יום שני י"ד תשרי תשפ"ו
ערב חג הסוכות.
הרב יעקב מזרחי צילום פרטי
הרב יעקב מזרחי מספר על הלכות החג:
סוכות הוא אחד מ"שְׁלֹשׁת הָרְגָלִים" – שלושת החגים המרכזיים פסח, שבועות וסוכות.
ונמשך שבעה ימים, מט"ו בתשרי ועד כ"א.
כשבית המקדש היה קיים, היתה מצווה על כל יהודי לעלות לירושלים, ומקריבים במשך החג שבעים פרים.
כיום, נוהגים 'לקדש' את החג על ידי שעושים בו "קִדּוּשׁ", אוכלים ארוחה חגיגית, מתפללים תפילות מיוחדות, וכמובן: יושבים בסוכה ומברכים על הלולב ו"אַרְבַּעַת הַמִּינִים".
היום הראשון של החג – נחשב "יוֹם טוֹב". בחו"ל, חוגגים במשך יומיים,
הימים הבאים נקראים "חוֹל הַמּוֹעֵד",
ומסתיימים ביום "שְׁמִינִי עֲצֶרֶת" ו"שִׂמְחַת תּוֹרָה" בחו"ל הם שני ימים.
חג הסוכות נקרא בשם: "חַג הָאָסִיף", היות וזמן זה בו נאספת התבואה מן השדות.
וכן, בתפילות אנו מכנים את החג בשם "זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ".
ישנה בתורה מצווה לשמוח:"וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ", שהוא מגיע מיד לאחר יום הכיפורים, מביעים את שמחתנו ובטחוננו בכך ש'זכינו בדין' ונחתמנו לחיים ארוכים.
הסוכה היא מבנה ארעי שבו עוברים לגור במשך שבעת ימי הסוכות.
מבחינת ההלכה, יש לעשות בסוכה את כל הדברים שאנו עושים בבית במשך השנה בדרך כלל.
קירות הסוכה נקראים בשם "דְּפָנוֹת", וה"סְכָךְ" הוא כינוי לעלים המכסים את הסוכה מלמעלה.
המילה "סֻכָּה" מגיעה מן השורש ס.כ.כ. שמשמעותו: מבנה ה'סוֹכֵךְ' על האנשים שבתוכו, ומכאן נובע גם שמו של ה"סְכָךְ".
מצווה לשבת שבעה ימים בסוכה, זכר לענני הכבוד שבהם הקיף השם את בני ישראל בצאתם ממצרים.
● הסוכה צריכה להיות תחת כיפת השמים. לא תחת גג, מרפסת או ענפים של עץ.
● הסוכה אינה חייבת להיות מחוברת לקרקע, וניתן לבנותה על גבי עגלה, ספינה ואפילו בעל חי.
● הסוכה צריכה להיות בעלת שלוש דפנות לכל הפחות.
ניתן להשתמש גם בקירות הבית.
● דפנות הסוכה צריכות להיות חזקות מספיק כדי לעמוד בצורה יציבה כל ימי החג.
הסכך הוא למעשה ה'גג' של הסוכה, והוא צריך להיות אך ורק מצומח, מצמחים תלושים שגדלו באדמה, כמו ענפים או קנים שאינם מחוברים לעץ.
● את הסכך יש להניח רק לאחר הקמת הדפנות.
● משפחות רבות נוהגות לקשט את הסוכה כדי לשתף את הילדים בשמחת החג ובשמחה של בניית הסוכה.
יש הנוהגים שלא לישון בסוכה, גם במזג אוויר נעים, משום שעל פי הקבלה מאירים בסוכה 'אורות' רוחניים גבוהים, ולא מתאים לישון במקום קדוש כל כך.
במשך שבעת ימי החג, כאשר אוכלים בתוך הסוכה, יש לברך – מלבד הברכה על המאכל עצמו – ברכה נוספת: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' . . אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה".
● בשעת ברכת "לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה" יש להביט בסכך שמונח מעל הסוכה.
● ברכה זו מברכים רק כאשר אוכלים מאכל שעשוי מחמשת מיני דגן וכששותים יין, ולא כששותים מים או שאר משקים קלים וכדומה.
**
אפשר לחלק את החודש לשניים.
המחצית ראשונה יותר בעניין של תשובה.
והמחצית השניה של החודש נפתחת במצוות סוכה, המקיפה ומאחדת את כל הנמצאים בסוכה, במדה שווה.
בחג מתבטא ענין האחדות שבעם ישראל במצות ארבעת המינים – האתרוג, הלולב, ההדסים והערבות – המשקפים, כידוע, את ארבעת הסוגים בישראל, למן אלה שיש להם "טעם" ו"ריח" (תורה ומצוות) אתרוג.
ריח ללא טעם – הדס.
טעם ללא ריח – לולב עד לאלה שהם בלי "טעם" ובלי "ריח" – ערבה.
דווקא כאשר כל ארבעת המינים מתאחדים לחטיבה אחת – אפשר לקיים בהם את המצוה.
המסר מובן,
ה' רוצה אותנו מאוחדים דיעות שונות, אך מכבדים כל יהודי.
תגובות