שבת שלום: מועדי כניסת וצאת השבת ומבט על פרשת 'חוקת'

ערב שבת פרשת 'חוקת'
ח' תמוז תשפ"ה

הדלקת נרות: 19:31
צאת השבת: 20:33

הרב יעקב מזרחי צילום פרטי

הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:

התורה מצווה את דיני פרה האדומה, אותה שוחטים ושורפים, ואת האפר שומרים.

כאשר אדם נטמא בנגיעה במת, מזים עליו מאפר שריפת הפרה ביום השלישי וביום השביעי ולאחר מכן הוא נטהר.

ובה בשעה שאפר הפרה מטהר, הוא מטמא את האדם המתעסק בטהרה ומזה את האפר על הטמא.

זו הסיבה מדוע נקראת מצווה זו בשם חוק.

לאחר מכן, מספרת התורה על מסעות בני ישראל במשך ארבעים שנים במדבר, כשהגיעו למדבר צין, שם נפטרה מרים, אחותם של משה ואהרן.

יחד עם מותה הפסיקו המים 'בארה של מרים'.
והעם צמא למים.

בני ישראל מצידם החלו בטענות על משה ואהרן.

מצווה הקב"ה את משה ואהרן לקחת את המטה ולאסוף את בני ישראל ליד סלע מסויים.

שם הם אמורים לדבר אל הסלע לפני כל העדה והסלע יתן מים.

משה ואהרן אספו את העם, אך במקום לדבר אל הסלע כפי הציווי, משה היכה את הסלע פעמיים והחלו לצאת מים.

הקב"ה אמר למשה ואהרן שכיון שהם לא קידשו את שמו של הקב"ה לעיני כל ישראל,
לא ייכנסו לארץ ישראל.

התורה קוראת למים "מי מריבה",
רש"י מציין כי זה מה שהיועצים של פרעה ראו במצרים שמנהיג היהודים ילקה במים ולכן גזרו להטביע את כל הבנים ביאור.

משה שולח שליחים למלך אדום לבקש רשות לעבור בארצו. ומבטיח לא לפגוע בארץ בשום דרך.

יתירה מזו הוא מבטיח לקנות בכסף את האוכל והמים.

למרות זאת, מלך אדום מסרב לתת לעם ישראל לעבור בארצו ויוצא בחרב לעומתם.
בני ישראל נוטים מגבולו וממשיכים במסעם.

מגיעים בני ישראל להור ההר.
רש"י מסביר שלמרות שענני הכבוד היו מיישרים את השטח, נותרו שלושה הרים: הר סיני עבור מתן תורה, הור ההר עבור קבורת אהרן, והר נבו לקבורת משה רבינו.

לפי ציווי הקב"ה משה ואהרן ואלעזר בן אהרן עולים להר, משה מפשיט את אהרן מבגדי הכהן הגדול ומלביש את אלעזר בנו, אהרן נפטר.

משה ואלעזר יורדים מההר בלי אהרן, העם מבין שאהרן נפטר ומבכים את מותו שלושים יום.

מתארת התורה את מסעי בני ישראל במדבר.
כמו כן מספרת התורה על נס מיוחד שהתרחש בעמק ארנון.

כאשר עברו בני ישראל בעמק הצר, התחבאו האמוריים במערות ותכננו להרוג בעם ישראל, אך הקב"ה קירב את ההרים ומחץ את האמוריים שהתחבאו בנקיקים.

מגיעים בני ישראל לארץ סיחון ושולחים מסר למלך בו מבקשים רשות לעבור בארצו בשלום.

המלך מסרב ויוצא להלחם בעם ישראל. העם נלחם נגדו בחזרה ומנצח ואף כובש את ארצו.

עוג מלך הבשן גם הוא יוצא להתקיף את ישראל וגם אותו מנצחים ישראל וכובשים את ארצו.

בשלב זה מגיעים בני ישראל לגדה המזרחית של נהר הירדן מול לעיר יריחו שבארץ ישראל.

**
משה רבינו, המאמין הגדול בה', שבטחונו בה' שלט ברגשותיו, במחשבתו ובמעשיו,

נתקף חרדה על סף הכניסה לארץ, עת עוג מלך הבשן וצבאו יצאו למלחמה ואיימו להרוג את בני-ישראל, עד שהקב"ה הרגיעו ואמר לו "אל תירא אותו, כי בידך נתתי אותו".

מדוע פחד משה.?
מהזכויות של עוג,
שהיה בבית אברהם.

אבל ברגע שבא להילחם בישראל איבד הכל ברגע.

עלינו לזכור את הכוח האלוקי שיש לנו,
ומי שמעז להילחם בנו מאבד את הזכויות שלו וה' שומר עלינו.

שבת שלום.