המשבר בעם: הספר "דמוקרטית ויהודית" מציע דרך חדשה

ד"ר יואל בר- גיל, חוקר הגותם של הרבנים הראי"ה קוק, פרופ' אברהם יהושע השל וחיים דוד הלוי, הוציא בימים אלה את הספר "דמוקרטית ויהודית", ספר המבוסס על הגותו של הרב חיים דוד הלוי.

הספר מציג מתווה לחברת מופת ישראלית עכשווית, תוך שהוא מאגד את פסיקותיו והתבטאויותיו של הרב בנושאי הדת, המדינה, החברה והמשפחה, ומציע תפיסת עולם של ישראל כ"ממלכת כהנים" (דמוקרטית) ו"גוי קדוש" (חברת מופת יהודית).

"יהדות היא מערכת מוסרית, קהילתית וחינוכית – והדמוקרטיה היא הדרך ליישם אותה מתוך כבוד לאחר, חופש ושוויון", מסביר ד"ר בר-גיל ומציין שהספר מיועד לכל מי שהנושא של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית חשוב לו – "שזה לדעתי כ- 70 אחוז מהישראלים. אני לא חושב שהספר יעניין חרדי שדוגל במדינת הלכה, או קומוניסט שרוצה מדינת כל אזרחיה, אלא את הישראלים שחושבים שצריך להיות שילוב בין יהודית לדמוקרטית. ישראל קמה כמדינת היהודים, והשלטון בארץ הוא דמוקרטי, ואת המחלוקות צריך לפתור בדרכי נועם ובהבנה הדדית".

על מנת להבין את הרעיון מאחורי הספר, חשוב להכיר את ד"ר בר- גיל, איש חינוך ותיק, ומי שפועל למעלה מארבעה עשורים לחיזוק הזהות היהודית ציונית בישראל ומחוצה לה. "אני גדלתי בבית ציוני ישראלי, בית שומר מסורת, שהיה חלק מתנועת העבודה", הוא משתף. "הקמתי בית עם אשתי, בית ישראלי, ציוני, ממלכתי, שומר מסורת יותר מבית הורי, בית שמאלני כמו שקוראים לזה היום".

במשך 40 שנה היה ד"ר בר-גיל פעיל בצופים, בין היתר מילא בצופים תפקידים של מדריך בכיר, מרכז-שבט, מרכז הדרכה הנהגתי וארצי, חבר הנהגה ארצית, וראש-שבט . הוא שירת בצה"ל בסדיר, קבע ומילואים 40 שנים, בעיקר במערך הלוחמה האלקטרונית כקצין טכני, קצין מבצעים, מפקד בה"ד ועוד והגיע לדגת סא"ל.

מזה כ-45 שנה הוא חלק מהתנועה המסורתית. יש לו שישה תארים: באלקטרוניקה ומינהל עסקים, שני תארים בפילוסופיה יהודית, דוקטורט בחינוך ודוקטורט ביהדות. הוא עובד למעלה מ- 40 שנה בתקשוב בתעשיית ההייטק הישראלית. "אני משלב מכל העולמות", הוא מציין, "פעילות חברתית, פעילות חינוכית ושירות המדינה. אני גדלתי על ממלכתיות ושילוב בין מסורת לבין חברה דמוקרטית, דברים שגדלתי עליהם מדורי דורות, מהסבים, ההורים וממני ואותם הנחלתי לילדי ומנחיל לנכדי".

ד"ר בר-גיל מסביר שהשבר והספקות באפשרות שישראל תהיה דמוקרטית ויהודית התעוררו בסוף שנות השבעים בואך תחילת שנות השמונים. אז לדבריו, גוש אמונים התחיל לפעול בניגוד להוראות המדינה, והכתיב למדינה מה לעשות. "אני רואה בזה כשבר שהתחיל ליצור את כל המאבק בין יהודית לדמוקרטית, והעלה את השאלה האם אנחנו מדינה יהודית או מדינה דמוקרטית, עד ההפיכה המשטרית בשנים האחרונות. אני אומר שהשילוב צריך להיות של מדינה יהודית ודמוקרטית. מאז התחלתי לחפש פתרון למחלוקת זו גם מצד ההלכה".

הרצון למצוא פתרון, הוביל את ד"ר בר-גיל, שהתחביב שלו הוא פילוסופיה יהודית ומחשבת ישראל, לחקור וללמוד. "חשבתי שהראי"ה קוק ייתן פתרון, אבל לדעתי הבן שלו הרצי"ה עיוות את תורתו, המיר את הנאמנות לתורת ישראל, עם ישראל ומדינת ישראל, בנאמנות לתורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. בכך הוא נתן לגוש אמונים ולתומכיו מניע והצדקה לפעול למדינת הלכה לאומנית המקדשת את הארץ על פני כל דבר אחר".

ד"ר בר-גיל המשיך לחקור את הנושא ובמסגרת לימודי הדוקטורט השני שלו, הוא נחשף לחכמי המזרח ולרב חיים דוד הלוי. "מדובר באדם שהיה אישיות מאוד מיוחדת", הוא מספר. "אדם שכתב הרבה ספרים ומאמרים בשפה ברורה ומובנת. הייתה לו תכנית שאלות ותשובות ברדיו 'עשה לך רב' והסדרה החשובה  של ספריו היא באותו שם. זה אדם שבסיום לימודי הישיבה שלו התגייס לצבא במלחמת השחרור, ובסיום השירות שלו הלך לעבוד, הוא היה הרב הראשי הספרדי של ראשון-לציון, והרב הראשי של תל-אביב-יפו, וסגנון הדיבור והכתיבה שלו היו כשל כל ישראלי מודרני".

ככל שד"ר בר-גיל העמיק בהגותו ובפסיקותי של הרב חיים דוד הלוי, הוא הגיע למסקנה שהרב הלוי טען שההלכה מחייבת מדינת חוק ממלכתית. למרות שהיהדות לדורותיה לא הייתה דמוקרטית, הרב ח.ד. הלוי טען ששיטת הממשל המועדפת בזמננו היא הדמוקרטיה, משום ערך האדם, השוויון, חופש הבחירה, והערכים האוניברסליים, המתאימים לערכים היהודיים.  בישראל הממלכתית, כולם צריכים להיות נאמנים למדינה, ועל כל האזרחים לפעול לכונן בה חברת מופת יהודית המשלבת בתוכה את המיעוטים החיים בקירבנו, משום שכך מוסרי וראוי בחברת בני אדם שכלם נבראו בצלם אלוהים". כל קביעה של הרב ח.ד. הלוי עוגנה במסורת היהודית ובהלכה. כך כשהוא התיר לנשים ללבוש מכנסיים, או לומר קדיש, וכך שהוא קבע שכלם צריכים להתגייס. הרב ח.ד. הלוי היה מודע לכך שפסיקותיו לא תמיד מקובלות, ובשם חופש הבחירה הוא סיים חלק מפסיקותיו החדשניות והאמיצות בקביעה והבוחר יבחר".

במחקרו, הבין ד"ר בר-גיל שלפי הגותו של הרב ח.ד. הלוי, ישראל צריכה להיות מדינה דמוקרטית ויהודית בה המדינה והדת שלובות (לא מדינת הלכה ולא מדינה מופרדת מדת), "זה דומה לגישה שהציג במאה ה- 14 "הר"ן (ניסים גירונדי), שאמר שכשתקום ישראל עצמאית, דת ומדינה צריכות להיות משולבות בה, לטובת כל האזרחים ולטובת הדת. בישראל הדמוקרטית והיהודית תהיינה מערכות חוק ומשפט כפולות: חוקי המדינה ומערכת משפט ממלכתית לענייני החברה והמדינה, ומערכת חוק ומשפט דתיים, לכל אחת מהדתות הראשיות במדינה" (כמו שקיים היום הישראל). לדעת ד"ר בר-גיל חשוב לציין, "שהמדינה לא תחוקק חוקים דתיים, ומערכת המשפט הדתית תעסוק רק בענייני הלכה ואמונות, ולא בענייני החברה והמדינה".

ד"ר בר-גיל מדגיש, שחברת המופת בישראל תתבסס על העקרונות של "ואהבת לרעך כמוך", "ואהבתם את הגר", "ועשות משפט חסד וצדקה". הוא מספר שהפרחת השממה לדעת הרב ח.ד. הלוי הנה כינון "מדינה בנויה לתפארת עם חברה בריאה שרובה יהודים, המפתחת את ארץ ישראל ומבססת את עצמאותה". ואת זה אפשר להשיג רק בשילוב ראוי בין מסורת לקידמה כשכל האזרחים פועלים לבנות ולהיבנות בה".

ד"ר בר-גיל מציג את הרב ח.ד. הלוי כפוסק מוסרי יוצר הלכה. דוגמאות לתעוזת פסיקותיו ולאקטואליות שלהן:

כבר בשנת 1985 הרב ח.ד. הלוי קבע שרק לעילויים בתורה יהיה פטור משרות בצבא, ובשנת 1989 קבע שבדמוקרטיה ממלכתית זכות הבחירה (לבחור ולהיבחר)  תינתן למי שמשרת בצבא. בעקבות המלחמה שהחלה בשמחת תורה 7/10/23 – היום כ- 70% מהעם מדברים על חובה גורפת לשרת את המדינה ובהתניית מענקים וקצבות מהמדינה (ואף זכות בחירה), למי שמשרת בלבד.

הרב ח.ד. הלוי קבע שעל כולם להשתתף בשוק העבודה ובהפרחת השממה (כפי שהוא פירש מושג זה).  בשנת 1981 הוא ציין שלא הסכים לתת מכתבי תמיכה לבחורי ישיבות שרצו לעשות לעצמם או למשפחתם מגבית-צדקה כי זה מבזה את בני-התורה. הוא הציע להקים ליד כל ישיבה בית מלאכה עדינה, כדי שתלמידי הישיבה יתפרנסו בכבוד ולא יזדקקו למענקים ולצדקה.

הרב ח.ד. הלוי קבע שחובת חינוך הילדים מוטלת על האב ועל האם ביחד, באופן שווה. הוא פסק שהילדים חייבים בכבוד אב ואם מעשרת הדיברות שנאמר "כבד את אביך ואת אמך", אך גם ההורים חייבים בכבוד הילדים, כנאמר בהמשך "חנוך לנער על פי דרכו". הוא גם קבע כבר בשנות ה-80 של המאה ה-20 שצריך חינוך ממלכתי לכל (עם זרמים מגזריים), בו כלם ילמדו לימודי ליבה,  וכל מגזר יוסיף לימודים כמתאים לו.

המחקר של ד"ר בר-גיל ארך כעשר שנים, וכלל את המחקר ואת עבודת הדוקטורט במסגרת לימודי 'יהדות זמננו' באוניברסיטת בר אילן, אחריה המיר את הדוקטורט לספר 'דמוקרטית ויהודית', על מנת להנגיש אותו לקהל הרחב. מבחינת מחקר הגותו של הרב ח.ד. הלוי, לאורך השנים חקרו את יחסי דת ומדינה בהגותו של הרב ח.ד. הלוי, אך מיעטו בחקר החברה על פי הגותו, ואת נושא המשפחה לא חקרו כלל. "החידוש שלי הוא חקר מקיף של החברה המשפחה בהגותו של הרב ח.ד. הלוי, ומציאת השילוב של המדינה החברה והמשפחה למודל כולל לישראל דמוקרטית ויהודית, שעכשווי גם לימינו", אומר בר-גיל.

"הספר, הוא ספר עיון שמחולק לשלושה שערים ראשיים", מסביר ד"ר בר-גיל, "מדינה, חברה ומשפחה, וניתן לקרוא כל נושא או תת-נושא בנפרד כי אין בו עלילה.  את המתווה לישראל דמוקרטית ויהודית אני מתאר כעץ, כמו שמצויר בכריכת הספר: הבסיס הוא ערכי חברת מופת יהודית (מהמסורת היהודית), הגזע המחבר הוא החיוב ההלכתי להקים מדינת חוק, והענפים הם ערכי המדינה הדמוקרטית, הליברלית והנאורה. כמו העץ, גם ישראל הדמוקרטית והיהודית קושרת יהדות ודמוקרטיה למדינה ממלכתית אחת, בה האינטרסים של הכלל קודמים לכל אינטרס קבוצתי, והמדינה דואגת לרווחת כל אזרחיה הבונים בה חברת מופת. זה צריך להיות המודל לפתרון השסע הגדול בישראל כיום".

למידע נוסף ולרכישת הספר:

ישראל דמוקרטית ויהודית – מתווה עכשווי לישראל