תנו הרבה כבוד לדניאל אשל מהרצליה המופיעה בימים אלו על במת הפסטיגל. דניאל, שחגגה השבוע יום הולדת 11 ("נולדתי בנר ראשון של חנוכה"), מתגוררת בשכונת הרצליה ב' ולומדת בכיתה ה' 3 בבית הספר ברנדייס. בנוסף להיותה רקדנית צעירה, דניאל גם חברה במנהיגות הצעירה של בית הספר, שוערת בנבחרת הכדוריד של בית הספר, משתתפת בתוכנית מצוינות והעשרה במתמטיקה של בית הספר ופעילה בתנועת הנוער של הצופים.
השבוע, בין ההופעות בפסטיגל, סיפרה לנו דניאל על אהבתה לריקוד: "התחלתי לרקוד בלט בגיל 3, משם התפתחתי והוספתי סגנונות ריקוד נוספים כגון היפ הופ, לירי, אקרובטיקה. אני רוקדת בנבחרת התחרותית של סטודיו דאנס פקטורי של טל מלכה. הסטודיו מתחרה בתחרויות שונות בארץ ובעולם וזכה במקומות הראשונים בתחרויות הללו. בשנה שעברה, בנוסף לנבחרת, נבחרתי לרקוד גם במקצה תחרותי של סולו מטעם הסטודיו והעפלתי לתחרות הבינלאומית, אבל לא השתתפתי בה בגלל המלחמה עם איראן".
איך הגעת להופיע בפסטיגל?
"לפני כחודשיים וחצי חברה שלי סיפרה לי שיש אודישנים להשתתפות בפסטיגל. בגלל שאני צופה בפסטיגל מאז שאני בת 3 והשתתפות בו זה ממש חלום חיי, הגשתי אודישן מצולם ממש מספר ימים לפני שנסגרה האפשרות לגשת ולהיבחן. לאחר האודישן המצולם נקראתי להגיע לאודישן ומספר ימים אחר כך הודיעו לי שהתקבלתי. זה היה מרגש כי זאת ההפקה הגדולה ביותר הקיימת בישראל והכל מאד מקצועי וגדול. צוות ההפקה של הפסטיגל והמשתתפים לצידי הפכו להיות ממש משפחה שנייה בתקופה האחרונה".
דניאל אשל על רקע כרזת הפסטיגל, צילום פרטי
כמה התרגשת מכך שאת עומדת להופיע על במה אחת עם כל כוכבי הפסטיגל?
"ההופעה על במה אחת ביחד עם הכוכבים הכי גדולים במדינה היא אחת מהחוויות המרגשות ביותר שחוויתי. יצא לנו להכיר ולפגוש את האמנים כבר בשלב החזרות, הם היו מדהימים איתנו ונתנו לנו להרגיש שאנחנו ממש יחידה אחת. הצטלמנו איתם, דיברנו איתם ומאוד נהנינו איתם. במופע יש שיר שמוקדש לילדים ובו האמנים מלווים אותנו על הבמה יד ביד וכולנו רוקדים ביחד. זה אחד מהקטעים האהובים עליי באופן אישי. המלווה שלי הוא קווין רובין ולא יכולתי לבקש טוב יותר מזה. הוא נותן לי להרגיש כל כך בנוח ותמיד מתעניין בשלומי ואומר לי שאני אלופה".
ספרי על ההופעות הראשונות בפסטיגל. זה היה כמו שציפית?
"ההופעה הראשונה שלי בפסטיגל הייתה מעבר לכל דמיון ומעבר לכל מה שציפיתי. ההתרגשות התחילה עוד לפני שעלינו על הבמה בחדר ההלבשה מאחורי הקלעים, שם הסטייליסטית של הפסטיגל חילקה לנו את בגדי המופע וזה היה רגע מאוד מרגש. את התחושה שהייתה לי כשעליתי לבמה בשיר הראשון של המופע קשה לי לתאר במילים. האדרנלין שלי זרם בכל הגוף. העמידה על הבמה מול קהל של 8,000 אנשים היא חוויה מרגשת שאי אפשר להתרגל אליה. כשירדתי מהבמה השעה הייתה 22:00 וכל מה שרציתי וייחלתי לו זה שיעבור כבר הלילה כדי שאוכל לעלות על הבמה פעם נוספת למחרת".
דניאל אשל בפסטיגל, צילום פרטי
אלו תגובות קיבלת מחברותייך ועוד אנשים שצפו בפסטיגל?
"כולם מאוד מפרגנים. בבית הספר אני מקבלת תמיכה מלאה ופרגון מדהים ממנהלת בית הספר, מהמחנכת שלי ובכלל מכל צוות המורים. תלמידי בית הספר מכל השכבות והכיתות גם הם מפרגנים מאוד, מתעניינים ושואלים אותי המון שאלות מסקרנות לגבי הפסטיגל. אחרי ההופעה הראשונה, ילדים מבית הספר ניגשו אליי וסיפרו לי שראו אותי על הבמה. בסטודיו לריקוד שלי הבעלים ומנהלת הסטודיו טל מלכה וכל צוות המורים והכוריאוגרפים מפרגנים ממש. כמובן שכל הבנות שרוקדות איתי בסטודיו מפרגנות מאד ושמחות לראות אותי כל כך שמחה ומאושרת לעשות את הדבר שאני הכי אוהבת בעולם וזה לעמוד על במה. אני שמחה במיוחד כשאנשים שאני מכירה מזהים אותי על הבמה, שמחים לראות אותי ומצלמים קטעי וידיאו ותמונות שלי כשאני עומדת על הבמה עצמה".
רוצים להישאר מעודכנים?
כמה זמן נמשכו החזרות וכמה זמן אתם נמצאים על הבמה בפסטיגל?
"החזרות לפסטיגל עבור הילדים המשתתפים היו בערך כחודש. החזרות לא היו ארוכות, לא כל יום ונערכו בשעות אחר הצהריים כך שלא הפסדתי ימי לימודים או דברים אחרים. מרבית מילדי הפסטיגל נמצאים על הבמה ב- 5 נאמברים – שיר הפתיחה, השיר המדהים של קווין רובין וקים בן שמעון "עושים רעש", שיר הילדים, במחרוזת השירים של שרית חדד בשיר "כשהלב בוכה" שזה בעיני אחד מהרגעים המרגשים ביותר של הפסטיגל ובשיר הסיום ביחד עם כל משתתפי הפסטיגל".
עד כמה הריקוד הוא משמעותי בחייך ומהו החלום שלך בתחום?
"הריקוד הוא חלק בלתי נפרד מחיי. זאת האהבה הכי גדולה בחיים שלי. כמעט בכל יום אני מבלה בסטודיו. זה כמו בית שני עבורי. החלום שלי הוא לשחק על במות, לרקוד ובכלל להתפתח בתחום אמנויות הבמה. לשחק בתיאטרון, במחזות זמר, בסדרות ובסרטים וכמובן להשתתף בפסטיגל גם בשנה הבאה".
תגובות