אז איך יהיה בבית ספר? הורים, תלמידים, מורים ומנהלת אחת מספרים על ההתרגשות והחששות

זאת הולכת להיות שנת לימודים לא שגרתית ומאתגרת במיוחד. רגע לפני שהיא נפתחת תפסנו לשיחה מנהלת, הורים, מורים ותלמידים ושמענו על ההתרגשות הגדולה לצד לא מעט חששות. פרויקט מיוחד

פורסם בתאריך: 28.8.20 11:30

"קשה ללמוד מרחוק. אף אחד לא באמת מקשיב"

דניאל שני, עולה לכיתה ו' בבית הספר ש"י עגנון בכפר סבא

ביום שלישי תעלה דניאל שני, בת 12 מהשכונה הירוקה בכפר סבא, לשנה האחרונה שלה בבית הספר היסודי ש"י עגנון. "האמת היא שזה מוזר", היא מודה, "צריך להתכונן ולדעת שבכל רגע אפשר יהיה להחזיר אותנו ללמוד רק מהבית. באופן אישי אני מעדיפה ללמוד בבית הספר מאשר בבית, האמת שאם הייתי יכולה לבחור הייתי רוצה שיהיה חצי-חצי. מצד אחד אני קצת מפחדת להידבק ולהדביק את המשפחה, אבל אנחנו כל הזמן מסתובבים בבית הספר עם מסיכה, אז מהבחינה הזאת אני רגועה יותר".

איך היתה עבורך הלמידה מרחוק בשנת הלימודים הקודמת?

"כשלמדנו מהבית אפשר היה לשים שעון מעורר לשעה מאוחרת ולקום ממש לפני שמתחיל השיעור, להיות עם פיג'מה ולאכול מתי שבא לי. מצד שני, לא ראיתי את החברים ואת המורה ופחות מצליחים להתרכז בלמידה".

קשה ללמוד מרחוק?

"קשה להצליח ללמוד באמת מרחוק. יוצא שאף אחד לא באמת מקשיב. מה שיכול לעזור לקראת השנה הבאה זה שכל הילדים בזום ישימו על 'השתק', וכשהמורה רוצה שמישהו ידבר או יענה על משהו אז היא תוריד את ה'השתק'. בשנה שעברה כולם דיברו ביחד. גם כשניסינו לחלק את זה לשתי קבוצות למידה אי אפשר היה באמת ללמוד, במיוחד עם הרעש שיש לכל אחד מהבית שלו ברקע".

 

"חשוב לנו לתת, עד כמה שאפשר, סביבת לימודים נורמלית"

סמדר קיסלבסקי, מנהלת בית הספר נווה זמר ברעננה

בית הספר נווה זמר ברעננה הוא בית ספר צומח שנפתח בשנת הלימודים שעברה ולומדים בו 370 תלמידים בכיתות א'-ה'. זו השנה השנייה של סמדר קיסלבסקי בתפקיד המנהלת, כשלפני כן היתה סגנית בית הספר לאה גולדברג בעיר וניהלה את  החטיבה הצעירה.

"אני מתרגשת מפתיחת השנה, כמו בכל התחלה חדשה", אומרת קיסלבסקי, "כל הצוות מגויס ונערך ואנחנו בונים מערכת לימודים שתהיה מיטבית לקבלת הילדים, עם דגש על מקצועות הליבה וכמובן הרבה דגש על הצד הרגשי. החלוקה לקפסולות נעשית תוך מחשבה רבה כדי שלכל ילד יהיה חבר מוכר. המחנכים כבר מתכננים את פעילות הגיבוש וההכרות עם הילדים והשנה, מלבד שכבת ד', כל כיתה מקבלת מחנכת או מחנך חדשים".

קיסלבסקי מדגישה שבבית הספר יקפידו על הנחיות התו הסגול, על מסכות ועל ריחוק חברתי. "חילקנו את בית הספר למרחבים ולמרחבי כיתה. יש לנו בכיתות קיר שקוף שמאפשר ללמוד בשני צדדי הכיתה וגם בחצר אנחנו בונים מערכת מסודרת של יציאה להפסקות וכל שכבה תדע שיש לה את המתחם שלה. גם ההגעה לבית הספר וגם סיום יום הלימודים יהיו בזמנים שונים על מנת למנוע התגודדות".

ומה עם שכבת ה'?

"הם ילמדו לפחות שלושה ימים בשבוע בבית הספר והשאיפה שלי היא להביא אותם לארבעה ימים. הלמידה תהיה יום כן יום לא וביום שהם לא בבית הספר הם יקבלו משימות הביתה. היה חשוב לנו להזמין אותם ביום הראשון שנת הלימודים לחוויה של פתיחה חגיגית, שתהיה עם מוזיקה, בלונים ושטיח אדום".

איך היתה השנה שחלפה?

"זו היתה שנה לא פשוטה. למדנו את המתווה ביחד והיתה התגייסות של 100 אחוז מהצוות וזה נתן אפשרות ללמידה דיפרנציאלית. השיעורים התקיימו בקבוצות קטנות, כל ילד לפי המסוגלות שלו. המחנכות בגילאים הבוגרים פתחו קבוצת וואטסאפ עם התלמידים כדי לשמור על הביחד, וגם הצוות המקצועי התגבש. יצרנו מפגשים וירטואליים, משחקים בזום ובוואטסאפ. אני חייבת להודות לעיריית רעננה שהתגייסה מהרגע הראשון ודאגה למחשבים לילדים שאין להם מחשבים בבית".

עם אילו קשיים התמודדתם?

"קודם כל המגע. בית הספר שלנו הוא מאוד חם ובכל בוקר אני פוגשת את הילדים עם חיבוק. בתקופת הקורונה אי אפשר כמובן לחבק ולהרגיש ולכן החיבוק היה עם מסכה דרך המבט.  גם מבחינת הלימודים המרחק הפיזי היה קשה וכשחזרנו לבית הספר עברנו ללמוד בקפסולות והיה קשה להעביר את הלימודים הייחודים. כמובן שגם לצוות לא היה קל, כשמצד אחד הם צריכים להתגייס ומצד שני להיות בבית עם הילדים שלהם. השנה גם לא התקיים מפגש עם ילדי הגן והעולים לכיתה א' ועשינו להורים מפגש בזום והקרנו להם סרטון שצילמנו דרך העיניים של הילדים. זה היה יפה ומרגש ובסוף ההורים יכלו לשאול שאלות על בית הספר ועל התפיסה הלימודית".

זה לא מתיש?

"זה מתיש. אבל יחד עם זאת מאוד חשוב לנו לתת, עד כמה שאפשר, סביבת לימודים נורמלית, שהילדים לא ירגישו שהם נכנסים לעידן אחר, לא מוכר ומפחיד. חשוב לנו לעמוד בהגבלות של הקורונה ונשמור על הבריאות הפיזית והנפשית, אבל תוך מקסימום שמירה על השגרה הרגילה. גם אם זה מצריך מאיתנו הערכות, תוספת כוח אדם ולתת יותר שעות לתת במערכת. בהזדמנות הזאת אני מבקשת להודות לקהילת בית הספר וליושבות ראש הנהגת ההורים של בית הספר טל ליטני והילה בן יעקב. יש לנו קהילה מדהימה, מגויסת ומסייעת בכל מה שנדרש. והכל בדרך של שיח נעים ומכבד. וזה תורם מאוד להצלחה של בית הספר ומבחינתו השמיים הם הגבול".

 

"הדבר היחיד שמטריד אותי זה שעומר יקבל לימודים כמו שצריך"

דורון בנימיני, אבא לעומר שעולה לחטיבת הנגיד בהרצליה

דורון בנימיני, בן 58 מהרצליה, ילווה בשבוע הבא את בנו עומר לכיתה ז' בבית הספר הנגיד, שם הוא יתחיל את שלב חטיבת הביניים. את בנימיני הקורונה פחות מטרידה, וגם העובדה שבנו כבר עצמאי כדי להישאר לבד בבית מורידה את מפלס החששות. "אותי אישית הקורונה לא מטרידה", הוא אומר, "הדבר היחיד שמטריד אותי זה שעומר יקבל לימודים כמו שצריך. בשנה שעברה, כשהוא היה בכיתה ו' והם למדו בסיום השנה בבית, זה לא באמת היה לימודים. כל הזום הזה היה עבודה על המערכת. שעתיים בשבוע עם מורה וכל השאר משימות, זה לא רציני. אולי השנה המערכת תהיה יותר מאורגנת מאשר בשנה שעברה, והמורים ילמדו בכל פעם רק כיתה אחת, כי אחרת זה פשוט לא עובד. כל המטרה בשנה שעברה הייתה 'להחזיק' את הכיתה ולא באמת להתקדם בחומר".

מה אתה אומר על המתווה של עיריית הרצליה עם הלימודים במרחבים הציבוריים?

"בהחלט נראה שבהרצליה עושים מאמץ עם הרעיון הזה, דואגים להקצאה של מבני ציבור בכל מיני מקומות בעיר ונתנו לבתי הספר לבחור במה להשתמש. אבל צריך לזכור שברמה הארצית יש הרבה ילדים שילמדו מהבית לפחות חלק מהשבוע ואין להם מחשבים, וצריך לקחת את זה בחשבון. באופן אישי הייתי רוצה שהילד שלי יתחיל בית ספר חדש עם חברים חדשים בפגישות קבועות בבית הספר ולא בצורה הזאת".

איך זה משפיע עליכם, ההורים, כשעומר לומד מהבית?

"המזל הוא שילד בכיתה ז', כשהוא לומד מהבית, יכול גם להישאר לבד ואנחנו יכולים ללכת לעבודה. הילד האמת יותר מבסוט מלהיות בבית. מעניין יהיה לראות איך המורה ילמד אותם השנה כשהוא לא מכיר אותם, ועוד בחלק מהשבוע דרך הזום. זו לא כיתה אורגנית שהמורה מכיר אותם משנה שעברה. ילדים מגיעים מכל מיני בתי ספר ובטח קשה למורה להתארגן לדבר כזה".

 

"החלקים הרגשיים והחברתיים שלי כמחנכת היו חסרים לי"

תושבת כפר סבא אפרת אשכנזי, מחנכת כיתה ה' בבית הספר רמז בעיר

את קשיי הלמידה מרחוק בשנת הלימודים הקודמת, בעקבות מגבלות הקורונה, הרגישה אפרת אשכנזי, אמא לשלושה, היטב. היא מספרת שאיבדה את הקשר היומיומי שלה עם תלמידי הכיתה אותה היא חינכה. "עברנו תקופה לא פשוטה", היא אומרת, "כמחנכת, הפגישה היומיומיות עם התלמידים והתלמידות שלי היא הכי משמעותית. ככה בונים קשר ומערכת יחסים טובה וחזקה. בחצי השנה האחרונה המפגש הזה נמנע מאתנו. התחושה הייתה שאפשר ללמוד מרחוק ואפילו בצורה טובה, אבל החלקים הרגשיים והחברתיים שלי כמחנכת, היו חסרים לי, לילדים ולהורים".

אשכנזי, כפר סבאית מלידה, למדה בבתי הספר אוסישקין ויצחק שדה, בחטיבת שז"ר ובתיכון גלילי. "כמורה מקצועית למתמטיקה אני וחברותי למקצוע השתמשנו בכל הכלים היצירתיים שאנחנו מכירות", היא מספרת, "צילמנו סרטונים, הרכבנו מערכי שיעור מיוחדים, שילבנו את הבית בלמידה ועשינו שיחות וידאו בהרכבים שונים דרך אפליקציות שונות כדי להגיע לכולם".

איך ההרגשה לקראת השנה הקרובה?

"לקראת השנה הקרובה יש הרגשה אחרת, אחרת מאוד. פותחים שנה עם הרבה מגבלות והרבה איסורים. אבל כאדם שעובד מול ילדים חלק מהאני מאמין שלי זה להסתכל על החיובי, על מה שיש ולא על מה שאין. ולכן גם עכשיו נדאג למצוא את כל מה שאפשר לעשות ואפשר הרבה. השנה אני הרבה יותר לומדת ומלמדת אחרים על הטכנולוגיות שיכולות להשיג את התחושה של הקירבה, של הביחד, של לחבר אלי את התלמידים בכיתה ובשכבה. אני מחנכת כיתה ה' בשנה הבאה ולהיות שם עבורם בהתלבטויות של תחילת גיל ההתבגרות זהו חלק משמעותי מאוד בתפקיד שלי, להכין אותם לחטיבה הכי טוב שאפשר. אני מאוד מאמינה בעצמי ובקולגות שלי ואין לי ספק שנצליח במשימה. אין רק דרך אחת ללמד, יש אין סוף דרכים. כל תלמיד או תלמידה שונים האחד מהשנייה ולכן כדי להגיע לכל אחד צריך לבנות מסלול ייחודי ושונה. זה האתגר שלנו בשגרה ובתקופה זו עוד יותר".

 

"יש חששות לגבי סוף השנה ונשף הסיום"

רתם ברק, עולה לכיתה י"ב בתיכון אביב ברעננה

השנה האחרונה של רתם ברק במערכת החינוך מלווה מן הסתם בהתרגשות, אבל גם בלא מעט חששות. "באופן אישי אני מעדיפה ללמוד בבית הספר, גם מבחינת הלמידה עצמה וגם מבחינה חברתית", היא אומרת, "לשבת לבד בבית, לשמור על הריכוז ולקלוט את כל החומר זה לא היה פשוט. לי באופן אישי היו מקצועות שבהם היה לי קל יותר, כמו מתמטיקה, ומנגד המקצועות רבי המלל כמו תנ"ך, עברית וביולוגיה היו לי קשים. לשבת שעה וחצי מול הזום ולדעת שזה חומר שאתה ניגש איתו לבגרות זה קשה. המורות היו מדהימות. הן ניסו לעניין אותנו, עשו מצגות וחשבו איך אפשר ללמד אחרת ותמיד היו זמינות, אם זה לשיעור זום נוסף או תגבור או התחשבות בשעות הלימוד, כשברוב הימים התחלנו בשעה 10:00. בהתחלה, כשלא היתה שגרה, הפכנו את היום והלילה ולקח קצת זמן להתאפס. אבל הזום עזר לנהל שגרה ויש לך מה לעשות ואתה לא מתחרפן בבית".

יש התרגשות לקראת החזרה לבית הספר?

"כן. אנחנו מצד אחד מתרגשים ומצד שני חוששים איך תראה השנה. כהודיעו לנו שאנחנו חוזרים ללימודים ב-1 בספטמבר שמחנו כי זו השנה האחרונה שלנו.  אנחנו יודעים שהלמידה תהיה משולבת וזה נחמד, כי מצד אחד יש את בית הספר ומצד שני יש את הזמן בבית וזה טוב לשלב בין שניהם. כמובן שיש חששות לגבי סוף השנה ונשף הסיום שאנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה איתם".

ואת גם בצופים.

"נכון, ואני כבר מחכה לחזור לפעילות. בשנה שעברה, מאז שנכנסה הקורונה, לא יכולנו לקיים פעילות. התחלנו בפעילות בזום וזה היה מורכב, במיוחד עם ילדים צעירים שאתה צריך להעביר להם פעילות דרך המחשב. לאט לאט הבנו מה מעניין אותם והתאמנו את הפעילות והיתה הרבה עבודה, עד שחזרה הפעילות הפרונטלית. אני מקווה שהשנה, נחזור לשגרה, ונחזור לפעילות על פי ההנחיות ונעבוד על פי הקבוצות והקפסולות".

 

"אם יהיה סגר ונחזור ללמד רק מהבית, נדע להתמודד"

רונית ג'רבי, מחנכת כיתה ו' בבית הספר ברנדיס בהרצליה

רונית ג'רבי, תושבת כפר סבא, משמשת כמורה כבר 26 שנים. את שנת הלימודים הבאה היא תפתח כמו שלא פתחה שום שנה אחרת, עם מתווה שכולל לימודים מרחוק ולמידה במרחבים עירוניים. "בשנה שעברה כשעשינו הרבה למידה מרחוק עוד לא היינו מיומנות", היא מספרת, "זה היה קשה ומאתגר אך יחד עם זאת צלחנו את זה. אני חושבת שהמורים בבית הספר שלי התגייסו למשימה והראו גמישות ובמהלך חופשת הקיץ, כשראינו מה הולך להיות, נערכנו. העירייה נתנה לנו המון במהלך החופשה, השתלמויות שהרבה מורים בהרצליה לקחו בהן חלק ושבשוק הפרטי עולות לא מעט כסף".

במה שונה העבודה שלך מאשר בשנים קודמות?

"אני רגילה לעבוד קשה, אבל מאז המשבר העבודה עלתה ב-50 אחוז. מאוד קשה להיערך מחדש עם מערכי שיעור אחרים, אבל המורות הצליחו לסיים את החומר מול התלמידים בשנה שעברה. אמנם לא עשינו מבחנים אז קשה לדעת אם זה היה אפקטיבי, אבל מההודעות של ההורים ניכר שהם היו מאוד מרוצים. הם מרגישים שיש מישהו שם בשביל הילדים שלהם. ממני זה הצריך המון התעסקות כי לא היינו ערוכים. השנה זה אחרת כי יש אתר ואנחנו מוכנות יותר".

את חוששת מאפשרות של סגר?

"היום אני יודעת להגיד שאם יהיה סגר ונחזור ללמד רק מהבית, נדע להתמודד. זו לא באמת למידה מרחוק, כי למידה מרחוק יכולה גם להיות למידה מקרוב. אתה לומד להכיר את הילדים בבית שלהם, באזור שלהם, אם אתה מצליח להגיע אליהם זו לא למידה מרחוק. כמובן שיש יותר חששות מאשר בשנים קודמות, בעיקר אצל הילדים. הם שומעים שיצטרכו ללמוד שלושה ימים בשבוע מרחוק והם מאוד חוששים מהנושא של הקפסולות ואם הם יהיו אם החברים או לא, שלא יהיה מי שיעיר אותם בבית או בעיות של אינטרנט. אבל הם מתחילים להבין שזה משהו שהם הולכים להתמודד איתו בשנה הקרובה ושעלולים להיות קשיים".

 

"זה גמר אותנו, גם לעבוד מהבית וגם לשבת ללמד"

לי-היא ברגר פרוינד, אמא של ליעד שעולה לכיתה ב' בבית הספר גורדון בכפר סבא

לי-היא ברגר פרוינד עדיין לא יודעת איך בדיוק להתכונן לשנת הלימודים הבאה. היא אמא לשלוש בנות – ליעד שעולה לכיתה ב' ותמר וכרמל שעולות לגן עירייה. "אני מרגישה שאין כל כך למה להתכונן", היא אומרת, "את הציוד קנינו אבל בעוד שבשנים הקודמות הייתי יותר להוטה לקנות כדי שהכל יהיה מסודר וכמו שצריך, הפעם אני קצת מתמהמהת. כיתות ב' ילמדו חמישה ימים בשבוע, בניגוד לשישה ימים שהיו לפני הקורונה. זה משמעותי מהסיבה שהורים צריכים לפעמים את הזמן ביום שישי לסידורים ולהתאוורר קצת, אבל לשמחתנו יש לנו רק ילדה אחת שלא תהיה במסגרות ביום שישי".

את חוששת לחזור למצב של למידה מהבית?

"מאוד. מאוד קשה לשלב עבודה עם ילדים בבית, גם אם עובדים מהבית וגם מהמשרד. אם אצטרך להיות בעבודה במשרה מלאה וגם לוודא שמתבצעת למידה מהבית זה יהיה מאתגר. בשנה שעברה הזום השתפר תוך כדי תנועה. בהתחלה זה היה מאוד אינטנסיבי. היתה גם מערכת השעות של משרד החינוך, הייתה אפשרות להיצמד למערכת שעות ושיעורים בטלוויזיה ובהתחלה ממש היה עומס מטורף. הרגשנו שאנחנו יום שלם יושבים על השיעורים ובאיזשהו שלב כהורים החלטנו שאנחנו עוצרים ועושים רק את מה שחייבים, כי זה גמר אותנו – גם לעבוד מהבית וגם לשבת ללמד. התמזל מזלנו והמחנכת של ליעד הייתה מדהימה. לאורך כל תקופת הקורונה הרגשנו אותה נוכחת בבית, גם בשיעורי זום כיתתיים והיא היתה גם מתכתבת איתם בוואטסאפ וזה עושה את ההבדל".

את מודאגת כהורה מאפשרות שהילדה תדבק חלילה בקורונה בבית הספר?

"האמת שאני פחות מפחדת מזה. אני רוצה להאמין שאם קיבלו החלטה להחזיר את המשק והלימודים לסדרם, יעשו את זה בצורה מסודרת ולא בדרך של ניסויים. אני גם רוצה להאמין שילדים נדבקים פחות".

 

"ליבי עם ההורים לילדים שעולים לכיתה א'"

דיאנה נוי, יו"ר הנהגת ההורים בבית הספר ברטוב ברעננה

דיאנה נוי היא אמא לארבעה: בת חיילת, בן בתיכון, בת בחטיבה ובת שעולה לכיתה ה'. "כמו שזה נראה, עדיין שום דבר לא סגור לקראת השנה שבפתח וכל רגע משנים את המתווה", היא אומרת, "השנה שעברנו היתה שנה לא שגרתית ומי שהכי נפגע לדעתי היו תלמידי כיתות ד'-ה' ולצערי זה יחזור על עצמו השנה עם כיתות ה'-ו' עם הלמידה מרחוק. הצעתי לשנות את המתווה ולהוסיף שעות למורים שיעבדו במשמרת כפולה כך שזה יהיה יותר קל לכולם. המורים ילמדו בכיתות קטנות, יקבלו שעות נוספות והלמידה תהיה משמעותית. צריך להבין  שלא לכולם מתאימה הלמידה מרחוק ויש ספרים שלמים שנשארו ריקים כי לא הצליחו ללמוד".

באילו בעיות נתקלתם בשנה שעברה?

"ראשית כל נושא התשתיות, כשכולם צריכים להתחבר לזום בבת אחת. בנוסף, לא לכולם יש בבית כמה מחשבים והיתה התנגשות בין הילדים בבית מבחינת שעות הלימודים וההתחברות מול בית הספר. מבחינת תלמידי החטיבה והתיכון, לקח להם זמן להבין את הרעיון שהם צריכים לקום בבוקר ושמדובר ביום לימודים רגיל ושצריך להתחבר כל יום לשיעורים. יש נושאים שקשה יותר ללמוד בזום כמו מתמטיקה ומדעים. ככל שאתה צעיר יותר, הלמידה בזום קשה יותר. כמובן שהיו שעורים מסודרים,  אבל לא כולם משתפים פעולה ויש ציפייה שההורים ייקחו את המושכות ולא כולם מסוגלים".

ואיך את רואה את השנה הקרובה?

"ראשית, ליבי עם ההורים לילדים שעולים לכיתה א'. כל החוויה וההתרגשות של פתיחת השנה די נעלמת בשנה הנוכחית. אני עדיין זוכרת את הכניסה לכיתה א' של הבת הבכורה שלי, שהיא היום חיילת, ולהורים שזה הילד הבכור שלהם שעולה לכיתה א' זה הכי קשה בעולם. כשהבת שלי שמעה שהיא צריכה ללמוד בזום, היא לא הפסיקה לבכות. היא אוהבת את בית הספר ועצם המחשבה שהיא צריכה להיות שוב פעם בבית מאוד מטרידה אותה".

 

"אני מפחדת שיחזור הסגר. לא רוצה לחזור לשעמום"

שיר סייג, עולה לכיתה ד' בבית הספר ברנר בהרצליה

לקראת שנת הלימודים שתפתח בשבוע הבא, שיר סייג בת ה-9.5 מהרצליה רק רוצה לא לחזור לשעמום. סייג, שעולה לכיתה ד' בבית הספר היסודי ברנר בעיר, אוהבת מאוד את הלימודים בכיתה ואת המפגש עם החברים, והקורונה דווקא לא מדאיגה אותה. "סבתא שלי חלתה בקורונה והחלימה, ככה שאני פחות מפחדת מזה", היא אומרת. "זה נראה לי כמו שפעת, לילדים בגילי זה לא מסוכן. חוץ מזה, בבית הספר אנחנו מסתובבים כל הזמן עם מסיכות אז יש פחות חששות בקטע הזה".

איך היתה הלמידה בשנה שעברה מהבית?

"מבחינת הלמידה עצמה זה עבר בסדר גמור, הייתי מרוצה והצלחתי ללמוד. אבל מצד שני היה מאוד משעמם בלי החברים וכל הצוות שאנחנו רגילים להיות איתו. בתוך הבית אין לך איך לנשום, להתאוורר קצת וזה מאוד מעצבן. הרגשתי שהלמידה מהבית מאוד עוזרת לי, כך שחוץ מהקטע החברתי לא הרגשתי שנפגעתי. לקראת השנה הבאה אנחנו אמורים ללמוד חמישה ימים בשבוע בבית הספר ואני מרוצה מזה. אני רק מפחדת מהאפשרות שיחזור הסגר ופתאום נצטרך שוב ללמוד מהבית, לא רוצה לחזור לשעמום".

מה את חושבת שאפשר לשפר לקראת השנה הבאה, במקרה שיצטרכו ללמוד שוב מהבית?

"יש דברים שאפשר לעשות כדי שזה יהיה טוב יותר. אפשר למשל ללמוד בקפסולות יותר קטנות, כי ככל שיש פחות ילדים זה עוזר יותר ללמוד. אני גם חושבת שאפשר שכיתות ה' ומעלה ילמדו רק מהבית, וככה נוכל להיות בקבוצות הרבה יותר קטנות בתוך בית הספר. באופן אישי אני מקווה, גם בשביל אמא ואבא, שאני לא אצטרך ללמוד מהבית. זה מקשה עליהם לעבוד".

 

"נעשה את כל המאמצים כדי שהשנה תהיה כמה שיותר נעימה"

אורית כהן מוסרי, סגנית מנהלת בית הספר יחדיו ברעננה

צילום קרן סטלמך זהר

"להבדיל משנת הלימודים הקודמת, שהיתה קצת שנת חירום, השנה אנחנו כבר ערוכים ללמידה בשלושה מתווים: מתווה שגרה של מערכת רגילה, מתווה היברידי של שילוב בין בית ספר ללמידה מרחוק ומתווה רק של למידה מרחוק", אומרת אורית כהן מוסרי, סגנית מנהלת בית הספר יחדיו רעננה ומורה למתמטיקה לכיתות ה'-ו', "השנה נשקיע את מרבית המאמצים על פדגוגיה היברידית ועל הקשר האישי שהוא חלק מאפיון בית הספר, שבתקופה הזו מאוד חשוב. התקופה מאפשרת לנו דרכי למידה מאוד מגוונות ואנחנו מפתחים יחידות הוראה שמותאמות לפדגוגיה היברדית וזה מאוד מרגש. גם בשנה שעברה, על אף חוסר הניסיון, מהר מאוד עלינו על דרך המלך ולמדנו ברצף ללא הפסקות" .

עם אילו קשיים התמודדתם בשנת הלימודים הקודמת?

"קודם כל נושא ההצטיידות. ההתארגנות המשפחתית בכל בית היתה שונה, אם זה כשמספר ילדים היו צריכים מחשבים בו זמנית ועד סביבת הלמידה. לקח זמן עד שכל משפחה מצאה את הסביבה המתאימה לה. מאוד הקפדנו על הקשר האישי, אם זה בוואטסאפ או בשיחות טלפוניות עם ההורים והתלמידים, כדי להבין מה קורה איתם. גם המורים היו צריכים בזמן קצר ללמוד את הטכנולוגיות והתכונות החדשות. היו גם תלמידים שלא התחברו לזום ובדקנו מה הסיבה".

והיו גם יתרונות?

"היתרונות זה כמובן להביא את התלמידים ללמידה עצמאית ומכוונת. ליצור שיתוף פעולה בין התלמידים, פיתוח של תרבות דיון במסגרת כיתתית. יש הרבה יתרונות שהרשת זימנה לנו ואפשר לעשות פלאים".

יש התרגשות לקראת השנה שבפתח? ומה מתוכנן לכיתות ה'-ו'?

"יש התרגשות גדולה. כבר קיימנו אסיפת הורים להורי בית הספר ותלמידי כיתות ה'-ו' ילמדו שלוש פעמים בשבוע בבית הספר ושלוש פעמים בלמידה מרחוק. הם יקבלו משימות ותהיה למידה רציפה. כל מורות בית הספר  נפגשות עם הילדים בקפסולות לפני סיום החופשה וב-1 בספטמבר תהיה חגיגה. כולם יגיעו בקפסולות בשעות מדורגות ונעשה את כל המאמצים כדי שהשנה תהיה כמה שיותר נעימה".


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הנושאים החמים בכפר סבא?

הורידו את אפליקציית "צומת השרון כפר סבא" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "צומת השרון כפר סבא" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו


אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. אני

    בס דינור,בחיפה סכנה מבחוץ נראה יפה,בפנים סרט אימה,לגילאים הקטנים

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר