ערב ליל סדר – חג פסח, חג החירות, חג האביב, חג המצות.
הדלקת נרות: 18:55
צאת השבת: 19:54
הרב יעקב מזרחי מספר על מצוות הפסח:
מצות:
נהוג לקחת "מצה שמורה" עגולה עבודת-יד.
בליל הסדר אוכלים מצה 3 פעמים.
הראשונה – בתחילת הסעודה, לאחר ברכת "המוציא" ו"על אכילת מצה"; השניה – באכילת "כורך", כריך של מצה ובתוכה מרור.
שלישית – בסיום הסעודה, במצה הנאכלת ל"אפיקומן", זכר לקרבן-הפסח.
יש לאכול בכל פעם באופן רצוף לפחות "כזית" (27 גרם, כשליש מצה עגולה). המהדרים אוכלים בפעם הראשונה והאחרונה פעמיים "כזית".
ארבע כוסות יין:
שתיית ארבע כוסות יין – כנגד "ארבע לשונות של גאולה" – ומצווה על כל אחד ואחת, גדולים כקטנים.
כל כוס צריכה להכיל לפחות 86 סמ"ק ויש לשתות את רוב הכוס. נוהגים להשתמש ביין אדום, זכר למכת דם.
ליל הסדר:
הזדמנות של פעם בשנה, לחוש חירות רוחנית אמיתית.
– לספר את סיפור יציאת מצרים מתוך ההגדה, לאכול את המצה והמרור, לשתות ארבע כוסות יין, לומר את ה"הלל" עד ההכרזה: לשנה הבאה בירושלים!
בשתיית ארבע הכוסות ואכילת המצות בהסיבה – הטיה על מצע רך לצד שמאל – כבני מלכים.
נשים לא נוהגות להסב.
הגדה של פסח:
זהו אחד הפריטים החשובים! כדאי להצטייד מבעוד מועד בהגדה של פסח, המכילה פירוט ברור של ההלכות והמנהגים.
משתדלים שלכל ילד תהיה הגדה משלו, עם ציורים המושכים את לבו.
הקערה:
ה'קערה' היא בעצם שלוש מצות המכוסות במפה (גם בין המצות מפרידים במפיות).
על הקערה מציבים:
זרוע – גרוגרת של עוף שמעט בשר עליה, צלויה באש.
זכר ל"קרבן פסח" שנאכל בעז"ה כשייבנה בית-המקדש במהרה בימינו.
לא אוכלים את הזרוע, ויש לצלות מראש בערב החג.
ביצה – ביצה קשה בקליפה שהתבשלה מערב החג, זכר ל"קרבן חגיגה" שנקריב כשייבנה בית-מקדש במהרה בימינו.
מרור – עלי חסה ושורש "חזרת", זכר למרירות השעבוד במצרים. המרור מונח פעמיים על הקערה: פעם אחת עבור ה"מרור", ופעם שניה עבור אכילתו עם המצה ב"כורך". יש להכין כמות לכל הסועדים (19 גרם לכל אחד).
חרוסת – רסק תפוחי-עץ, אגסים ואגוזים טחונים, בתוספת מעט יין.
זכר לטיט בו עבדו אבותינו בפרך.
כרפס – מין ירק, נוהגים לקחת תפוח-אדמה מבושל או פרוסת בצל (יש המזהים את הכרפס עם עלי הסלרי).
נאכל בתחילת הסדר כדי להתמיה את הילדים, ולגרום להם לשאול את ה"קושיות".
בסיום ה'סדר' אומרים את ה'הלל'.
חג שמח.
