לחלוטין. גם הפעם היה זה סוקונה שהחל את המהלך לשער, אלא שהפעם הוא היה זה שגם סיים אותו.
זה התחיל עמוק במחצית המגרש שלנו עם יציאה מהירה קדימה, חילופי מסירות מעולות עם בן רייכרט ושער יוצא מהכלל עם בעיטה מטווח של כ-30 מטר. אותו בן רייכרט היה גם זה שהוכשל אחרי דריבל פנטסטי בדרך לשער הניצחון של פדידה. כמובן שבדקה ה- 90 היה חשש כבד לאיבוד הניצחון עם השריקה לפנדל לזכות בית"ר, ועם זאת היתה תחושה באוויר שאפשר לסמוך על איתמר ישראלי ששוב יהיה בשבילנו, כפי שהיה לכל אורך המשחק למרות שיכול היה לעשות יותר בשער שספגנו, והוא היה גם היה, איזה שוער אדיר יש לנו.
גם טוב שאתה כאן. ישראלי. צילום: ירדי עואמי
4. הקרדיט על שני הניצחונות האלה מגיע לכל המערכת, עד אחרון השחקנים. מעל כולם ראוי לציין את תרומתם של סוקונה, רייכרט, פדידה וישראלי. כאן גם המקום לתת מילה טובה להנהלת המועדון ולצוות המקצועי על חלון העברות מוצלח ביותר. אין ספק שסוקונה ורייכרט משדרגים באופן משמעותי את הקבוצה, נשאר רק לקוות שכבר במחזורים הקרובים נראה יותר גם מקיזיטו ודרור. שמחתי מאוד שהגרעין המעודד של האוהדים שלנו בראשות "העורק הירוק", שר ועודד בסיום המשחק את טום שלח, ששדרג את משחקו באופן משמעותי בתקופה האחרונה, שאפו טום!
ינואר איכותי. עידן שום. צילום: ירדי עואמי
5. פער שבע הנקודות שיצרנו השבוע מהקו האדום הוא בהחלט משמח ומעודד לקראת המשך מאבק ההישרדות שלנו, אך חשוב מאוד להבין שהדרך עוד ארוכה וקשה ואסור להיות כעת שאננים ולהיכנס לאופוריה מיותרת בעקבות ההישגים המרשימים השבוע. כולי תקווה שהצוות המקצועי ישכיל לעשות את ההתאמות הנכונות למשחק בשבת מול הפועל חדרה, כי בניגוד למשחקים האחרונים בהם שיחקנו מול קבוצות עדיפות משמעותית, צפוי לנו משחק מול קבוצה שוות כוחות למרות הפערים בטבלה. לכן אני מצפה למשחק שקול, עם יותר זמן בהחזקת הכדור, יותר יוזמה בחלק ההתקפי, יצירת מצבי הבקעה רבים יותר ואם זה לא מוגזם מדי אז גם לפחות כדור אחד יותר ברשת היריבה בדרך לסגירת שבוע מטורף.
6. בראשון הקרוב תפתח במתחם הגול טיים העירוני עונה חדשה של ליגת הבאבארגל, ליגת האבות הקהילתית, שבה שיחקו ו/או עדיין משחקים גם לא מעט שחקני עבר כגון אנדי פלקון, יוסי רוזן, עידן שום, גבי ספיר, אוהד צור, אבי איבגי ואחרים. כשחקן פעיל בליגה, אני מאחל לכל ההורים-שחקנים טורניר מהנה ובעיקר ספורטיבי והוגן.
