ערב שבת פרשת 'ויקרא'
ו' ניסן תשפ"ה
הדלקת נרות: 18:42
צאת השבת: 18:40
הרב יעקב מזרחי צילום פרטי
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
הפרשה פותחת את החומש השלישי בתורה.
הספר נקרא גם תורת כהנים, כיון שהוא מכיל את ההלכות של הכהנים בעת עבודתם במשכן ובמקדש.
ה' קורא למשה למשכן, ושם הוא נותן לו את הפרטים של הקרבת קרבנות.
על קרבנות נאמר: "אישה ריח ניחוח לה' ". אין חשיבות לגודל הקרבן אלא העיקר הכוונה הפנימית של האדם בהתקרבותו לה'.
איסור הקרבת חמץ ופירות על גבי המזבח, וחובה להשתמש במלח בכל קרבן.
זו גם הסיבה שאנו טובלים במלח את הלחם כאשר אנו בסעודה.
מצווה התורה על הקרבת קרבן התבואה החדשה לאחר חג הפסח.
התורה מפרטת אילו חלקים בבהמה מוקרבים על המזבח, בהקרבת עיזים, כבשים ושאר בהמות כשרות.
ואיסור חמור לאכול שומן או דם בכל מקום ובכל זמן.
אפשרות להקריב קרבן, כפרה על חטא שנעשה בשגגה.
קרבן מיוחד אם בית הדין הגבוה – הסנהדרין, הורה למישהו לעשות עבירה בשגגה, ולשם כך עליהם לכפר על עצמם בקרבן.
וקוראים על קרבן מיוחד אותו מקריב קהל שלם שחטא בשגגה,
וכן קרבן לאדם שיכל לתת עדות בבית הדין והתחמק מכך.
אדם שהיה טמא, אם על ידי נגיעה בחיה לא טהורה או נגע במת,
ולאחר מכן נכנס למשכן או אכל קרבן, עליו לכפר על עצמו בהבאת קרבן.
חכמינו ז"ל מלמדים אותנו שההלכות האלו תקפות גם כיום, וכיון שאנו כולנו טמאים, אסור עלינו להיכנס לתוך הר הבית.
אדם שבשגגה גנב קרבן או חפץ אחר השייך לבית המקדש.
עליו כמובן להחזיר את הגניבה, להקריב קרבן, וכן לשלם עוד חמישית מערך הגניבה.
אנו קוראים גם על קרבן שאדם מביא מספק, כיון שאינו יודע האם חטא או לא.
כמו כן, אדם שגנב את חבירו, או גרם נזק על ידי שקר וכיוצא בזה, עליו להחזיר את הגניבה, להקריב קרבן וכן לפצות את חבירו בתשלום של חמישית מערך הגניבה.
***
כיום,
אין לנו בית-המקדש ואין אנו יכולים להקריב קרבנות על גבי המזבח, אבל המשמעות הרעיונית של הקרבנות היא נצחית והיא תקפה גם בעבורנו, כאן ועכשיו.
קרבן – לוקחים בהמה, בודקים אותה היטב שלא יהיה בה מום, שוחטים אותה ומוציאים את דמה.
גם אנו צריכים לבדוק מדי פעם את עצמינו ולהוציא את החיות מהדברים השליליים.
שבת שלום
תגובות