ערב שבת פרשת 'ויצא'
ח' כסליו תשפ"ו
הדלקת נרות: 16:15
צאת השבת: 17:15
הרב יעקב מזרחי צילום פרטי
הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:
לאחר שיעקב אבינו קיבל הברכות מאביו יצחק, ועשיו שציפה לברכות כעס כמובן,
שלחו אותו הוריו הרחק.
כאשר יעקב מגיע להר המוריה, לפתע מחשיכה השמש ומכריחה אותו ללון שם.
שם תיקן את תפילת ערבית.
יעקב נשכב לישון וחולם על סולם שמגיע השמימה, ועליו מלאכים העולים ויורדים.
וה' אומר שייתן לו את המקום, לו ולזרעו אחריו ובירכו "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה".
ממשיך במסעו, ומגיע אל עירו של דודו לבן (האח של רבקה).
שם, על באר המים, פוגש את רחל ומנשק אותה ובוכה (כיון שידע ברוח הקודש שלא יזכה להיקבר איתה).
לבן רץ החוצה כדי לפגוש אותו,
זכר, מה הביא אליעזר שהיה עבד,
והיה בטוח שיעקב נושא איתו המון זהב אך הכל לקח ממנו אליפז בנו של עשיו,
בתואנה שעני נחשב כמת.
יעקב מציע לעבוד את לבן שבע שנים בעבור רחל.
יעקב אכן עבד במשך שבע שנים תמימות, אך הם היו בעיניו כימים אחדים מרוב אהבתו לרחל.
אך בליל החתונה אביה החליף אותה ונתן לו את לאה במקומה.
יעקב עבד שבע שנים נוספות את לבן, כדי להתחתן עם רחל.
לאה זכתה בילדים מיד, אבל רחל היתה עקרה.
יעקב מתחתן גם עם שתי השפחות של נשותיו, וכך הוא נשוי לארבע נשים.
בנה של לאה הביא הביתה דודאים (סוג של פרחים) לאימו. רחל ביקשה מלאה כמה מהם כיון שמועילים לפוריות.
לאחר מכן, רחל זוכה בבן וקוראת לו יוסף.
מבקש יעקב מלבן רשות לקחת את נשותיו וילדיו ולעזוב לארצו.
רש"י מסביר – שכאשר יוסף נולד, הרגיש יעקב שהוא מוכן לפגוש את אחיו עשיו ממנו ברח.
לבן משיב שהוא מכיר בעובדה שהוא התברך בכך שיעקב היה בסביבתו.
ונותן ליעקב שכר על עבודתו.
יעקב מציע שלבן יוציא מהעדרים את כל הבהמות המוכתמות, ויעקב ימשיך לרעות את שאר הצאן.
באם יוולדו לצאן הנקיות, עיזים מוכתמות – יהיו אלו השכר של יעקב.
יעקב הכין מקלות מגולפים, ונתן אותם במקומות אליהם הגיעו הצאן לשתות, וכתוצאה מכך נולדו כולם מוכתמים – ועברו לרשותו של יעקב.
בסוף, יעקב נהיה עשיר ובעל נכסים, ולבן נהיה עני.
כאשר לבן היה עם צאנו במרעה, יעקב לקח את בני משפחתו ואת כל הרכוש וניסה לברוח, כדי שלבן לא יעכב אותו.
בהזדמנות זו רחל לקחה את הפסלים של אביה,
לבן מצליח להשיג אותם והתלונן שלא נתנו לו הזדמנות להיפרד מבנותיו.
הוא גם התלונן על כך שנגנבו פסיליו.
יעקב שלא ידע שרחל אחראית למעשה, הבטיח כי מי שבידיו ימצאו הפסילים לא יחיה.
לבן חיפש בכל מקום אך לא מצא את הפסילים (ואכן נפטרה רחל בגיל צעיר ונקברה בבית לחם).
לבן מתלונן שנשותיו של יעקב הם בנותיו, ומבקש לכרות ברית שלום ביניהם – כפי שאכן נעשה.
לבסוף יעקב ממשיך בדרכו ורואה את המלאכים של ארץ ישראל שהגיעו לקדם את פניו וללוות אותו בכניסתו לארץ.
**
יעקב הנחיל לנו מוסר-עבודה מאלף וראוי שנאמץ אותו.
חז"ל מכנים כל יהודי כפועל.
פועל אצל הקב"ה.
ה' דורש מאתנו עבודה – קיום התורה והמצוות, ומבטיח בתמורה שכר – הן בגשמיות והן ברוחניות.
בגשמיות – בריאות, פרנסה, שלום בית והצלחה בכל מעשה ידינו.
ברוחניות – גילויים אלוקיים מופלאים, שאל שיאם נגיע בקרוב ממש, בגאולה השלמה.
העבודה שנדרשת מאתנו לא פשוטה. אנחנו נדרשים לנצל כל רגע פנוי ללימוד תורה ולקיום מצוות, ולהקדיש להם את כל יכולותינו.
בידינו נותרה זכות הבחירה החופשית.
ניתנת לנו בלעדיות על ההחלטה אם להתנהג ביושר ולעובדו כראוי, בלב שלם, או חלילה לא.
יהיה אשר יהיה, אנחנו נתמיד לתבוע מה' את השכר המגיע לעם ישראל – ביאת הגאולה השלימה – כי כלל-העם אכן השלים את העבודה המחויבת לשכר הזה.
שבת שלום.
תגובות