תגידו מזל טוב למנור סולומון, הליגיונר הבכיר שלנו, שחתם השבוע בפולהאם האנגלית. סולומון, שחגג בתחילת השבוע יום הולדת 23, הוא יליד כפר סבא, שגדל והתחנך בעיר, ומשפחתו מתגוררת בכפר סבא מאז ומתמיד, ובתשע השנים האחרונות בשכונה הירוקה 60. אחרי 3 שנים באוקראינה במדי שחטאר דונייצק כולל הופעות בלתי נשכחות בליגת האלופות ובמדי נבחרת ישראל, עובר סולומון לתחנה החדשה שלו בלונדון במדי הקוטג'רס. מספר ימים לאחר החתימה הרשמית שלו בקרייבן קוטג' (מתחם האצטדיון של פולהאם), שיתפה אימו של מנור, אילה סולומון, את תחושות הגאווה במשפחה על הקריירה העשירה של הבן, על הקשר מרחוק וכן אודות הרקע הכפר סבאי של היהלום הצעיר.
"יש הרגשה של הקלה, שסוף סוף אחרי כל כך הרבה זמן בלי כדורגל, זה קורה ומנור ימשיך לשחק ויעשה את הדבר שהוא הכי אוהב בעולם", אומרת אילה. "יש גם גאווה גדולה, אנחנו גאים בו מאוד ומאמינים שיצליח ומקווים שיעשה את העיר כפר סבא גאה ואת כל המדינה. "אני חושבת שהכדורגל האנגלי מתאים לו מבחינת סגנון המשחק שלו וכן זו במה מרכזית שיכולה לתת לו להראות את היכולות שלו. כבר בשבוע הבא אנחנו טסים ללונדון לראות את המשחק הראשון נגד ליברפול ונשארים גם למשחק השני", סיפרה אילה.
הקשר מרחוק אומנם לא קל, בטח ובטח בימים בהם שהה מנור באוקראינה לאחר תחילת המלחמה שם. במשפחתו של מנור מקפידים לשמור על קשר הדוק ככל הניתן ומתארים כיצד התנהל מסע "החילוץ" של הכדורגלן אל מחוץ לגבולות אוקראינה. "אנחנו מדברים עם מנור כל הזמן בטלפון ומידי פעם כשיש הזדמנות, קופצים לבקר ולראות משחק. כמובן שהיו חששות מאז שהחלה המלחמה, בוקר אחד מנור התעורר לקול של הפגזות ורעש של בומים. הוא חיכה להוראות של הקבוצה שהתאחרו מלהגיע. הייתה התלבטות אם לצאת לדרך או לחכות לעזרה, כי סגרו מהר מאוד את הקו האווירי ואת הרכבות. בסופו של דבר כשראינו שהקבוצה לא מצליחה למצוא פתרון מהיר, מנור החליט לנסוע עם נהג מקומי לכיוון פולין ולצאת מאוקראינה, מסע שהיה בדיעבד לא פשוט וארך כ-30 שעות עד שעבר את הגבול בעזרת סיוע מהקונסוליה".
רוצים להישאר מעודכנים?
מנור שיחק בהפועל כפר סבא בקבוצת הילדים בשנתון טרום ב' כשהיה בכיתה ג׳. שנה לאחר מכן כבר עבר לשחק במכבי פתח תקווה, אחרי משחק אימון בין הקבוצות, שגרם למלאבסים להתלהב מכישרונו, וכשהגיע לגיל 17 כבר עלה לקבוצה הבוגרת. "כבר כשהיה קטן ראינו את היכולות הגבוהות שלו ואת היכולת המדהימה שלו עם הכדור. כולם מסביב זיהו את זה וכשגדל והגיע לנערים כבר הבנו שזו תהיה הפתעה אם הוא לא יגיע לבוגרים. ברגע שנתנו למנור צ׳אנס אז הוא ידע לקחת את זה בכל הכוח. הוא לא היה מאכזב והייתי גאה בו גם על זה", העידה אימו.
עוד תיארה אילה כיצד שמר מנור על האיזון בין לימודים, חיי חברה והמשחק."חוץ מיכולת, מנור ניחן באופי חזק. הוא תמיד העמיד את הכדורגל ראשון בסדר העדיפויות ולא נתן לשום דבר להפריע לו במטרה שכיוון לעצמו ולכדורגלן שהוא שאף להיות. מצד שני, מנור מאוד חברותי ואוהב לבלות וידע לשלב מאד יפה את החיים החברתיים סביב הכדורגל כמה שניתן. אנחנו משפחה מאד תומכת ומעורבת בכל מה שקורה. אני מורה לחינוך גופני וגם יוסי אביו, כך שהבית תמיד נתן לו מעטפת טובה ואני מקווה שזה באמת עזר לו בדרך המצוינת שהוא עשה ועוד יעשה".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
