שבת שלום: כניסת וצאת השבת בכפר סבא ומבט על פרשת 'בשלח'

ערב שבת פרשת 'בשלח' 'שבת שירה'
ט' שבט תשפ"ה

הדלקת נרות: 16:59
צאת השבת: 17:58

הרב יעקב מזרחי צילום פרטי

הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:

לאחר עשרת המכות שה' הנחית על המצרים.

אנו קוראים על כך שה' מסובב את העם בדרך ארוכה,
למנוע מלחמה מיידית עם העם הפלישתי.

וכן, לגרום למצריים לצאת ולרדוף אחריהם.

משה לוקח עימו את עצמו יוסף כפי שנשבעו בני ישראל לפני פטירתו.

ה' מוביל את העם כאשר ביום הולך לפניהם עמוד ענן ובלילה עמוד אש.

פרעה והמצריים מתחילים במרדף ומתקרבים אליהם בעודם חונים על שפת ים סוף,

מה שמלחיץ את העם הפונה בתלונה למשה: האם הוצאתנו ממצרים על מנת למות במדבר.?

משה עונה להם שכעת הם יראו את ישועת ה'.

לעולם לא תיראו את המצריים יותר.

ה' אומר למשה להרים את ידיו על המים ובכך לבקוע את ים סוף.

ואכן, משה מרים את ידיו והים נבקע לשניים.

רש"י מציין כי כל המים בעולם נבקעו באותה עת לשניים.

באותה עת,
ה' עבר לחצוץ בין מחנה ישראל ובין מחנה מצרים, כדי להגן על עם ישראל.

בזמן זה עמדו המים כחומה משני צידיהם והם הלכו על קרקע יבשה לחלוטין, מה שהביא את המצריים לרדוף אחריהם.

ה' הסיר את אופני המרכבות של המצריים, ואלו החלו לנסות לברוח באמרם "ה' נלחם להם במצרים".

ה' מצווה את משה להרים שוב את ידיו על הים ובכך להחזיר את המים לקדמותם ולהטביע את חילות המצריים.

כאשר יצאו עם ישראל מן הצד השני וראו את הגופות של המצריים, שר משה את שירת "אז ישיר".

לאחר מכן,
החלה אחותו של משה – מרים – ביחד עם שאר הנשים לנגן עם התופים אותם הוציאו ממצרים.

ה' נתן לבני ישראל מספר חוקים ואמר כי באם ישמרו את החוקים לא תבוא עליהם כל מחלה שהיתה במצרים.

בינתיים, נגמר לעם האוכל והחלו להתלונן על כך שבמצרים היה להם לכל הפחות מה לאכול, ואילו כאן נגזר עליהם למות ברעב.

ה' עונה להם שהוא יספק להם את ה"מן" מידי יום ביומו,
אך ביום שישי הם יקבלו מנה כפולה – עבור שבת.

זאת הסיבה שאנו עורכים בשבת את השולחן בשתי חלות.
בזמן זה קיבלו את המצווה של שמירת שבת בתור יום מנוחה.

המן ירד כשהוא מכוסה בשכבת טל מעליו ומתחתיו.

העם הצטווה לאסוף כמות מדוייקת.
ומי שלקח יותר או פחות, הגיע לביתו עם הכמות המדוייקת בידיו.

צצה בעיה חדשה – אזלו המים.

שוב, תלונות על משה רבינו.
ה' אומר למשה להכות סלע מסויים שיוציא מים עבור העם.

לאחר מכן,
הגיעו העמלקים והחלו להלחם עם ישראל.

עם ישראל יוצא להילחם בהם על פי פקודתו של משה.

**
מן – המזון המכונה בתורה "לחם מן השמים",
והיו בו כמה תכונות מופלאות כמו העובדה שלא הייתה בו פסולת, האדם היה טועם בו כל טעם שרצה, לכל אחד הגיעה בדיוק המנה הקצובה בעבורו.

מן לא היווה רק פתרון לרעבונם של בני-ישראל במדבר.

יש בו לימוד גם לדורות הבאים.

הקב"ה ציווה להשאיר צנצנת אחת של מן למשמרת.

המן משקף את העובדה, שהפרנסה מגיעה אלינו בעצם – מהקב"ה.

כל תחבולותיו של האדם לא ישנו מאומה – כל אחד מקבל בדיוק, לא פחות ולא יותר, את המנה הקצובה בעבורו…

שבת שלום!