ד"ר אורן גיל אור
כולנו מתמודדים לעתים עם חרדה. בחיים, בהם אנו חשופים תמידית לאי-וודאות, לחץ ומשימות אינסופיות, אך טבעי שלעתים נחשוש או נחוש כי הכל מאיים עלינו.
התקף חרדה מתאפיין בתגובה שאינה מותאמת לסיטואציה והוא מבטא למעשה פחד לא רציונלי בהתייחס לגורם שעורר את התגובה. החרדה כוללת תסמינים רגשיים כגון פחד, דאגה, עצבנות רגישות יתר ולחץ, תסמינים גופניים כגון דפיקות לב מואצות, קוצר נשימה, הזעה, בחילות, רעד ורגישות יתר ותסמינים קוגניטיביים הכוללים מחשבות כגון "מה קורה לי?", "הנה זה קורה לי", "אני הולך למות" ועוד.
ד"ר אורן גיל אור, פסיכולוג קליני מומחה המטפל במבוגרים ונוער ומרצה לפסיכולוגיה, מלווה מטופלים המתמודדים עם חרדות. הליווי המקצועי של אורן מתבסס על גישות מגוונות ומשתנות בהתאם למקרה, כולל טיפול דינמי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול בטראומה וטיפול קצר מועד. כדי להבין מהם התקפי חרדה, אזרנו אומץ וביקשנו מאורן שיסביר לנו על מה מדובר ואיך מתמודדים עם הדבר המפחיד הזה.
חרדה והתקפי חרדה
מושג החרדה הוא נרחב מאד ובא לידי ביטוי במגוון דרכים, צורות ועוצמות. החרדה יכולה להיות ממוקדת בגורם מסוים (כלבים, דם, טיסות, מקומות סגורים, אנשים) או נרחבת יותר, עם גורמים מעוררי חרדה רבים ומגוונים. הגישה הדינמית בפסיכולוגיה רואה בחרדה אחד מהביטויים ללחץ נפשי הנגרם מקונפליקטים תוך-נפשיים לא פתורים. כשאחד ממנגנוני ההגנה שלנו משתבש ואינו מתפקד כראוי (תפקוד יתר או תפקוד חסר), הוא פותח בכך צוהר להתפרצות החרדה.
התקפי החרדה הם תופעה נפוצה ביותר. כ-20-30 אחוזים מהאנשים חווים הפרעת חרדה כלשהי במהלך חייהם.
התקף פאניקה לעומת זאת הוא מופע קשה יותר של התקף חרדה. במצב זה האדם מצוי בחוויה קשה של פחד, מלווה בתחושה ממשית כאילו הוא עומד למות.
הפחד מהפחד
התקפי חרדה הם יצורים ערמומיים. יש להם נטייה לייצר אצל מי שחווה אותם 'פחד מהפחד'. כלומר, התקף החרדה הוא אירוע מטלטל ומאיים עד כדי כך שהאדם שחווה אותו נכנס ללופ של חשש מהישנות המקרה, ועצם הפחד מעורר את החרדה שוב ושוב. זאת הסיבה שכל טיפול ייתן משקל רב להתמודדות עם הפחד מהפחד.
התקפי פאניקה עשויים במקרים רבים לגרור אחריהם הפרעה הקרויה אגורפוביה – פחד ממקומות פתוחים. האדם שחווה התקף פאניקה ינסה ככל יכולתו להימנע מהימצאות במקומות בהם שליטתו מוגבלת – כמו אוטובוס, קניון, רחוב וכדומה, שמא התקף החרדה יתפוס אותו מחוץ לאזור הנוחות שלו, הרחק מהבית. החשש מהבושה הגדולה שעשויה להחוות במידה ויתרחש התקף חרדה ליד אנשים אחרים, גורם להימנעות ממצבים כאלה ולצמצום רב בחוויות החיים.
לטפל בחרדה
הטיפול בחרדה מתחיל על פי רוב בגישת ה-CBT – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. שיטה זו נמצאה כיעילה ביותר להפחתת הסימפטומים הגורמים סבל רב, גם אצל אנשים שסובלים מחרדות במשך שנים רבות. היעד הראשוני של הטיפול הוא להטמיע אצל המטופל את ההבנה של מה שקורה אצלו כשהוא חווה חרדה. המטופל מגיע להבנה שזהו תהליך מעגלי בו התחושות הפיזיות שהוא חש מעוררות פרשנות מסוימת, וזו, בתורה, מפעילה ומגבירה את התחושות הגופניות שמזינות ומעצימות את התקפי החרדה.
כשהמטופל מבין לעומקו את מנגנון הפעולה של החרדה, המטפל מצייד אותו בכלים להתמודדות איתה. אט אט המטופל לומד להירגע מתוך ההבנה כי איש עוד לא מת מחרדה וכי היא אינה מסוכנת. אחרי שלב ההסברים מגיע הטיפול ההתנהגותי. המטפל והמטופל בונים תכנית הדרגתית בה נחשף המטופל לסיטואציות בהן הוא עלול לחוות חרדה, תוך התמודדות עם התחושות שחשיפות אלה מעוררות. לחרדה, כמו שראינו, יש נטייה לנסות להיכנס בדלת האחורית, אך כשלומדים להכיר אותה, ניתן בהחלט "להערים עליה", כי ברגע ששורדים אותה, אם וכאשר היא תופיע שוב, היא תשוב בתדירות ועצמה מופחתות, עד שתעלם לגמרי.
טיפול עומק
כאשר המטופל מצליח להתגבר על התקפי החרדה, ואף להיפטר מהם לחלוטין, מומלץ להמשיך בטיפול דינמי, מאחר שהחרדה, כאמור, היא רק סימפטום. הטיפול הדינמי מאפשר להתבונן בגורמים העמוקים שהביאו לחרדות, ולהתמודד עימם. אחרת, סביר שבהמשך הדרך יתפתחו סימפטומים נוספים – חרדתיים, שוב, או אחרים. הטיפול הדינמי פחות מובנה מהתהליך הקוגניטיבי-התנהגותי, והוא גם ממושך יותר, אך הוא יעיל ומקיף ומאפשר להתמודד עם מגוון גדול של ביטוי חרדה.
ככלל, ניתן לומר כי הטיפול בחרדה הוא יעיל ביותר, ורוב האנשים שיגיעו לטיפול יצליחו להפחית ולצמצם את התקפי החרדה במידה משמעותית, עד כדי העלמתם כליל.
ד"ר אורן גיל אור
טלפון: 054-4499850
כתובת: ויצמן 251, רעננה
קישור לאתר
ד"ר ארון גיל אור. צילום עצמי
סימי אלון
לפעמים נדמה כאילו ייעודו של אדם ימתין לו, גם אם הוא יגיע אליו מעט באיחור, וכנראה שזה סיפורה של סימי אלון תשובה, פסיכותרפיסטית שעשתה הסבה לאחר 16 שנים בתחום הסיעוד. "עבדתי כאחות בבית חולים פסיכיאטרי במשך 16 שנים", מספרת סימי. "מהיום שנולדתי הייתי מטפלת, וכשהייתי צעירה חשבתי שללמוד סיעוד ולהיות אחות ימלא את הצורך הזה שלי לטפל באנשים . אהבתי מאוד את העבודה כאחות, עם הזמן התחלתי להרגיש שזה קטן עליי. הסתכלתי על עבודת הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים שהיו קולגות שלי בבית החולים והבנתי שזה מה שאני רוצה. ואז התחלתי את הרומן שלי עם הלימודים האקדמאים. סיימתי תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה ומשם המשכתי לתואר שני בלימודי מגדר בשילוב טיפול באומנויות, ותואר דוקטור בפסיכותרפיה הוליסטית, את המחקר עשיתי בארץ והוא הוכר על ידי שלוחה בקליפורניה ואינו מוכר למל"ג".
לקום כל בוקר עם חיוך
במהלך עבודתה הנוכחית מתמחה סימי בטיפול משפחתי, ייעוץ נישואים, גישור, פענוח ציורים ו-CBT, והיא עובדת עם ילדים, נוער ומבוגרים. לצד זה, היא משמשת כראש מגמת פסיכותרפיה הוליסטית במכללת תלתן, ומרצה במכללה. "אני אוהבת כל רגע בעבודה שלי"' אומרת סימי. "אני 40 שנה בתחום ולא היה בוקר אחד בו קמתי ואמרתי 'אוף, לא בא לי לעבוד'. אני יכולה להיכנס לחדר טיפולים חולה, מוטרדת או עצובה ולצאת בריאה. חוץ מזה אני גם מאד נהנית ללמוד בנושאים הטיפוליים, עד לפני שנתיים עוד למדתי, ואפילו עכשיו אני עדיין מחפשת נושאים חדשים ללמידה".
מהי הפרעת חרדה?
אחד הנושאים העיקריים בהם מתמקדת אלון הוא הפרעת חרדה, ועליה היא מספרת: "הפרעת חרדה היא בראש ובראשונה חווית רגשית של אי שקט ופחד, וחוויה פיזית המתבטאת בצורות שונות כגון: דופק מהיר, נשימות מואצות, הזעה, בחילה, רעד ועוד. ההבדל בין פחד לחרדה הוא שפחד הינו תגובה רגשית ופיזית אשר מופיע כאשר קיימת סכנה מיידית ממשית. במצב שכזה משתחררים לגוף חומרים כימיים המאפשרים תגובה פיזית חריגה שמאפשרת כוחות לברוח או להלחם, מאיצים את הדופק והנשימה שיאפשרו תגובה הולמת. בחרדה, המצב הרגשי והפיזי הנדון מופיע, החומרים הכימיים משתחררים לגוף, הגוף מוכן להלחם או לברוח, יש הרגשה של פחד ובראש מחשבות של סכנה, וכל זאת ללא שום קשר לגירוי חיצוני המעיד על סכנה ממשית מיידית. כל הרגשות שלנו מופעלים על ידי הפרשה כימית בגוף, כאשר אותם חומרים יוצרים רגש הולם לסיטואציה, למשל, אם קרה משהו עצוב, אני עצובה. אם יש אירוע ממשי מרגש אני מתרגשת וכדומה. בהתקפי חרדה, המטופל חווה הרגשה של פחד, ללא קשר לאירוע במציאות, כלומר, המוח מקבל איתות של סכנה, גם כשאין סכנה אמיתית".
"החווים התקף חרדה בתחילת דרכם", ממשיכה אלון להסביר, "כשעדיין אינם מכירים את הבעיה, נכנסים לבהלה וחוששים שהם עוברים אירוע של חולי כמו התקף לב. רבים יפנו למיון בבית חולים ושם הם יאובחנו כסובלים מחרדה ויקבלו בדרך כלל כדור הרגעה".
אלון במהלך הרצאה. צילום עצמי
ומהי חרדה חברתית?
"החרדה החברתית הינה פוביה ממגע עם מגוון מצבים חברתיים, ממפגש חברתי ומביצוע פעולות בחברה. עולה כי התגובות הרגשיות והפיזיות דומות לחוויית פחד עצומה עם תסמינים גופניים של חרדה, אשר תוקפות את האדם הסובל ממנה בעוצמות שונות עד לפגיעה קשה בתפקוד. החוויות הללו עלולות להופיע עוד טרם האירוע עצמו, ולהתבטא ימים רבים לפני האירוע, רק בשל הידיעה שנדרש ממנו להיחשף בפומבי. הפחד העיקרי בפוביה זה להיות חשופים לביקורת ומבחן, החרדים חוששים להיתפס בחולשתם ושיוערכו באופן שלילי על ידי הסובבים, מה שיוביל לדחייתם או לחוויית עלבון. גורם נוסף ללחץ הינו עצם הביטוי הגופני הצפוי להם – הם חוששים שמא הסובבים יבחינו בתסמיני הפיזיים של הפוביה כמו רעד, זיעה ועוד".
כיצד מטפלים בהפרעת חרדה?
ההמלצה של אלון לאופן הטיפול הוא שילוב בין טיפול תרופתי עם תרופה מקבוצת ה-SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor, ובעברית: מעכבי קליטה חוזרת של סרוטונין) לצד טיפול ב-CBT. "הטיפולים האפקטיביים במצבי חרדה הם טיפול תרופתי, טיפול CBT, או שילוב בין השניים שזהו לדעתי הפתרון היעיל ביותר", מסבירה אלון. "טיפול קוגניטיבי התנהגותי, CBT, מבוסס על תאוריה שמסבירה שהמחשבה שלנו היא זו שמזמינה את הרגש, והרגש מזמין את ההתנהגות. כלומר, אם הראש שלי חושב סכנה, קטסטרופה, הרגש יהיה פחד. הכימיה תתפשט בגוף והתגובה הפיזיולוגית תהיה להילחם או לברוח. עבודת CBT היא עבודה שיש בה שיתוף פעולה אקטיבי בין המטפל למטופל ,שכוללת שעורי בית ותרגול רב.
"תהליך העבודה פועל כך: אני מתחילה עם תהליך שנקרא 'הסבר פסיכוחינוכי' בו אני מספרת למטופל מה קורה לו, מהי האבחנה וכיצד מטפלים בה. אני ממשיכה אל הבנייה קוגניטיבית מחודשת, כלומר שינוי הפרשנות השלילית של המטופל, כאשר אני מתחילה בשאלה – האם המצב הזה הוא באמת מסוכן? האם יכולה להיות עוד פרשנות?. לאחר מכן, אני מלמדת טכניקות הרפייה כגון נשימות, דמיון מודרך ועוד, ואז יוצאת לדרך של חשיפות, כלומר, בהתחלה בתוך חדר הטיפולים מדמים את המצב שגורם לחוויית הפחד, מודדים בסולם מספרים את מצב הסטרס ואז במקביל מתחילים להשתמש בפרשנויות אחרות שאינן סכנה ובטכניקות ההרפיה שנלמדו, ואז שוב מודדים בסולם את החוויה הרגשית. בשלב מאוחר יותר, כשיש יותר אימון בשיטת ההרפיה, יוצאים לחשיפה במצב אמת ושוב משתמשים בכלים שנלמדו. השלב האחרון הוא מניעת הישנות, שלב בו לומדים לזהות מראש את המצב בתחילתו ולעשות ריפוי עצמי על פי השיטה שנלמדה. אם המטופל יצליח להיות חשוף לחוויה, הוא יבין שזה לא נעים אבל חולף, זה זמני. החשיפה, ההתרגלות לגורם הפחד, מעלה בו את היכולת לשלוט בחרדה ולא לתת לחרדה לשלוט בו".
סימי אלון תשובה
טלפון: 052-2778180
כתובת: עולי הגרדום 23, כפר יונה
קישור לפייסבוק
סימי אלון. צילום עצמי
קרן קפלן
למרות שלעיתים מגדירים את הפרעה החרדה כהפרעה נפשית, למעשה מדובר בהפרעה הנפוצה ביותר הקיימת כיום בעולם המערבי, וידוע כי היא פוגעת גם באוכלוסיות בריאות ונורמטיביות, ובמטופלים אשר עד לאותו רגע בו התפרצה החרדה, היו בריאים בנפשם. ההערכות כיום מדווחות על כחמישה ועד עשרה אחוזים מאוכלוסיית העולם אשר סובלים מהפרעת חרדה בעוצמות שונות, כאשר הנתונים עולים משמעותית כאשר מדובר על אוכלוסיה אשר תחווה חרדה ברגע כזה או אחר בחיים.
אז איך בעצם מתפתחת חרדה וכיצד מטפלים בה? קרן קפלן, פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית, מסבירה: "חרדה היא קודם כל תגובת חירום טבעית של הגוף, בכדי להתגונן מפני סכנה. במצבים מסוימים, הופכת החרדה לתופעה מעיקה וקיצונית שפוגעת באיכות החיים. חשוב להבין כי מידת החרדה היא זו שקובעת. מידה מסוימת של חרדה איננה לאו דווקא שלילית, משום שהיא יכולה למשל ליצור אמביציה, לעודד רצון להצליח ועוד. כאשר היא מגיעה לרמה גבוהה מדי, רמה המפריעה לאדם לתפקד, להתרכז, יוצרת הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים ומבוגרים כאחד, זו כבר בעיה".
כיצד מתבטאת חרדה?
החרדה מתבטאת לרוב בשני אופנים – באופן פסיכולוגי ובאופן פיזי. הפן הנפשי יגרום לתחושת שיתוק, חוויה של ניתוק, לעיתים חשש למות או להשתגע, ויכול גם להוביל לנסיונות לשלוט בחרדה על ידי התנהגויות, טקסים ופעולות חזרתיות בהפרעה אחרת הנקראת OCD. הפן הפיזי יתבטא בדפיקות לב, מתח שרירים, יובש בפה, הזעה, סחרחורות ועוד. לעיתים רבות, אלו החווים חרדה בפעמים הראשונות, לא ידעו לזהות אותה ככזאת ויניחו שמשהו פיזיולוגי איננו תקין. מטופלים רבים מגיעים לבתי חולים או למרפאות עם תלונות על דפיקות לב ולחץ בחזה, ועם חשש להתקף לב, עד שהצוות הרפואי יאבחן זאת כחרדה.
כיצד מטפלים בחרדה?
"יש כל מיני גישות להבין ולטפל בחרדה" מסבירה קרן. "אני עובדת בשיטה הפסיכואנליטית, טיפול דינמי המדבר על כך שמקורות החרדה הם מקורות לא מודעים. פרויד דיבר על כך שהחרדה נובעת מעוצמה של ליבידו גבוה שעולה למודעות, ועל כך שהוקנפליקטים הבלתי פתורים בין החלקים השונים של האדם, הם אלו היוצרים חרדה, וסימפטומים נוספים העולים מן החרדה כגון המנעות מסיטואציות מסוימות. הואיל והגישה היא שהחרדה אכן נובעת מקונפליקטים לא פתורים, ממקורות לא מודעים אז הגישה הטיפולית שלי טוענת שכדי באמת לטפל בחרדה, ולהגיע לשיפור משמעותי באיכות החיים, יש צורך בטיפול ארוך טווח, טיפול שאינו מסתפק בכך שהחרדה תעבור, אלא חותר לכך שהאדם יוכל להכיר את עצמו, לדעת אילו מצבים מושפעים מהחרדה, היכן הוא נמנע, לתת לו מילים נוספות מלבד 'חרדה', לבטא את התחושה באופן כמה שיותר קרוב לחוויה שלו. הטיפול באמת עוזר להכיר ולהבין וגם להכיל יותר, דרך זה שהמטפל נותן מילים, מזהה ומסביר למטופל באופן חוויתי ורגשי את הסיטואציות בהן הוא נכנס לחרדה. עצם הדבר הזה נותן סוג של צורה ומיכל למשהו שהוא חסר צורה בדרך כלל ומאד מפחיד, מאד אמורפי. אני עוזרת לתת מילים, להבין ביחד ולחשוב ביחד על המשמעות של מצבי החרדה השונים".
קרן קפלן היא פסיכואנליטיקאית המתמחה בעבודה עם ילדים, מתבגרים ומבוגרים. היא חברה בחברה הפסיכואנליטית בישראל, והן בחברה הפסיכואנליטית העולמית.
קרן קפלן
כתובת הקליניקה: נורדאו 15 א', רמת גן
טלפון: 0505673641
קישור לאתר
קרן קפלן. צילום עצמי
איילת בראל זומר
התקף חרדה הוא אירוע המלווה בתחושות קשות. התקף כזה יכול להגיע באופן פתאומי ללא סיבה נראית לעין, או כתגובה לטריגר מסוים. החרדה קשורה לעתים לפוביה מסוימת, ובמקרה כזה מושא הפוביה, עכביש למשל, הוא זה שיעורר את התקף החרדה על תגובותיו הקשות. אבל לא תמיד ניתן לשים את האצבע על הגורם להתקף. לפעמים אדם מתעורר בבוקר ופשוט מתחיל את היום עם התקף חרדה.
סימפטומים
הסימפטומים של התקף חרדה עשויים להשתנות מאדם לאדם, אבל חלק מהתחושות משותפות לכל מי שחווה התקפים אלה. בין התחושות המאפיינות התקף חרדה: דופק מהיר, הזעת יתר, תחושות של נימול בידיים, כאבים ומועקה בבטן, קשיי נשימה, וסחרחורות. התקף חרדה מוגדר כאשר האדם מרגיש לפחות ארבעה מהסימפטומים שלעיל.
עכשיו, אולי תגידו: "הי! זה בדיוק מה שקרה לי אתמול! כמעט נכנסתי ברכב שלפניי ברמזור, נכנסתי ללחץ נוראי והרגשתי דפיקות לב חזקות וסחרחורת, אפילו כמעט הקאתי. כנראה שהיה לי התקף חרדה! ובכן, לא בטוח בכלל. אנשים הסובלים מהתקף חרדה, חווים את כל התחושות שפוקדות אותם בעת ההתקף כדבר נוראי ומתרגמים תחושות כסכנה מידית וממשית.
ההבדל בין תגובת סטרס רגילה, שיכולה להתבטא באותם סימפטומים, לתגובה שהופכת להתקף חרדה נמצא למעשה בפרשנות של האדם לאותה חוויה. בעוד שאדם שאינו סובל מהפרעה כזו, עלול לחוש את הפחד אך הוא יתגבר על כך ולא ייחס לדבר חשיבות עם חלוף האירוע המלחיץ, האדם החרד יפרש את האירוע כהתקף חרדה ויחשוש מעצם התרחשותו והישנותו. אנשים הסובלים מהתקף חרדה מעניקים לתחושות אלה משמעות הרת אסון ואף סבורים שהם עלולים למות.
הטריפל של הטבע – להילחם, לברוח או לקפוא
מאחר שהאבולוציה טרם עשתה עדכון תוכנה להמצאה המופלאה הנקראת "יצור חי", הגוף – הן האנושי והן זה של בעלי החיים – נשאר לעת עתה בגרסתו הקודמת ומתוכנת עדיין כמו בימי קדם. כשהוא חש בסכנה, הגוף שואף להציל את עצמו והמערכת הסימפתטית שלו מתעוררת. עוררות זו גורמת לתופעות כמו בחילה, קשיים בנשימה, הזעה, שלשול – זה מצב שלושת האפים (FFF – Fight, Flight or Freeze) – לחימה, בריחה או קיפאון.
כלומר, התגובות של הגוף מיועדות לעורר את הגוף בשעת סכנה, כך שהיצור החי יוכל למלט את עצמו מהסכנה מולה הוא ניצב, שאם לא כן – ייכחד. השיבוש במערכת זו גורם לה להתעורר גם כשאין באמת מצב סכנה והוא הגורם ל'אזעקת השווא' הגורמת להתקף החרדה.
מנטרלים את אזעקות השווא
איילת בראל זומר – פסיכותרפיסטית עם התמחות בטיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT), מנחת קבוצות ומטפלת Emdr למצבי טראומה וחרדה, מסבירה על דרכי הטיפול בהתקפי חרדה:
"בתחילת הטיפול אני מסבירה למטופל איך ומדוע מתרחש התקף חרדה; מדוע הגוף מגיב כפי שהוא מגיב. אני מסבירה לו שגם כשהוא חש כל כך מאוים, הוא לא באמת נתון בסכנה, ושזה לא יותר מהפירוש שהוא מעניק לתגובות הפיזיולוגיות של הגוף. אני מלמדת את המטופל שלאנשים עם חרדות ישנה רגישות יתר; לאחר החוויה הראשונה של התקף חרדה המתפרש כאיום על החיים, ישנה נטייה לחשוש מאירועים חוזרים שכאלה שמתבטאת ברגישות לכל תחושה פיזית המזכירה את האירוע הראשון. כחלק מהבנת מנגנון הפעולה של הגוף, אנו אף מזהים את הדברים מהם המטופל נמנע כשהוא מנסה לא לחוות שוב תחושות אלה.
במישור הקוגניטיבי, אני מלמדת את המטופלים לאמץ דפוסים של גמישות מחשבתית – כיצד ניתן לפרש סיטואציות מוכרות בדרכים נוספות. כך אנו מגמישים ומאתגרים את האמונות, המחשבות והפירושים בכל מיני דרכים.
במקרים מסוימים, אנו מצליחים לזהות את הגורם להתקפי החרדה ואז נבין מדוע הוא מאיים על המטופל, אבל גם כאשר הגורם נותר עלום, תמיד ניתן לעבוד על הסימפטומים עצמם.
במישור ההתנהגותי אנחנו עובדים על חשיפה, הדרגתית מאד, של המטופל לגורמי החרדה שלו או לסיטואציות מהן הוא נמנע כדי לא לחוות את החרדה. כך לדוגמה, אם המטופל חרד משימוש במעלית, בתחילת התהליך ההתנהגותי רק נדבר על כניסה למעלית, או נצפה בסרטון בו רואים אדם עולה במעלית. כך, לאט לאט נעלה את רמת הקושי של התעמתות עם החרדה, עד שנגיע לעשיית הדבר עצמו. בתחילה, המטופל יחוש עלייה ברמת החרדה אבל אז תתרחש הביטואציה (התרגלות) והחרדה תרד.
הסיבה שהטיפול יעיל כל כך היא פשוטה. מי שחווה את החרדות פוחד בעיקר מהתחושות שהן מעוררות. ברגע שהמטופל מבין את מה שמתרחש אצלו בגוף, תוך שהוא מערער על המחשבות והפירושים שלו לגבי החרדה ומתרגל חשיפות, הוא יכול להפסיק לחשוש מהתקפי החרדה ואנחנו רואים כיצד הם מתפוגגים ונחלשים.
מבחינתי, טיפול הוא מוצלח ברגע שמצבי ההימנעות פוחתים ונחלשים ואיכות החיים משתפרת משמעותית".
איילת בראל זומר, פסיכותרפיסטית ועובדת סוציאלית, מטפלת התנהגותית קוגנטיבית (cbt) ומנחת קבוצות.
טלפון: 050-8210113
למעבר לאתר
קישור לדף מידע
קישור לפייסבוק
טוויטר – איילת בראל זומר | טיפול קוגניטיבי התנהגותי
איילת זומר בראל. צילום: יפעת יוגב
רוצים להישאר מעודכנים?
כתבה שיווקית
אין במידע כל עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם רופא וכו'.
