שבת שלום: כניסת וצאת השבת בכפר סבא ומבט על פרשת השבוע

ערב שבת פרשת 'ויקהל', 'שקלים'
כ"ח אדר א' תשפ"ד
'שבת מברכים חודש אדר ב"

הדלקת נרות: 17:23
צאת השבת: 18:21

הרב יעקב מזרחי צילום פרטי

הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:

פרשת ויקהל, מתחילה למחרת יום כיפור, בו ירד משה רבינו עם הלוחות השניות,

ומקהיל את כל בני ישראל לומר להם את המצוות שקיבל מאלוקים.

לנוח בשבת קודש ולא להדליק אש בשבת, וממשיך במצווה לתרום עבור הקמת המשכן,

תיאור הקמת המשכן עצמו, כלי המשכן ובגדי הקודש של הכהנים.

האנשים ונשים – מגיעים עם נדבותיהם שנתנו מרצונם, ומביאים זהב, כסף, נחושת ושאר אבנים טובות עבור חושן המשפט (הנמצא על ליבו של הכהן), וכן תבלינים שונים ושמן.

משה נותן לבצלאל ואהליאב שנבחרו על ידי הקב"ה (בפרשה הקודמת) להתחיל את עבודת הקמת המשכן.

בני ישראל המשיכו להביא נדבות עבור המשכן, עד שהאחראים הודיעו למשה כי יש להם יותר ממה שהם צריכים עבור כל הבניה.

משה מודיע לעם ישראל להפסיק את התרומה כיון שיש מספיק לכל הנצרך.

הכנת הדפנות, וארון הקודש (בו מונחים לוחות הברית), המכסה לארון והפרוכת (המבדילה בין הקודש וקודש הקודשים).

בצלאל מכין את מנורת הזהב וכליה.
וכן את מזבח הקטורת, שמן המשחה והקטורת.

בצלאל מכין את המזבח עליו מוקרבים הקורבנות.

ובונה את הכיור נחושת, מהמראות של הנשים.

הקב"ה החשיבן מאוד, כיון שהנשים השתמשו בהם להתייפות בפני בעליהן בעת העבדות הקשה במצרים.

למרות שהכיור היה הכלי האחרון שנבנה, למעשה הוא הראשון בו משתמשים הכהנים מידי יום בתחילת עבודתם במשכן ובמקדש.

*

כל יהודי הוא משכן לקב"ה.

כשם שבמלאכת המשכן היו דברים שבהם היו הכול שווים והיו דברים שבהם נבדלו איש מרעהו, כך גם במלאכת ה'משכן' האישית.

במעשי המצוות כולם שווים וכולם מקיימים את המצוות באותה דרך, אולם בכוונת המצוות יש הבדלים גדולים בין איש לרעהו.

תכלית הכוונה היא להביא את האחדות גם לתחומים שבהם נבדלים היהודים זה מזה.

הכוח לכך ניתן מאת משה רבנו, שחושף אצל כל בני-ישראל את הנקודה המאחדת והמשותפת, עד שהכול חשים מאוחדים ומלוכדים.

שבת שלום.