שבת שלום: כניסת וצאת השבת ומסר מפרשת 'שמות'

ערב שבת פרשת 'שמות'
הדלקת נרות: 16:29
צאת השבת: 17:29

הרב יעקב מזרחי צילום פרטי

הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:

מלך חדש קם על מצרים ומשעבד את עם ישראל.

החוזים בכוכבים רואים שעומד להיוולד ילד יהודי שיושיע את ישראל.
פרעה קורא למילדות העבריות (שפרה ופועה) ומצווה להמית את הבנים שיוולדו ליהודים.

המילדות הסבירו שהן יולדות בעצמן ללא סיוע.

שוב באים החוזים ולא מפענחים האם הוא יהודי או מצרי. בתגובה מצווה פרעה על בני עמו להשליך כל בן זכר שנולד – אל היאור.

עמרם ויוכבד מתחתנים ויולדת בן.
לאחר שלושה חודשים מכינה תיבה קטנה ומניחה ביאור,
ומרים אחותו נותרה להשגיח עליו.

בתיה, בת פרעה יורדת לרחוץ ביאור ומגלה את התיבה ורואה תינוק בתוכה, וקוראת "מילדי העברים זה".

מרים ניגשת ומציעה להביא מינקת עבריה שתניק ותגדל את הילד.

וקוראת מרים לאמה יוכבד שמניקה את הילד ומגדלת אותו בביתה.
לאחר שגדל הביאה אותו לבת פרעה ומעניקה לו את השם 'משה', על שם "כי מן המים משיתיהו".

כאשר גדל משה יצא מן הארמון כדי לראות את אחיו הסובלים. וראה איש מצרי מכה יהודי, ומוודא שלא רואים, הורג את המצרי וטומן את גופתו בחול.

למחרת, פוגש בשני יהודים רבים ביניהם, וכשמוכיח אותם אומרים לו: האם אתה עומד להרוג אותנו כפי שהרגת את המצרי.?
מחשש לחייו נמלט למדין.

פוגשאת בנות יתרו – כהן מדין.
ומסייע להן להשקות את צאנן.

יתרו מתרשם ונותן לו את בתו צפורה לאישה.

לבן שנולד מעניקים לו את השם 'גרשום' ובן נוסף ' אליעזר'.

משה מבחין כי הסנה בוער באש אך האש לא אוכלת אותו, קול קורא לו להסיר את נעליו, "כי המקום אדמת קודש הוא".

אלוקים אומר לו כי רואה את הצרות וכי בחר בו, במשה, להושיע את ישראל.

"מי אנוכי כי אלך אל פרעה".? שואל משה.
ומשיב לו: "כי אהיה עמך".

"ואם יטילו ספק שהתגלה אליי האלוקים"?
ומעניק לו 3 ניסים.

"אני מגמגם…"
שואל אותו האלוקים בתגובה "מי שם פה לאדם".? ומציין כי אהרון אחיו יסייע לו לדבר עם פרעה.

"ברצוני לשוב אל אחיי במצרים" אומר משה לחותנו יתרו ונותן לו את ברכת הדרך.

יחד עם אשתו ובניו הרוכבים על החמור ומטה האלוקים בידו יוצאים לדרך.

בדרך מלאך מבקש להרוג אותו על כך שלא מל את בנו, אך ציפורה ממהרת למול את בנה ולהציל את חיי בעלה.

אלוקים מתגלה לאהרון, לצאת אל המדבר ולפגוש את אחיו.

משה מספר לעם ומאמינים לשליחות האלוקית וכי גאולתם קרובה. כאות תודה, הם קדים ומשתחווים.

יחד עם זקני ישראל ואהרן ניגש משה אל פרעה ומוסר לו את השליחות: "כה אמר ה' אלוקי ישראל – שלח את עמי ויחוגו לי במדבר". ומבקשים שלושה ימים כדי לצאת ולעבוד את האלוקים.

"מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל"? מתריס פרעה.

ומקשה את הגזירות ולא יקבלו את התבן מידי המצרים, כפי שהיו עושים עד אז.

שוטרי ישראל, גוערים במשה על כך שבשל פנייתו מצבם של היהודים הוחמר.

משה מתלונן בפני האלוקים: למה הרעותה לעם הזה?
למה זה שלחתני?
השליחות שלי לפרעה לא הועילה, ונהיה יותר גרוע מצב בני ישראל!

אלוקים משיב לו: עוד תראה כי ביד חזקה יגרש פרעה את היהודים מארצו.

המשך דבריו למשה רבינו בפרשה הבאה.

**

חמור מככב לאורך ההיסטוריה שלנו.

אברהם חובש את חמורו, כשיוצא לעקידת יצחק.
בפרשת השבוע, כשמשה יוצא בשליחות ה' ממדין למצרים.
והחמור יופיע שוב, אצל מלך המשיח – "עני ורוכב על חמור".

חמור מסמל את חומריות העולם הזה.
אברהם "חובש" את חמורו – חובש את חומריות העולם, על ידי הכנעתו.

בתקופה של משה, לוקח את משפחתו "וירכיבם על החמור", יהודי הוא על החומריות בעקבות מתן תורה.

ומלך המשיח – העולם החומרי עצמו יאיר ויגלה, שאלוקים הוא המציאות האמיתית של העולם.

שבת שלום.