עונה של מאניה-דיפרסיה / הטור של רועי עדן

1. נכון ששיחקנו היטב בחצי השעה הראשונה מול מ.ס אשדוד, למרות שלוח התוצאות כבר הראה 2:0. נכון שבוצעה עבירה פראית על טום שלח שחייבה כרטיס אדום (בן רייכרט היה חוטף על עבירה כזו כרטיס בצבע בורדו וכנראה היה גם נפתח לו תיק פלילי על ניסיון הריגה). נכון גם שצוות השיפוט חייב היה לפסול את השער של שגיב יחזקאל שהיה בעמדת נבדל (מי שדחק את הכדור לקורה היה שלומי אזולאי ולא סודיק אטנדה כפי שנראה היה במהלך המשחק), אבל לצערנו כל אלה הם חלק מהמשחק ובסופו של דבר יש את מבחן התוצאה.

עומר פדידה (כן, שוב הוא) כבש שער נהדר בפתיחת המחצית השניה דווקא ברגל שמאל הפחות דומיננטית שלו והפיח תקווה מחודשת ביציע, אלא שבחלוף דקות ספורות אטנדה הורחק בצהוב שני מוצדק והפקיר את חבריו, כך שתוצאת הסיום, 3:1, כבר לא הפתיעה אף אחד. היא בעיקר סימלה את חוסר האחריות המשווע של שחקני הקבוצה, שמקפידים על יחס ממוצע של כרטיס אדום אחד לכל שלושה משחקים. הגיע הזמן שהצוות המקצועי ישכיל לתת על כך יותר את הדעת כי האדומים האלה עולים לנו בנקודות יקרות, שאולי יחסרו לנו בסיום העונה לעמוד במשימת ההישרדות.

2. בדיעבד, קל להגיד עכשיו שאופיר חיים צריך היה לשלב עם פתיחת המחצית השניה את ג’ניה ברקמן במקום אטנדה המוצהב, אלא שלפי דיווחים טל מכלוף היה נסער במחצית ולא הותיר יותר מדי ברירה למאמנו. למכלוף חלק משמעותי בשני השערים הראשונים, כאשר גם לאטנדה חלק לא מבוטל בשער השני, אבל בסופו של דבר אלה הם גם שני הבלמים הטובים שלנו ובסך הכל על שניהם עוברת עונה טובה. לגבי ברקמן, הוא מאוד רוצה ומשתדל, אבל לא ברור מדוע הוא מתעקש שוב ושוב לשלוח כדורים ארוכים קדימה כאשר רמת הדיוק שלו כל כך נמוכה ואיפה המאמן שפשוט יחדול אותו? נכון, זה לא המשחק שהבלמים שלנו יכניסו לקלטת שלהם, אבל הם לא האשמים היחידים.

במהלך הקיץ הכריז המועדון בקול תרועה על החתמתו של גרשון קופי, שחקן שתרומתו עד כה שואפת לאפס והוא אכזבה גדולה. בשני השערים הראשונים הוא נראה משוטט סביב עצמו באזור הרחבה ופשוט לא מבין את מיקומו ותפקידו בסגירה וחילוץ הכדור משחקני היריב, שברחו לו בקלות רבה מדי. עצה ידידותית לאופיר חיים: שב עם הבחור לבד ותראה לו את קטעי הווידאו האלה, ומי יודע? אולי עד סיום העונה עוד נפיק ממנו משהו, הגיע הזמן, לא?

3. באופן כללי יותר, הקבוצה לא צפויה וסובלת מחוסר יציבות. לצד ה 6 מ-6 מול מכבי חיפה ובית”ר ירושלים, בשני המשחקים לפני ואחרי הניצחונות האלה אנחנו עם 0 מ-12 מול קבוצות מאוד בינוניות כמו בני יהודה, הפועל תל אביב, חדרה ואשדוד. הפועל כפר סבא ללא אף תוצאת תיקו בסיבוב השני, תוצאה שבהחלט תתקבל בברכה במשחק הרדיוס בנתניה מול הפועל באר שבע בראשון הקרוב. למרות ההפסדים האחרונים, המרחק מהקו האדום עדיין משמעותי. למזלנו, קרית שמונה הפסידה שוב ואני בהחלט מסופק מניצחונה המוחץ של נס ציונה על רעננה, אותה נפגוש מיד אחרי ב"ש לקרב תחתית לוהט.