אלכס גלעדי. צילום מוטי קמחי
אלכס גלעדי. צילום מוטי קמחי

"הרשת שופטת, הרשת מחליטה, הרשת גוזרת גזר דין מעוות ולא מבוסס"

הפרלמנט של כפר סבא עונה: האם אתם בעד או נגד פרסום עדויות על הטרדות מיניות ברשת?

פורסם בתאריך: 23.11.17 09:35

הלן שי

הלן שי

הלן שי

כמי שהאג'נדה שלה היא קידום נשים, העצמתן ופעילות למען שוויון זכויותיהן, אני רואה בתופעה של פרסום העדויות תופעה מבורכת המסמלת מהפיכה פמיניסטית שנייה, מהפיכת 'שקיפות', בה ישונו הכללים ביחס להטרדות מיניות כלפי נשים ובמיוחד למיגור התופעה במקומות עבודה, בהם קיימים יחסי מרות ונשים רבות מוטרדות, נכנעות ונפגעות. אני בטוחה שככל שהנושא יוצף כך ישונו הכללים והנורמות ביחס לחומרת עבירות הטרדה. נערים וגברים יהיו ערניים, מודעים וזהירים יותר. לגבי עדויות אישיות שמתפרסמות ברשתות, זוהי תופעה כלל עולמית שלא מתרחשת רק במחוזותינו. כמובן שבמידה ונעשו פגיעות מיניות קשות כגון אונס יש לעודד נערות ונשים לא לפחד, להתלונן ברשויות למיצוי הדין ולבקש את עזרת העמותות הפועלות בהתנדבות בנושא. (שי היא בעלת משרד יחסי ציבור ופעילה בהתנדבות במועצות נשים כפר סבא ורעננה).

 

אורי נגר

אורי נגר

אורי נגר

הנושא מאוד רגיש ולכן קשה לקבל החלטה לכאן או לכאן. לצערי יש הטרדות שבהן חייבים לטפל, אך יש גם הרבה תלונות על הטרדות שבסופן נמצא כי הוגשו בצורה שקרית ובאינטרס שהיה בעצם הגשתם. אם יפעל המחוקק לדאוג שתלונות שווא ייענו בתביעת דיבה כנגד המתלוננת במידה ותמצא דוברת שקר או אינטרסנטית, אזי אין בעיה בכלל לפרסם תלונות על הטרדות ברשת. לדעתי, מהלך כזה של חקיקה יוריד את אחוז התלונות לפחות ב-50 אחוז ורק התלונות האמתיות יישארו, יתוחקרו ומי שצריך ייתן עליהן את הדין. (נגר הוא איש עסקים ויו"ר עמותת כפר סבא הצעירה).

 

 

 

 

דב עילם

דב עילם. צילום עזרא לוי

דב עילם. צילום עזרא לוי

אני בעד לאפשר למתלוננות להחליט אם לפרסם או לא עדויות על הטרדות מיניות ברשת. מאחר ובחלק מהמשפטים על הטרדות מיניות השופטים כשלו בהחלטותיהם, אין להשאיר את הזכות להחליט בידי השופטים, הפרקליטות והמשטרה, אלא בידי המתלוננת בלבד. איש מלבד הנפגעת לא היה שותף לפגיעה שהייתה מנת חלקה של המתלוננת. איש אינו יכול לדעת את גודל הפגיעה שהייתה לנפגעת הטרדה מינית ואת מה שעברה. אני בעד לחייב את השופטים, כאשר הם מחליטים על עונשו של המטרידן, לשתף את הנפגעת בפסק הדין לפני שהם מחליטים על עונשו של הנאשם. בנוסף, למנוע כל אפשרות של עסקת טיעון בין התביעה לבין ההגנה. (עילם הוא אמרגן).

 

אירית מרק

אירית מרק

אירית מרק

לדעתי יש להתנגד. פרסום ברשת הופך את מי שאולי הטריד לנאשם. אין לו כל יכולת להתמודד ברשת עם הטענות. מי בודק האם התלונות נכונות? חזקת החפות בשיטה הזו נמחקת ואינה קיימת. האם הרשת הפכה לרשות השופטת? מה עוד, שלאחרונה מדובר באופנה של העלאת טענות מהעבר הרחוק עד כדי עשרות שנים. הפרסום חורץ את דינו של החשוד. הרשת שופטת, הרשת מחליטה, הרשת גוזרת גזר דין מעוות ולא מבוסס, ולאיש אין כל יכולת להתגונן בצורה סבירה ותוך תנאים שווים. טענות, בעיקר מהעבר הרחוק, מרחק של 20 ו-30 שנה, גורמות עוול בל יתואר. כרעם ביום בהיר נוחתת עליו האשמה שאולי הוא אפילו לא זוכר אותה כלל. מניין יביא ראיות, מניין יבסס את טענותיו? אסור לרשת להפוך לחבר מושבעים מוטה וחד צדדי, אסור לרשת במחי פרסום אחד להרוס שמו הטוב של אדם. לרוב מדובר בהתיישנות כך שאין כל תועלת בפרסום. אם לא ניתן להעמיד לדין על עבירה שהתיישנה מה הועיל הפרסום,  מה הועילה הרשת? אם מדובר בהטרדה טרייה בין כך ניתן למשטרה ולרשות השופטת למלא את תפקידן. ובל נשכח שיש גם סגירת חשבונות והאשמות שווא. יש משטרה ויש בית משפט, והרשת יכולה לעזור רק באיתור וחשיפה". (מרק היא עיתונאית ופעילה חברתית).

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר