ערב שבת פרשת 'שלח לך'
כ"ד סיוון תשפ"ה
הדלקת נרות: 19:30
צאת השבת: 20:33
הרב יעקב מזרחי צילום פרטי
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
בני ישראל נמצאים במרחק 3 ימים מארץ ישראל, וביקש העם לשלוח מרגלים כדי לבדוק את הארץ שאליה פניהם מועדות.
משה השיב שאין צורך כיון שהקב"ה הבטיח שהארץ טובה, אך נתן רשות לשלוח את המרגלים.
ובעקבות מעשי המרגלים ועם ישראל, היה על העם להסתובב במדבר במשך ארבעים שנה לפני שנכנסו לארץ ישראל.
סיפור המרגלים – הם אכן נכנסו לארץ, וכפי שרש"י מספר, כלב היה היחיד שפרש מהם והלך לחברון להתפלל על קברי האבות על כך שחבריו לא יצליחו במזימתם.
המרגלים כרתו אשכול ענק של ענבים ונשאו אותו במוט, וכך חזרו ממשימתם לאחר ארבעים יום.
סיור שהיה אמור לקחת שמונים יום, אלא שהקב"ה ידע שייענשו שנה על כל יום, קיצר את הליכתם כדי לקצר בעונש.
בחזרתם דיווחו שהמקום ארץ זבת חלב ודבש אך גם ארץ שלא ניתן לכבוש כלל.
כלב בן יפונה הזכיר לכולם כיצד משה חצה את ים סוף והוריד להם את המן מן השמים.
את דבריו סיים שאין מה לפחוד כלל.
ולמרות זאת בני ישראל טענו כי מוטב להם לחזור למצרים, והעבירו את הלילה בבכיה.
אותו לילה היה ליל תשעה באב, וה' אמר היות ובכיתם ללא סיבה, יהיה לכם לילה זה בכיה לדורות.
ואכן, בתי המקדש הראשון והשני, נחרבו בליל תשעה באב.
כלב בן יפונה ויהושע בן נון, ממשיכים בדבריהם לעם ומנסים לשכנעם לבטוח בה' שיביא אותם לארץ טובה, ארץ זבת חלב ודבש.
ומפצירים בעם שלא לדבר נגד ה' ונגד משה, אך דבריהם נופלים על אזנים ערלות והעם מנסים לרגום אותם באבנים.
בשלב זה מתגלה כבוד ה' בענן ושואל את עם ישראל עד מתי ימשיכו בני ישראל לא להאמין לו, גם לאחר כל המופתים שעשה.
ה' מציע למשה להרוג את כל העם, ולהקים עם חדש מצאצאיו.
אך משה מצידו אומר כי זה ייראה גרוע בעיני הגויים שה' הוציא את עם ישראל ממצרים על מנת להרוג אותם במדבר.
ומתחנן מהקב"ה לסליחה ומחילה, והקב"ה מחליט שהדור הזה לא יכנס לארץ ישראל, אלא יסתובב במדבר ארבעים שנה.
הדור כולו למעט כלב ויהושע, ימותו במדבר סיני, כעונש על כך שלא האמינו בה' והאמינו לדברי המרגלים.
כיצד יתרחש העונש – כל בני עשרים ועד בני שישים שנה, ימותו במדבר.
בעוד הנשים ובני שבט לוי, וכן כלב ויהושע, וכמובן הילדים הקטנים לא ימות, אלא יסתובבו ארבעים שנה ואז יכנסו לארץ המובטחת.
עשרת המרגלים שדיברו רע על הארץ, ימותו במיתה משונה.
קבוצת אנשים התחרטה על חטאם וקמו בבוקר המחרת בנסיון ללכת ישירות לארץ ישראל.
משה הזהירם שלא לעשות זאת כיון שהקב"ה לא עימם, אך הם לא שהו לאזהרותיו, והעמלקים יצאו למלחמה עימם והרגו את כולם.
הלכות של נסכים יין ושמן המגיעים עם כל קרבן.
התורה מונה מספר מצוות הפרשת חלה, שהינה אחת משלושת המצוות השמורות לנשים (ביחד עם הדלקת הנר ונידה).
ומקרה של עשיית עבירה על ידי הקהילה כולה, בעקבות טעות של הרבנים וראשי העדה, כאשר התיקון הוא הבאת קרבן, ובכך יכפר ה' על החטא.
כמו כן,ננותנת התורה אפשרות לכפרה על עבירה שנעשתה על ידי יחיד בשגגה וכן במזיד.
התורה מספרת על יהודי שנמצא מקושש עצים בשבת.
לסיום, הציווי של לבישת הציצית על ארבעת כנפות הבגד.
**
מצוות ציצית מדגישה את האחדות שבמצוות התורה כולם, למרות שהם פרטיים ומחולקים,
ציצית = גימטריא 600 + 8 חוטים ו5 קשרים 613 מצוות התורה.
כל חוט הוא בפני עצמו אבל כדי שיהיה כשר חייבים להיות קשורים-מאוחדים ביחד.
גם אנו עם ישראל מצד אחד,
לכל אחד בפני עצמו, ישנה המציאות והמצוות הפרטיות שלו,
ומצד שני – כוחנו באחדותינו – הרמוניה של מעשים טובים.
ורק כך נחזיק מעמד ולהפוך את העולם למקום יותר טוב.
תגובות