ערב שבת פרשת 'בלק'
י"ג תמוז תשפ"ד
הדלקת נרות: 19:26
צאת השבת: 20:27
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
בהמשך לפרשה הקודמת, כאשר עם ישראל ניצח את סיחון ועוג וכבש את ארצם.
כעת, בלק שהיה מלך בני מואב, שומע על הנצחונות של העם, מה שאומר סכנה למלכותו ולארצו.
כיון שכך, שולח שליחים לבלעם, שהיה ידוע כנביא גוי, ומבקשו להגיע ולקלל את עם ישראל.
בלעם שואל את ה' והתשובה היא שאסור לו לקלל את העם.
בלעם שולח את המסר לבלק.
מיד לאחר מכן שולח בלק שליחים חשובים יותר לבלעם ומבטיח לו תשלום הגון.
בלעם שוב שואל את ה' וכעת ה' אומר לו שהוא יכול ללכת עימם, אך עליו לדבר רק את הדברים אשר ה' ישים בפיו.
בלעם חובש את אתונו ועושה זאת במוטיביציה גבוהה.
בדרכו שולח ה' מלאך עם חרב שלופה והוא עומד בדרכה של האתון.
בעוד שהאתון רואה את המלאך בלעם לא ראה.
התורה מתארת את שעובר על בלעם בנסותו לשכנע את האתון להמשיך בדרכה, ואף מכה אותה ולבסוף ה' פותח את עיני בלעם והוא רואה את המלאך, דבר שמפיל עליו פחד ומציע לחזור בחזרה כלעומת שבא.
אך המלאך אומר לו שהוא יכול ללכת אך עליו לזכור כי ברשותו לדבר רק את דבר ה' שישים בפיו.
בלעם הולך עם בלק ובונים שבעה מזבחות ומקריבים קרבנות לפני ה'.
אך כאשר הוא פותח את פיו, ה' שם בפיו ברכות לעם ישראל, באמרו שאינו יכול לקלל את העם שה' בעצמו לא מקלל, וכי עם ישראל הוא העם בו שורה השכינה. הוא מסיים באיחול לעצמו שיהיה כמו עם ישראל… בלק, ששכר את בלעם על מנת לקלל את ישראל, מתלונן, אך בלעם משיב לו שהוא יכול לומר רק את דבר ה'.
בלק לוקח את בלעם למקום אחר, והוא מקווה שמשם יוכל לקלל את עם ישראל.
שוב בנו שבעה מזבחות ושוב הקריבו קרבנות, בתקווה שיצליח לקלל את העם, אך שוב ה' שם בפיו דברי ברכה.
בלק מנסה שוב ולוקח אותו למקום אחר, לפסגת הר פעור, ושם הוא מקווה כי בלעם יוכל לקלל את העם.
(רש"י מסביר שבלק ידע שזה יהיה מקום בו יחטאו ישראל)
וכך, בפעם השלישית הם בונים שבעה מזבחות ומקריבים קרבנות.
ובלעם פותח ומברך את ישראל בפעם השלישית, והפעם עם ברכות מיוחדות "מה טובו אוהליך יעקב".
ומתחיל לומר נבואה אודות אחרית הימים וימות המשיח, כולל אחריתו של עמלק, ולאחר מכן הוא שב לביתו.
בלעם הציע שיגיעו נשים צעירות מואביות שיפתו את הגברים בעם ישראל לעבוד עבודה זרה.
ה' כעס על עם ישראל וציווה על משה לתלות את אלו שחטאו.
באותו שלב יצא נשיא שבט שמעון זמרי בן סלוא ולקח אישה מדינית זו היתה הבת של מלך מדין ונאף איתה.
כשראה זאת פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הגדול, הוא לקח חרב והרג את הנואף והנואפת בדרך ניסית.
על פי התלמוד אירעו לו 12 ניסים.
**
פרשת בלק מבטאת את הפיכת הקללה לברכה – "ויהפוך ה' אלוקיך לך את הקללה לברכה, כי אהבך ה' אלוקיך".
כשם שאצל בלעם התגלתה שנאה 'שמקלקלת את השורה', כך הוא גם בהפיכת הקללה לברכה בחייו הפרטיים של כל יהודי.
כשיהודי יודע פנימה בנפשו את המגיע לו ורואה כיצד ה' נוהג עמו – בחסד וברחמים.
בכל זאת !…
צריכה להתגלות גם אצלו – אהבה כזאת מצד הקב"ה, שהופכת אפילו את הקללה ("שתוכננה" ח"ו) לברכה, ומתגלה "כי אהֵבך ה' אלוקיך".
שבת שלום.
תגובות