כשהליגות בפגרה והפועל כפר סבא תשחק בעונה הבאה בליגה הלאומית, לדעתי ניתן לומר כי העונה שהסתיימה היוותה מעין בית ספר לבעלים סתיו שחם בכל הנוגע למה שאסור לעשות בניהול קבוצת כדורגל.
אחרי הירידה המתסכלת, על ראשי המועדון לפעול לשיקום הקבוצה במטרה להחזירה בהקדם לליגת העל. אני מאמין שפליקס נעים הוא האיש המתאים לשקם את הקבוצה ושוב מצטער על הפרידה משרון מימר, שהיתה אחת מהטעויות המרכזיות בדרכה של הפועל כפר סבא לליגת המשנה.
בניית סגל זה תהליך מורכב, שדורש זמן וסבלנות, כשכל החתמה צריכה להתבצע בפינצטה. כמו שציינתי בטורים קודמים: במקום לצרף אוסף של שחקני רכש בינוניים, במועדון חייבים לפעול להנחתת שלושה־ארבעה שחקנים שבסנדרט של הלאומית הם בגדר שוברי שוויון. לצדם, הייתי מבסס את השלד על שחקני הבית ולא מהסס לשלב גם כמה מבוגרי קבוצת הנוער.
אם הזכרנו את קבוצת הנוער, הרי שהיא הודחה ממשחקי המבחן על הכרטיס האחרון לליגת העל ותאלץ לשחק בליגה הלאומית עונה נוספת. בדומה לקבוצת הבוגרים של הפועל כפר סבא, גם מקומה של קבוצת הנוער הוא על הבמה המרכזית – אני מצפה שבמועדון יידעו לבצע את השינויים הדרושים בשתי הגזרות, כדי שבעונה הבאה ניתן יהיה לחגוג עלייה כפולה.
תקופת הפגרה היא גם זמן מתאים לאיחוי הקרע בין הבעלים סתיו שחם והמועדון לבין האוהדים, כי בלי תמיכת הקהל הירוק יהיה קשה למועדון לעלות מחדש על המסלול הנכון. אני, בכל אופן, מאמין שאפשר לייצר דיאלוג אמיתי, לגשר על המחלוקות ולשתף פעולה. זה זמן פיוס.
