הסיור ביום חמישי בשטח העבודות. צילום: נתיבי ישראל
הסיור ביום חמישי בשטח העבודות. צילום: נתיבי ישראל

מתגבשת תוכנית לשיקום יער אוסישקין. בנתיבי ישראל מכחישים שעצים נכרתו שלא לצורך

שבוע אחרי החשיפה בצומת השרון דאגו בנתיבי ישראל לנקות את הבנטונייט מהשטח. במקביל מתגבש שיתוף פעולה בין עיריות כפר סבא והוד השרון ומשמר האילנות להצלת היער

פורסם בתאריך: 10.3.19 10:06

מסמך סיכום סיור שנערך ביער אוסישקין בין נציגי עיריית כפר סבא, נציגי עיריית הוד השרון ונציגי משמר האילנות ביער, בשבוע שעבר (יום שני 4 במרץ), מתריע על מצבו ההולך ומתדרדר של היער, בדומה לממצאים שעלו בכתבה שפורסמה בצומת השרון בסוף השבוע שקדם לסיור. בעקבות הסיור החלה להתגבש תוכנית לשיקום היער.

הממצאים העיקריים, כפי שעולה מהמסמך שחובר על ידי משמר האילנות בכפר סבא, הם כי בשטח היער עצמו יש ניוון וקריסות של עצים שלמים – תוצר של חוסר בטיפול הולם. חלק מהעצים חולים, חלקם מיובשים ובסך הכל מצב היער מתדרדר במהירות. באשר לבנטונייט – חומר אטימה שנועד לתמוך בקירות מחלף הירידה שמקימה נתיבי ישראל מרחוב תל חי אל כביש 531, ושנמצא מפוזר בחורשה, מעבר לגבול העבודות – נכתב כי "בחלק המזרחי של השטח המצב חמור יותר. נראה בבירור כי העבודות המבוצעות על ידי נתיבי ישראל עברו את שטח הגדר ונשפכו כמויות גדולות של עודפי עפר ובנטונייט. יש באזור סחף של הקרקע ועצים שהיו בריאים לפני מספר שבועות כעת חולים ומיובשים".

הסיור מאשר כי בסמוך לאזור העבודות של נתיבי ישראל "ניתן לזהות לפחות שמונה גדמים של עצים שככל הנראה נכרתו ללא אישור. כמו כן, עצים אשר נמצאים בסמוך לשטח העבודות עומדים כאשר בית השורשים שלהם חשוף לגמרי". בחלק המערבי מצב העצים יחסית טוב יותר.

"בחלקה הסמוכה לשביל החוצה את היער, מזרחית לתחנת שביל הראשונים, ניכרת התייבשות מהירה של העצים – נדרש כאן טיפול מהיר לעצירת התדרדרות". לסיכום הממצאים נכתב:  "בזמן הסיור ראינו מספר לא מבוטל של אזרחים בשטח היער בפעילות פנאי כגון טיול עם כלבים, רכיבת אופניים, הליכה רגלית, וריצה – מה שמגביר את הצורך בפעולה מיידית לפני שתהיה פגיעה בנפש".

ההמלצות לביצוע מיידי הן: "גיבוש תוכנית שכוללת: סניטציה, דילול סלקטיבי לאחר בחירת עצים מובילים, בחינת האפשרות לעשות שימוש בחוטרים במקרה של עצים חולים, הוצאת גדמים, ונטיעה מחודשת".

על פי המסמך אגרונום עיריית כפר סבא יגיש תכנית ראשונית כולל אומדן, והם יבקשו חוות דעת של אנטומולוג (מומחה לחרקים, א"א). בנוסף תבוצע בדיקה מול נתיבי ישראל: האם יש ליווי צמוד של אגרונום לפרויקט תשתיות אשר מבוצע בסמיכות ליער ההיסטורי והאם בוצע תכנון לשיקום היער במקביל לסקר שבוצע? "אם כן, נשמח להעברת הסקר והתכנון לידי העיריות ומשמר האילנות", נכתב.

תבוצע גם בדיקה מול עיריית הוד השרון: כמה בעלים יש בשטח ומה ייעוד הקרקע בתב"ע. "משמר האילנות ישמחו לקבל פרטים שלהם כדי ליצור איתם קשר ולגייסם למשימה". באחריות מנכ"לי העיריות לשתף את בעלי הקרקע וחברת נתיבי ישראל במהלכים המתבקשים להצלת היער. בנוסף יצא מכתב משותף של שתי העיריות לפקיד יערות ראשי בדבר הכוונה לפעול מידית להצלת היער ותמיכה שלו במהלכים גם בהיבט המשפטי בהתאם לצורך ומתוקף חוק הגנת העצים.

בטווח הארוך ממליצים במסמך לגבש תוכנית שיקום ארוכת טווח. הרעיונות הראשוניים לזה הם: "בחינת מיצוי תקציב הפיצוי בעקבות כריתות קודמות שהיו ביער (בסה"כ של 137,000 שקלים). הסכום הופקד על ידי נתיבי ישראל אצל פקיד היערות. בחינת האפשרות לסמן שביל מוסדר, הצבת ספסלים ושולחנות כדי להגביר את השימוש הציבורי ביער. בחינת האפשרות לייצר מתווה שיקומי דומה לזה שבוצע ביער קפלן או בגן הברון מנשה".

תגובת יו"ר משמר האילנות דודו אשכנזי: "כראש משמר האילנות כפר סבא אני מוחה על כך שמסמך שחובר על ידי משמר האילנות ונמצא בשלבי עיבוד ראשוניים לפני שליחתו כמסמך סופי לראשויות השונות המעורבות במה שנוגע ליער, שימש כבסיס לפרסום הכתבה. איני מכחיש את עובדת קיום הסיור ואת הממצאים שצוטטו ממנו. אולם אם הכתב היה נוהג ביושר ומקבל את רשות הבעלים של המסמך – משמר האילנות כפר סבא, לשימוש בו לא הייתי מוצא את עצמי במבוכה אל מול הגורמים ששמעו לראשונה עליו מהכתב של צומת השרון. נכון שהכתב ניסה לתפוס אותי בבוקר – אך כמו כל שאר חברי קבוצת משמר האילנות כפר סבא – אנחנו מתנדבים שפועלים ומגיבים בזמננו החופשי ולא בשעות העבודה.

"חמור בעיני שדובר נתיבי ישראל קיים סיור לעיתונאים בלי ידיעת הרשויות המקומיות ו/או משמר האילנות כפר סבא. נראה לי שהיה מכובד יותר לו שיתף את כל הגורמים שמטפלים ביער בסיור זה. יתכן שהוא רואה בנו 'צד שני' שאתו הוא אמור להתעמת – אם זו גישת נתיבי ישראל – אני מצר עליה מאד. אנחנו כאזרחים לבטח לא גורמים שמהווים מטרד על תכניות פיתוח שנעשים לרווחתנו, אך יחד עם זה צריך להיות ערים וקשובים לזעקתנו לשמר את מה שאפשר ולמזער נזקים ביער. אני קורא לכל הגורמים שיש להם חלק לשנס מתנים ויחד לפעול בדחיפות להצלת יער אוסישקין".

בתוך כך, שלושה ימים לאחר הסיור הזה, ביום חמישי (7 במרץ) קיימה נתיבי ישראל סיור בשטח לעיתונאים. מהנדסת הפרויקט מטעם חברת הניהול "איתם הנדסה", יעל וינקלר, והאגרונומית שביצעה את סקר העצים עבור החברה הממשלתית, נינה אלומות, הכחישו בסיור שנכרתו עצים שלא לצורך.

לקראת המפגש ניקו בנתיבי ישראל את הבנטונייט. נזכיר שבכתבה תיעדנו את הבנטונייט בשטח היער, מעבר לשטח העבודות. לטענת חבר מועצת העיר, פנחס כהנא, החומר כיסה גדמי עצים שנכרתו באופן לא חוקי. ניתן היה לראות את מיקום הגדמים על פי גבעולי האקליפטוסים הצומחים מן הקרקע. לדברי וינקלר ואלומות, זלג הבנטונייט בעקבות הגשמים אל שטח היער.

"יש המון דעות, אמירות ואינטרסים מאחורי הנושאים שעומדים על הפרק בשטח הזה", אמר דובר נתיבי ישראל, בן גוטמן, שנכח אף הוא במפגש. "אנחנו בעד להשמיע. אנחנו חברה ממשלתית שהבעלים שלה הוא כל מי שמשלם מיסים, גם אלה שמתנגדים. חשוב להעמיד את הדברים ברמה העובדתית ולא לתת פרשנות, בשונה ממה שאתם שומעים לרוב מן הצד השני".

וינלקר: "אנחנו פעלנו עם הקבלן – היה לנו אישור, דרך קק"ל, וקיבלנו את ההיתרים לרישיון כריתה. כרתנו 170 עצים (בשטח אחר, מערבית יותר, שנועד לאפשר את הקמת מחלף סוקולוב, א"א) וכרתו בדיוק את העצים שהיו ממוספרים. העצים לשימור נשארו. יש פה 125 עצים והם ממילא לא היו במצב בריאותי טוב. אני לא אגרונומית, אבל ראיתי את היער לפני כן. היו פה שני עצים שהתמוטטו ונפלו מול העיניים שלי. נינה המליצה לעשות דילול של 30 אחוז מתוך ה-125. היער הזה תמיד היה מוזנח. כשאנחנו נכנסנו היו פה נרקומנים, פסולת בנייה ועצים שרופים. ברגע שהקבלן ("טר-ארמה יזום ובינוי", א"א) נכנס הוא העיף את הכל וניקה את השטח".

אלומות: "העצים היו צפופים ולא היה להם מקום לגדול. כששותלים חורשות או יערות מדללים ואז שותלים. פה היו מעט עצים צפופים, חלקם יבשים לגמרי".

יעל וינקלר מימין) ונינה אלומות. צילום: נתיבי ישראל

יעל וינקלר מימין) ונינה אלומות. צילום: נתיבי ישראל

אתן יכולות לומר לי ב-100 אחוז שהקבלן לא כרת את העצים, אולי מבלי ידיעתכם?

וינקלר: "ב-100 אחוז הקבלן לא כרת עצים שלא לצורך מבלי ידיעתנו. היו עצים שהיו חסרים".

אלומות: "היינו בשטח עם המודד והתושבים רצו לדעת איזה עצים מיועדים לכריתה. סימנו יחד איתם עץ עץ. העצים היו ממוספרים לפני תחילת התהליך. ב-2015, לפני תחילת התהליך, כל עץ קיבל מספר על פי הנוהל בתב"ע. עץ מתחת לשני מטר, או שהגזע צר מעשרה סנטימטר, לא נמצא במדידה והוא לא נחשב עץ מוגן".

אז את אומרת שעצים שנכרתו בשטח סמוך לתוואי העבודות היו קטנים?

"כנראה שהיו עצים שנכרתו עצים קטנים יותר. שלא היו בחוק".

למה לא מעתיקים עצים?

"לא היו פה עצים בעלי ערכיות גבוהה. היום לא מעתיקים. ההשקעה בהעתקת עץ שמעתיקים יכולה להגיע לעלויות גבוהות מאוד, לפעמים מיליונים, ופעמים רבות העתקה לא מצליחה. אקליפטוסים מעתיקים לעיתים רחוקות מאוד".

מה עם הבנטונייט?

וינקלר: "הוא גלש ליער. ניקינו, שמנו סוללות עפר. הוא גלש בגלל שהיה גשם מאוד חזק, חתר בתוך ערימות ומשך את הנוזל החוצה. זו הייתה קליפה של כמה מילימטרים ומי שקיבלו את הבנטונייט אלו העצים הסמוכים לתוואי. נכון היה לדאוג ליער כל השנים ולטפח אותו. אנחנו בעצמנו נמצאים פה בסכנת חיים עם העצים האלה".

כמה דקות אחר כך בסיור בשטח אמרה אלומות: "מה הביג דיל שעשו מהעצים האלה, אני אגרונומית 30 שנה, בושה איך שהחורשה הזאת נראית".

כשהראנו לשתיים תמונות של היער לפני ואחרי, ותמונות של ענפי העצים המבצבצים מהאדמה, השתיים מתנערות. וינקלר: "אתה יודע כמה עצים כרתו מבלי שהיו צריכים? אתה יודע כמה גדמים יש פה? למה לי לכרות עצים? זה עולה לי כסף. הקבלן של נת"י לא עקר את העצים האלה".

פנחס כהנא בתגובה: "זה שהיער לא מת בגללם זה בטוח. אבל נינה אמרה לי בפירוש שהיה צריך להיות שם פיקוח מטעם החברה על העבודות על פי החוק. נתיבי ישראל לא פיקחו, וברור שהם פרצו את הגדר. בזמנו הם אמרו שזה שולי. בטוח שהם פיזרו את החומר. עץ לא נופל חתוך. יש שם כריתה. יש חוק שמתחת לקוטר מסוים באמת לא צריך אישור כריתה. אם הם כרתו עצים קטנים שיגידו – אז נמדוד את הגזע. זה שנינה אומרת שבעצים לא טיפלו במשך שנים. נת"י היא המעסיק הגדול והעיקרי בשטח ונינה כל החיים הגנה על העצים. היא ראתה שהם לא כרתו? היא הייתה שם? תגידו טעינו – אבל אל תכחישו".

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    עשרות שנים תושבי ארלוזרוב שפכו פסולת בנין לחורשה והרסו את העצים עכשו מיללים ורוצים שמשלמי המיסים יממנו אצ השיקום.מדהים לקרוא איך מנסים להשתלט על שטחים פרטיים כדוגמת בדויים בדרום.מה הרשויות יעשו אם בעלי החורשה יגדרו אותה ואף אחד לא ייכנס אליה.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    כל ההתנכלות סביב יער אוסישקין היא בדיון של עירית כ"ס !.
    הפרוייקט של כביש 531 מתנהל מאמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת, האלף הקודם ומה שקורה עכשיו קרה כשסללו את מחלף אלישמע כשדיירי שכונת גאולים התעוררו לאחר שהתכנית אושרה כולל כריתת אקליפטוסים שם.
    התכנית של שתי הרמפות החדשות (במחלפי תל חי וסוקולוב) היו תקועות שנים בגלל התנהלות עיריית כ"ס בשנת 2015 בערך אושרה התכנית כולל כריתת העצים שזכתה לאישור כפול בתב"ע והנספח הביצוע.
    ההתנהלות של התושבים והעיריה לא נכונה, לא הוגנת.
    כדאי לחשוב גם על הסיכון משרפות בחרושה היבשה הזאת…

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר