"תלמידים שולחים לי תמונות שצילמו". המחנך מהחטיבה בכפר סבא משתתף בתערוכה

אסף פרידמן הוא מחנך ומורה לצילום בחטיבת הביניים ע"ש יורם טהרלב בשכונה הירוקה בכפר סבא, אבל העדשה שלו לוקחת אותו ואת תלמידיו הרבה מעבר לגבולות הכיתה.

בשנים האחרונות עובד אסף, תושב הוד השרון, בן 43, נשוי ואב לשניים, על ספר הצילומים הראשון שלו, העוסק בדת אמונה – תפילה, מנהג וטקס בישראל. ההגדרה היא ש"דרך צילום פולחנים מתוך עולם היהדות, הנצרות והאסלאם כולל קבוצות דתיות נוספות, הוא מבקש להתבונן לא רק באמונה עצמה, אלא באדם שבתוכה".

צילום של אסף פרידמן שמופיע בתערוכה עדות מקומית

אסף אומר שהצילום עבורו "הוא מסע מתמשך בה הדרך מגלה לו את עצמה, לעיתים הוא מוביל אותו למנזרים נוצריים בעיר העתיקה בירושלים, למסגדים, לבתי כנסת ולטקסים שמתרחשים ממש כאן, במרחב הישראלי היומיומי". עוד הוא מציין כי לא פעם, כשהוא משתף את תלמידיו בתמונות, הם משוכנעים שמדובר בצילומים מחו"ל ומבינים עד כמה המציאות המקומית מורכבת, מגוונת ורבת שכבות".

פרידמן החל בכלל את דרכו כצלם עיתונות דוקומנטרי ובמשך שנים תיעד מציאות, אנשים וסיפורים, עד שמסלול חייו התגלגל באופן טבעי אל עולם החינוך וההוראה. "המעבר הזה לא סימן ניתוק מהצילום, אלא העמקה שלו", הוא אומר ומוסיף: "הצילום הפך לכלי חינוכי, רגשי וערכי. דרך הדימוי, השאלה וההתבוננות, הוא פותח שיח עם תלמידים על זהות, אמונה, שונות, וסקרנות אנושית".

בימים אלה משתתף אסף פרידמן בתערוכת "עדות מקומית 2025" במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, עם שני דימויים נבחרים. התמונה הראשונה קשורה ישירות לפרויקט הספר, ותועדה במנזר סנט סלבטורה ברובע הנוצרי בעיר העתיקה בירושלים, "במהלך טקס הסמכת דיאקונים – רגע טעון, שקט ועוצמתי של מעבר, אמונה וטקס". התמונה השנייה נבחרה דווקא בקטגוריית טבע וסביבה, ומתעדת את עדי ברקן, צלם אופנה בעבר ומרצה, מאכיל לבניות בחוף הצוק הדרומי. אסף מספר: "זהו טקס אישי, כמעט אינטימי, שהוא מקיים כבר כ-13 שנים, ומחבר בין אדם, טבע והתמדה. שתי התמונות, השונות זו מזו, מייצגות עבורי את אותו חוט מקשר: התבוננות מתמשכת בפולחן האנושי, דתי או חילוני, ובאופן שבו אנשים מעניקים משמעות לעולם שסביבם. התערוכה היא עבורי לא רק הכרה מקצועית, אלא המשך ישיר של הדרך שבה חינוך, צילום ואמונה נפגשים – בכיתה, בשטח, ובעדשה".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה לאנדרוייד

הורידו את האפליקציה לאייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו

ספר על תגובות שאתה מקבל מתלמידיך.

"רוב התגובות מלוות בהפתעה, בעיקר כשהם מגלים שהצילומים בנושא דת ואמונה נעשו כאן, בישראל. זה מערער תפיסות מוקדמות ופותח סקרנות אמיתית. הרגעים הכי מרגשים עבורי הם כשתלמידים שולחים לי תמונה שצילמו מיוזמתם וכותבים לי תודה על שגרמתי להם להתבונן אחרת על העולם, לשנות זווית ונקודת מבט. יש לי סדרה של צילומים על משפחת שועלים שאני מתעד. לאט לאט הכנתי הרצאה והתלמידים התלהבו, הכי מרגש שבסוף השנה אני מקבל מתלמיד או תלמידה ציור של השועלים והגורים, לפעמים אלה תלמידים שקל להם יותר לבטא עצמם בציור וזה מדהים בעיני".

מה תורמים להם לימודי הצילום מבחינתך?

"אני משתדל לגרום להם להתבונן אחרת, למקם חלון למציאות באופן יצירתי ולא רק "העתק הדבק" כפי שאנחנו פוגשים אותה ביומיום".

מהן שאיפותיך בתחום הצילום?

"השאיפה המרכזית שלי היא להשלים ולהוציא לאור את ספר הצילומים העוסק בדת ואמונה בישראל. במקביל, להמשיך בפרויקטים דוקומנטריים ארוכי טווח ולהעמיק את החיבור שבין צילום, חינוך וחוויה אנושית".

עד כמה חשוב לך לזכות בתחרות?

"ההכרה תמיד משמחת, אבל היא לא המטרה. מבחינתי זו תחנת ביניים בדרך. הדבר החשוב באמת הוא התהליך, ההתמדה והיכולת להמשיך ליצור מתוך סקרנות, הקשבה ואמת פנימית".