לידיעת משפחת שום: הפועל כפר סבא ירדה ליגה בינואר | הטור של רועי עדן

1. לאחר ההפסד להפועל חדרה במחזור ה-22 טען גורם במועדון בשיחה עמי שהירידה לא תקבע לפני מחזור 37. חלקתי עליו. לאחר ההפסד למ.ס אשדוד במחזור ה-23 אמר לי אותו גורם שיש עוד 30 נקודות בקופה ולכן הכל פתוח. גם פה חלקתי עליו, למרות שמתמטית הוא בהחלט צדק. אין צורך להיות גאון כדורגל כדי להבין שהפועל כפר סבא ירדה ליגה כבר בחודש ינואר. בעוד ארבע קבוצות התחתית שהתמודדו מולנו על ההישרדות (חדרה, סכנין, בני יהודה, הפועל תל אביב) התחזקו בשחקנים משמעותיים עם קבלות, הבעלים שלנו נהג אחרת וקיווה לנס, זה שבאופן כל כך צפוי לא ממש הגיע.

2. באותו זמן כתבתי באחד מטוריי לגבי שלושת הזרים החדשים והאופנסיביים כי "ההימור שלי שבסיום העונה לא נצטרך יותר מכף יד אחת כדי לספור את כמות השערים שלהם ביחד, אולי גם תשארנה 2-3 אצבעות פנויות". המצב נכון להיום הוא שכל חמשת האצבעות עדיין פנויות, גם ביד השנייה של הבישולים. להחתים מאמן בכיר כמו אלישע לוי זה נחמד ומרשים, אבל מה לעשות שעוד לא נולד המאמן, בכיר ומנוסה ככל שיהיה, שיבקיע או יבשל שער. אין יותר מדי קסמים והפתעות בכדורגל המודרני – בדיוק כפי שבאליפות זוכה לרוב הקבוצה שנבנתה בתקציב גבוה יותר מכל/רוב הקבוצות ובאופן מקצועי עם האיזון הנכון, כך יורדות ליגה הקבוצות עם התקציבים הנמוכים יותר שמנוהלות באופן פחות מקצועי. כאשר אני עוקב ומנתח מהלכי כדורגל בסיסיים כמו שליטה בכדור או תנועה עם כדור אצל שחקנים כמו קרפאלה סיסוקו (זוכרים?) או ג'יימי הופקאט (מכירים?) אני נבוך עבורם, אך יותר מכך נבוך עבור מי שחשב שאולי הם יוכלו לתרום, ולו במעט, לקבוצה בליגת העל האפרורית שלנו.

3. בימים כתיקונם, כאשר הקבוצה הייתה נאבקת על מקומה בליגת העל, היו מגיעים כאלף אוהדים לתמוך במשחקי ההכרעה. העונה, יותר מתמיד, היה מצופה בשלב הפלייאוף לראות את תמיכת הקהל לאחר שנאלץ במשך שנה שלמה להדיר רגליו מהיציע עקב הקורונה. אך נראה שקהל האוהדים המסור של הפועל כפר סבא לא טיפש ובחר להצביע ברגליים כנגד הניהול הכושל, תחושת האכזבה ואולי אף התחושה שלמשפט – "נבנתה קבוצה להיאבק על הפלייאוף העליון" – לא הייתה ממש אחיזה במציאות. בסופו של דבר, התוצאות על כר הדשא הן רק הסימפטום של צורת הניהול במועדון. הבעיה המרכזית היא לא עצם ירידת הליגה, הרי מפני זה אנחנו האוהדים כבר מחוסנים, אלא הדרך. כשמתחילים פלייאוף תחתון מתחת לקו האדום וכל משחק אתה מצפה כאוהד לראות את הקבוצה שלך נלחמת כמו אריה ויורקת על הדשא דם, ובמקום זה היא משאירה פעם אחר פעם את הנקודות אצל היריבה בלי פייט של ממש (ותודה לסכנין שלא כבשה לפחות שלושה שערים נוספים), אתה מבין שהבעיה היא הרבה יותר חמורה מהיכולת הנמוכה של השחקנים. הכל כבוי, יש חוסר אמונה, אווירה עכורה, אדישות, ועוד. בגזרת האוהדים הייאוש ומפח הנפש כל כך גדולים, שיש כבר עשרות אוהדים שתומכים במהלך להחזרתו של אלי טביב – יש שיגידו תסמונת האישה המוכה ויש שיגידו שלפחות בימיו ראינו פה שחקני כדורגל ראויים, מה שבטוח שעצם המחשבה עליו בימינו לא בדיוק מוסיפה נקודות לבעלים הנוכחי.

4. בניתוח לאחור של הישגי הקבוצה בארבע העונות האחרונות מאז הגעתו של שום, על פניו הן לא היו כל כך רעות בהתייחס לכל מה שקרה כאן לפניו בימי הראל רייכמן וסתיו שחם. הרי תחת שרביטו הקבוצה שבה לליגה הבכירה ואף הצליחה לשרוד בה שנתיים. אלא שבניתוח מעט עמוק יותר אפשר להבין שבשורה התחתונה שום לא הביא עמו אף בשורה חדשה. בעונה הראשונה הקבוצה היתה כפסע מירידה לליגה א' וניצלה רק במשחקי המבחן מול עירוני טבריה. בעונה השניה הצלחנו בקושי להעפיל לליגת העל מעונה בה הייתה הליגה הלאומית חלשה במיוחד וגם זה רק מהשפיץ של הנעל של עומר פדידה בדקה ה-97 בעפולה. בעונה השלישית שרדנו בקושי בליגת העל, בעיקר על רקע חולשתן של נס ציונה ורעננה. והעונה? עדיף לא להרחיב את הדיבור מעבר למה שכבר נאמר. בקיצור הציון הכללי הוא נכשל.

5. אין לי ציפייה ממשפחת שום לסיים כעת את דרכם במועדון, אך בהחלט יש לי ציפייה שיעשו בתקופה הקרובה בדק בית עמוק וחשבון נפש נוקב עם עצמם לאור הכישלון המהדהד העונה, שרשום בראש ובראשונה על שמם באותיות קידוש לבנה. אין לנו האוהדים שום יומרות שאינן ריאליות לניהול, תקציב והישגים בסדר גודל של קבוצות כמו מכבי חיפה או מכבי תל אביב, אך בעיר המונה מעל מאה אלף תושבים, עם מסורת מפוארת בכדורגל הישראלי וקהל אוהדים פוטנציאלי מרשים, אין שום סיבה שלא נשאף וגם נצליח להתבסס סוף סוף בליגה הראשונה לתקופה משמעותית הרבה יותר משנתיים. אם בקרית שמונה, באשדוד ובהפועל חיפה זה אפשרי, אז גם אצלנו, רק עם ניהול מקצועי יותר. לא בושה ללמוד מאחרים. בתור התחלה אפשר לאמץ את המודל החדרתי. שומי, תרים טלפון לאורן גולן, אחרי שלוש עונות כל כך מוצלחות בליגת העל אני משוכנע שיהיה לו מה לתרום לך, למרות שלא אימן בנבחרת ישראל, מכבי חיפה או פנאתינייקוס.

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו