ערב שבת פרשת 'מטות מסעי'
ראש חודש מנחם אב
הדלקת נרות: 19:23
צאת השבת: 20:23
הרב יעקב מזרחי צילום פרטי
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
משה מכנס את ראשי השבטים 'מטות'
ומעביר להם דיני נדר ושבועה:
אדם שנדר או נשבע עליו לקיים את דבריו. אב יכול להפר את נדר בתו הצעירה.
בעל רשאי להפר את נדרי אשתו.
במידה והבעל או האב שומעים את הנדר ולא מפירים אותו הנדר חל על הנודרת.
"נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים" אומר ה' למשה.
משה מגייס 12,000 חיילים,
ושולח אותם למלחמה יחד עם פינחס, כלי הקודש והחצוצרות.
הורגים את מלכי מדין ואת הגברים במחנה, שובים את הנשים והטף, שורפים את הערים ושבים עם שלל רב בידיהם.
משה כועס כשמגלה שהותירו את הנשים בחיים.
"הלא הן היו אלו שהחטיאו את בני ישראל בעצתו של בלעם"
על פי ציוויו הורגים החיילים את הנשים ואת הזכרים בטף.
כדי להיטהר ממגע במת שאירע במהלך המלחמה,
מצווה משה לחיילים להמתין מחוץ למחנה שבעה ימים במהלכם הם יטהרו.
כמו-כן, יהיה עליהם לטהר את הבגדים והכלים.
אלעזר, הכהן הגדול, מוסר לעם כי לא ניתן להשתמש בכלים שבזזו מן המדינים ללא הכשרת הכלים תחילה.
כלים בהם נעשה שימוש ישיר באש, יש להעביר באש.
כלים שהשתמשו בנוזלים רותחים יש להטביל ברותחים, ואחר כך לטבול הכל כדי לטהרם מטומאת האלילים.
את שלל המלחמה, אומר בורא העולם למשה, יש לחלק לשני חלקים שווים.
חלק אחד יינתן לחיילים, והחלק השני לשאר העם שנותר בעורף.
מחלקים אלו ייתנו סכום מסויים לכוהנים וללויים.
החיילים יעניקו 0.2% מהרכוש לאלעזר הכהן, והיושבים העניקו 0.2% ללוויים.
כאות תודה לבורא עולם על המלחמה המוצלחת ועל כך שאיש לא נפגע מביאים קציני המלחמה את תכשיטי הזהב השונים כקרבן.
שבט ראובן וגד מבקשים ממשה לקבל את חבל הארץ מעבר לירדן.
משה חושש כי הם מבקשים תואנה שלא להיכנס לארץ וקורא: "האחיכם יצאו למלחמה כדי לכבוש את הארץ, ואתם תשבו פה?"
ומזכיר להם את סיפור המרגלים ואת התוצאות.
בני השבטים מצהירים כי הם מוכנים לצאת למלחמה,
ורק לאחר שכיבוש הארץ יושלם הם ישובו לעריהם.
משה מאשר.
ארבעים ושתיים מסעות נסעו בני-ישראל מיציאתם ממצרים ועד לתחנה האחרונה לפני הכניסה לארץ, על גבול ירדן.
התורה מפרטת את כל המסעות ומזכירה את מיתת אהרן הכוהן (שאירעה בהור ההר) ואת מלחמת הכנעני מלך ערד שאירעה בעקבותיה.
"כשתכנסו לארץ, גרשו את כל היושבים בה והשמידו את פסליהם" אומר האלוקים לעם ישראל, "אם לא תעשו זאת הם יהיו כקוצים בעיניכם".
הוא ממשיך ומפרט את הגבולות המדוייקים של הארץ המובטחת.
אלעזר הכהן ויהושע בן נון יעמדו בראש חלוקת הארץ, ונשיאי השבטים השונים יטפלו בחלוקה השבטית.
שבט לוי העוסק בעניינים רוחניים לא יקבל שטח למרעה.
על כל שבט להקצות לו מגרשים, ובנוסף לכך הם יקבלו 48 ערים – מתוכם 6 ערי מקלט.
כאשר אדם הורג אדם אחר בשוגג, עליו להימלט ל'עיר מקלט', ערים מיוחדות שהוקצו לצורך כך.
כשהוא שוהה בעיר המקלט אסור לקרוב משפחת הנרצח ("גואל הדם") להרוג אותו כנקמה על מות קרוב משפחתו.
אם הוא יוצא מעיר המקלט רשאי גואל הדם להרוג אותו.
בעיר המקלט יהיה עליו לשהות עד מות הכהן הגדול.
בפרשת פינחס קבע אלוקים כי בנות צלפחד יקבלו חלק בארץ ישראל למרות שבדרך כלל רק הגברים מקבלים חלק בארץ.
ראשי שבט מנשה התלוננו לפני משה רבינו: הלא אם בנות צלפחד יינשאו לגברים משבט אחר, הנחלה תעבור משבטנו אל בני השבט האחר!
כתגובה לתלונה זו קובע האלוקים כי בנות היורשות את אביהן צריכות להינשא לבני השבט שלהם בלבד, כך לא תעבור נחלה משבט לשבט.
בנות צלפחד קיימו את הציווי ונישאו לבני דודיהן.
**
מהסיפור של השבטים שרצו להישאר בעבר הירדן למדים על הכוח הפנימי המחבר בינינו.
בשעה שאחינו במצוקה, אם יש חטופים או כל מצוקה של יהודים, אין אנו יכולים להנות מן השלווה ולשכוח את מצוקתם.
תגובות