1. למרות הפערים הברורים בין הקבוצות בכל פרמטר אפשרי, הניצחונות על מכבי חיפה ובית"ר ירושלים עשו את שלהם ולרבים נדמה היה לפני המשחק שגם ניצחון על הפועל באר שבע הוא בהחלט משימה ריאלית. אופיר חיים, במה שהסתבר כמשחקו האחרון בקבוצה, החליט להשאיר על הספסל את בובקאר טראורה, שמאכזב לאחרונה, לטובתו של יהב אפריאט, שכבר בפתיחה גמל למאמנו עד השבוע האחרון בשער מבריק לאחר כדור עומק נהדר מדן עזריה. לרוע מזלו של אפריאט, זו פעם שניה העונה שהשער שלו נכבש במשחק הפסד (לראשונה בהפסד 2:1 למכבי נתניה במחזור 17), אבל אין ספק שמלבד שעריו, תרומתו במגרש מספיק משמעותית כדי שיקבל יותר קרדיט.
עם זאת, טוב עשה חיים שלא חיכה וכבר במהלך המחצית הראשונה הוציא את רייכרט המוצהב כדי לא לסכן אותו בהרחקה לפני המשחק הקריטי מול רעננה, רק חבל שמחליפו אדריאן רוצ’ט ממשיך לאכזב ולעשות טעויות, שלא לדבר על חלקו בשער השלישי. גם החילוף ההתקפי בחצי השני של טראורה במקום גרשון קופי היה נכון, בעיקר אחרי ששני איבודי כדור רשלניים של האחרון באזור המסוכן כמעט עלו לנו בספיגות נוספות. החילוף האחרון של אפריאט התבקש עקב עייפותו, אך שוב התברר שמחליפו שגיא דרור הוא יותר שחקן לעיבוי מאשר לחיזוק הסגל. בסופו של דבר ספגנו הפסד שלישי רצוף כאשר יחס השערים במשחקים הללו עומד על 8:2, נתון מאד מדאיג לגבי משחק ההגנה שלנו לקראת קרב התחתית הלוהט בשבת מול השכנה ממערב.
2. קטונתי מלשפוט את מהלך פיטוריו של חיים כי אין בידי את הרקע המדויק, אך בחירת העיתוי והמחליף בהחלט לא מוסיפים נקודות ליצחק שום. עמיר תורג'מן הוא בחור נהדר, אך הרזומה שלו בקבוצותיו האחרונות (סכנין, אשדוד, נס ציונה) לא מרשים במיוחד. דבר אחד בטוח, אם נרד ליגה בסיום העונה, כאשר המצב שלנו כיום בטבלה כשנותרו 8 מחזורים לסיום בהחלט אמור להבטיח את ההישארות, האשמה לא תהיה על הש"ג (תורג'מן), אלא אך ורק על מפקד הבסיס.
3. פער שבע הנקודות בינינו לבין הפועל רעננה קצת מטעה ולא באמת משקף פער מקצועי בין הקבוצות, שפשוט לא קיים. אין צורך להרחיב יותר מדי על חשיבות המשחק הזה. נכון שתוצאת תיקו לא תהיה עבורנו כל כך עגומה והיא תהיה בעיקר בעוכריה של היריבה בשל מצבה בטבלה, אבל דווקא במשחק הזה אני מצפה מעמיר תורג'מן לדחוף את חניכיו למשחק התקפי ולשדר להם בכל דרך אפשרית שכל תוצאה פרט לניצחון לא באה בחשבון, ולכן אנו כאוהדים רוצים לראות את הקבוצה שלנו דומיננטית, נלחמת על כל כדור ופשוט נותנת הצגה.
עם כל המגבלות הידועות של הסגל שלנו, וחרף חסרונו המשמעותי של סודיק אטנדה, אני מאמין בלב (ירוק) שלם בקבוצה שלנו, שעם משחק הקרבה אחראי ננצח אחרי כל כך הרבה שנים את היריבה מהשרון, נפתח ממנה פער אדיר של עשר נקודות ונבסס באופן מעשי את הישארותנו בליגה הבכירה על חשבונה. אין ספק שהמשחק הזה מהווה צומת מרכזי לא רק להמשך עונה זו, אלא גם אולי להגמוניה בשרון בין שתי הקבוצות לשנים הקרובות – צומת רעננה. ומילה אחרונה לאוהדים: אני מציע למאות מחבריי הרבים ליציע שהדירו העונה רגליהם ממשחקי הקבוצה עקב ביקורת, לגיטימית ובדרך כלל נכונה על ניהול המועדון, להשאיר הכל בצד ולבוא לתמוך בקבוצה שלנו. כן, שלנו. “הקבוצה מעל הכל” היא לא עוד סיסמה, ובשעה כל כך נוחה אני מצפה לראות לפחות 1,500 אוהדים.
