ערב שבת פרשת 'וישב'
יום שישי כ"ב כסליו תשפ"ג
הדלקת נרות: 16:17
צאת השבת: 17:17
הרב יעקב מזרחי צילום פרטי
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
פרשתינו מתחילה בהתיישבותו של יעקב בארץ מגורי אביו, בעיר חברון.
ומתחילים את סיפורו המרתק של יוסף, שהיה הבן הראשון של רחל.
יעקב אבינו מעדיף את יוסף על שאר בניו ועושה לו כתונת פסים מיוחדת.
ויוסף מספר לאביו על דברים לא טובים שאחיו עושים.
לבסוף, יוסף חולם חלומות מהם עולה כי הוא ישלוט באחיו.
חלום ראשון: הוא ואחיו מאלמים אלומות בשדה חיטה, ואלומות אחיו משתחוות לאלומתו.
חלום שני: שמש ירח ו11 כוכבים משתחווים אליו.
המשמעות שווה: יבוא יום בו אחיו (11 האלומות/ 11 הכוכבים) וגם הוריו ( השמש והירח, יעקב ולאה, הרי אמו נפטרה.) ישתחוו לו.
התוצאה היא – שנאה של האחים ליוסף עד כדי רצון להורגו.
כשהאחים יוצאים כדי לרעות את צאן אביהם בשכם.
יעקב שולח את יוסף לבדוק את שלום אחיו, וכאשר הוא מתקרב הם מבקשים להרגו, אך ראובן מציע שבמקום להרוג אותו הם ישליכו אותו לתוך אחד הבורות באזור.
התכנית שלו היתה לחזור ולהצילו, אך אותו היום היה תורו לשמש את אביו.
האחים מפשיטים אותו מכתונת הפסים וזורקים אותו לתוך אחד הבורות.
לבסוף מכרו אותו לנוודים שהיו בדרכם למצרים, ושם הוא נמכר לפוטיפר שהיה מנהל המשק של פרעה המלך.
האחים טבלו את הכותנת בדם של עגל (דומה לדם האדם) והראו אותה לאביהם יעקב כהוכחה לכך שחיה טרפה את יוסף.
יעקב פתח באבילות שנמשכה על פני עשרים ושתיים שנים.
עוצרים מסיפורו של יוסף וקוראים את סיפור יהודה ותמר.
יהודה אחיו של יוסף, זה שהציע למכור אותו. יהודה התחתן ונולדו לו שלושה בנים: ער, אונן ושילה.
בנו הראשון ער התחתן עם תמר, אך בגלל עוונותיו הוא נפטר במהרה.
יהודה נתן את בנו השני אונן לתמר כדי שיקיים את מצוות הייבום, כיון שאחיו הבכור נפטר ללא ילדים, אך גם הוא נפטר במהרה בעוונותיו.
פחד יהודה לתת לתמר את בנו השלישי, ובלית ברירה חזרה לבית הוריה וישבה שם כאלמנה.
לבסוף, אשתו של יהודה נפטרה אף היא והוא יצא לנסיעת עסקים.
תמר התלבשה כקדשה וישבה על אם הדרך.
יהודה שלא זיהה את כלתו שכב אצלה והותיר בידיה כמשכון את טבעת החותמת שלו, והיא נכנסה ממנו להריון.
מספר חודשים לאחר מכן, כאשר הריונה התגלה, יהודה ציוה שישרפו אותה כיון שזינתה.
כאשר היתה בדרכה לבית השריפה, היא הוציאה את טבעת החותמת ושלחה ליהודה עם מסר: לאיש אשר לו הטבעת – אני הרה.
בשלב זה הודה יהודה בטעותו.
מאותו הריון נולד אכן בן שהיה תחילת השולשלת של מלכות בית דוד, עד משיח צדקנו.
מכאן אנו רואים שכל הסיפור היה שמיימי, וזאת כדי שייוולד משיח שיגאל את עם ישראל מגלותו.
חוזרים לסיפורו של יוסף שעושה ומצליח בבית פוטיפר.
אשתו של פוטיפר מנסה לפתות את יוסף לשכב עימו, אך הוא מסרב בתוקף.
יום אחד כאשר לא היה איש בבית, החזיקה אשת פוטיפר בבגדו, ובלית ברירה הוא הותיר את מעילו בידה וברח מהבית.
וטענה לבעלה כי יוסף ניסה לשכב עימה, והשתמשה במעיל כהוכחה לכך, ואכן יוסף נזרק לכלא.
אך גם במקום זה היה ה' עם יוסף והוא נהיה האחראי על כל האסירים.
שניים משרי פרעה נזרקו לבית הכלא: שר המשקים ושר האופים.
שניהם חלמו חלום בלילה אחד ויוסף הצליח לפתור להם את החלומות.
שר המשקים חלם על 3 אשכולות ענבים אותם סוחט לכוס פרעה, ומכך ידע יוסף שהוא יחזור למשרתו – וכך אכן התרחש.
שר האופים חלם כיצד 3 סלי לחם מונחים על ראשו והציפורים מנקרות בו, ויוסף למד מכך שפרעה יתלה אותו – ואכן כך התרחש.
יוסף ביקש משר המשקים לזכור אותו ולהזכירו לפני פראה אך הוא שכח והתורה מדגישה "וישכחהו".
מה פתאום אתה סומך על בן אדם ועוד גוי שכחת מאלוקים, כביכול שוכח ממך.
*
על החלומות נאמר: "ואביו שמר את הדבר …"
יעקב אבינו הבין שיש משהו בחלומות וציפה שזה יקרה.
כל יהודי יש בו כח מיוסף הצדיק כפי שנאמר עליו בהמשך "הוא המשביר לכל עם הארץ".
ויעקב ציפה לכוח המיוחד הזה שיש בכל יהודי מתי יבוא משיח צדקינו.
לא רק מלכותו של יוסף במצרים אלא גם כאשר עסוקים בפרנסה ועוד לזכור שיש כוח רוחני המלווה אותנו.
שבת שלום!
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
תגובות