בית החולים מאיר. צילום עזרא לוי
בית החולים מאיר. צילום עזרא לוי

טענות הדדיות לאלימות מצד צוות בית החולים מאיר ומטופלת באחת המחלקות

יעל ר' טוענת שאחות משכה בחוזקה את האינפוזיה מידה, ובתגובה אינסטקטיבית היא בעטה בבטנה. בית החולים הגיש נגדה תלונה במשטרה: "כך יעשה בכל פעם בו הופך איש צוות מטרה לאלימות". ר': "שכבתי במיטה. זו היתה פעולה אינסטינקטיבית של הגנה"

פורסם בתאריך: 18.3.19 08:42

טענות הדדיות לאלימות מצד צוות בית החולים מאיר ומטופלת במחלקה כירורגית א' בשבוע שעבר. יעל ר' (השם המלא שמור במערכת), בת 41 נשואה ואם לשניים, פעילה חברתית מרעננה, טוענת כי אחות במחלקה משכה לה את האינפוזיה בכוח מידה ובתגובה אינסטינקטיבית היא בעטה באחות בבטנה. מנגד, בבית החולים טוענים כי האחות סידרה את חדרה של ר' והאינפוזיה המחוברת לידה נמשכה בטעות. "למרות שהאחות התנצלה מיד, החליטה האישה לבעוט בבטנה של האחות ולאחר מכן אף אמרה לרופאה התורנית שנכנסה אליה לברר מה קרה ש'חבל שלא בעטה גם בראשה'", נכתב בתגובת בית החולים. ר' מכחישה שאמרה את הדברים. "לא היה ולא נברא", היא אומרת, "סבלתי מחום ומכאבים והייתי מרותקת למיטה. איך יכול להיות שהפעלתי אלימות מכוונת?".

אחות בית החולים הגישה נגד ר' תלונה במשטרה. ר' שוחררה מאז לביתה אך עדיין מרותקת למיטה עם כאבים עזים, ואומרת שלא הצליחה להגיע לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה נגדית. "הלוואי ויכולתי לקרוא לשוטר להגיע למיטתי ולהגיש תלונה. אני בקושי קמה לשירותים", אומרת ר'.

הכל החל במוצ"ש שעבר, אז הגיעה ר' לבית החולים עם כאבי בטן קשים. "הייתי כל הלילה במיון וביום ראשון אושפזתי בכירורגית א'", היא מספרת, "ב-12 במרץ נתנו לי באיזשהו שלב תרופה לשיכוך כאבים בעירוי דרך הוריד. כשהתרופה נגמרה קראתי לאחות כדי שתנתק אותי מהאינפוזיה. קראתי זמן ממושך עד שהגיעה מישהי, עמדה בצד ימין שלי כשהעירוי ביד שמאל, החזיקה את הצינורית בקצה ופשוט משכה אותה בחוזקה כמו שמושכים חבל. הייתי המומה. היד שלי עפה לצד השני מעצמת המשיכה. באופן אינסטינקטיבי שלחתי רגל ובעטתי בדמות שעמדה מולי. גם ככה הייתי המומה וכואבת נורא. זה היה מין רפלקס. היא עמדה שם והסתכלה עלי. צעקתי עליה שפשוט תצא משם, היא לא ענתה לי ויצאה מהחדר. דקות ארוכות לא הגיע אף אחד בעודי מתפתלת מכאבים בבטן וגם ביד".

לדבריה עד לאותו מקרה לא הייתה לה כל אינטראקציה שלילית עם הצוות. "התחלתי להרים את הקול ולצרוח 'אחות, אחות' כדי שיגיע מישהו. הגיע צוות של שלוש אחיות, בהן גם מי שהייתה אחראית באותו רגע, ושאלו אותי מדוע בעטתי באחות. לא שאלו מה שלומי, לא אם אני צריכה כוס מים, וכמו שנכנסו ככה יצאו. אחרי כמה דקות הגיע איש ביטחון של בית החולים שהיה מלווה במישהו שהזדהה כמנהל תורן של בית החולים, כשעל התג היה כתוב לו שהוא אח ראשי. הם התיישבו והתחילו לתחקר אותי בעודי מתפתלת מכאבים, מזיעה והמיטה הייתה שלולית של מים כי גם היה לי חום. ביקשתי מהם שיצאו אבל הם המשיכו לשבת ולתחקר אותי על האירוע. הם גם הודיעו לי שאני מצולמת. התחלתי להפעיל מכשיר הקלטה בטלפון כדי לתעד את האירוע. לא יאומן שבמקום להתעסק במצב הרפואי שלי הם היו עסוקים במה קרה לאותה אחות".

לדברי ר', לא עברו חמש דקות וליד מיטתה התייצב שוטר בשם עדי אלין. "הוא הודיע לי שאני מזומנת לחקירה ושאגיע מחר. איך השוטר רואה אותי, במצב שלי שאני מרותקת למיטה, וממשיך להגיש לי זימון לחקרה? שאלתי איך אגיע לתחנה, הרי אני מאושפזת. הוא השיב שהרופאה אמרה לו שאני משתחררת מחר ושאשאל בדלפק האחיות. ביקשתי להגיש תלונה בעצמי והוא אמר לי שתלונה אני יכולה להגיש בתחנת המשטרה. ביקשתי שהוא יעזוב את החדר כי אני לא מרגישה טוב והוא המשיך לתחקר אותי. רק כשהבין שאני לא משתפת פעולה הוא עזב, חזר, אמר שאני מצולמת ונתן לי זימון לחקירה".

בהמשך, טוענת ר', היא ביקשה לדבר עם מנהל המחלקה ולדבריה לא אפשרו לה לעשות זאת. "הייתי מתוסכלת", היא אומרת. "בהחלפת המשמרת של אותו הבוקר הם לא עברו דרכי. שמעתי את האחות הראשית בשם דפנה אומרת 'אני לא מסוגלת להסתכל עליה'. מאוחר יותר היא נכנסה וכשביקשתי להסביר לה היא אמרה 'אם יש לך שאלות לגבי המצב הרפואי על זה אפשר לדבר'. אני מסבירה לאנשים שאשת צוות משכה לי את האינפוזיה מהיד והם חוזרים ואומרים 'את בעטת בה'. אף אחד לא חוזר צעד אחד אחורה, לא שואלים את עצמם למה חולה רגועה מתנהגת ככה. אני מתנדבת בקהילה, אנשים מכירים אותי ואת משפחתי. אני מתנדבת בבית של בנג'י במשך ארבע שנים, אני מתנדבת בפרויקט החודש העשירי עם יולדות לאחר לידה, אני חברה בגינה הקהילתית, אין לי עבר של אלימות.  איך הפכתי לאויבת העם ממיטת חולי? זה כל כך פגע בי. (בוכה) אף אחד לא בא לשאול אם אני צריכה משהו, איך היד שקיבלה את המכה, איך הבטן. התנהגו אלי בניכור. מנהלים פנקסנות במקום לעצור ולראות מה קורה. יום למחרת הגלו אותי למחלקה אחרת. עצוב לי שאשת צוות אחת, שהתנהגה בצורה נוראית, מכתימה את שמם של כל כך הרבה צוותים שעובדים מסביב לשעון וקורסים תחת הנטל. כל הזמן ראיתי אותם לנגד עיניי כמה הם עמוסים וקשה להם. רק כשלא יכולתי קראתי להם לקבלת תרופה".

ועם כל האמפתיה, בכל זאת בעטת בה.

"אין ספק שלא הייתי צריכה לבעוט בה וזה לא היה בכוונה. יחד עם זאת, המקום לבירור לא היה בהתקף כזה של כאבים וחום".

איפה היו בני המשפחה שלך?

"חוץ מאשר באותה סיטואציה הם היו שם כל הזמן".

מה היית מצפה שיקרה?

"אני לא יודעת למה היא עשתה את זה. גם אם זה בטעות, אז יוצאים מהחדר, תקראי למישהו, תגידי 'הייתה פשלה – תטפלו בחולה'. אחרי זה אפשר לברר מה קרה. זו לא הייתה התנהלות נכונה. אפשר היה לברר את הכל בנחת ובנועם. אני מבינה את הצוות הרפואי ואת החשש שלהם מאלימות לאור אירועי האלימות במדינה. יש מי שפוגע בצוותים הרפואיים וזה לא תקין. אבל כששוכבת מטופלת במצב רגיש, זה כנראה זה לא סוג האלימות שעליו אנחנו שומעים בתקשורת. לא עמד מולם אדם איתן וחזק שבא לפגוע במזיד. נעשתה פה פעולה אגרסיבית מצד אשת צוות ונעשתה פעולה אינסטינקטיבית של הגנה. על זה מזמינים משטרה?".

שאלנו את בית החולים מדוע נחקרה האישה על ידי אנשי הצוות אף שסבלה מחום ומכאבים, ומדוע אנשי בית החולים לא שעו להפצרותיה לעזוב את המקום, אך לא קיבלנו תשובה. תגובת בית החולים מאיר: "האישה קיבלה טיפול מסור ומקצועי לאורך שהותה באשפוז. כאשר האחות סידרה את חדרה נמשכה בטעות האינפוזיה המחוברת לידה. למרות שהאחות התנצלה מיד, החליטה האישה לבעוט בבטנה של האחות ולאחר מכן אף אמרה לרופאה התורנית שנכנסה אליה לברר מה קרה ש'חבל שלא בעטה גם בראשה'. התנהגות אלימה מסוג זה לא מתקבלת בשום אופן. הוגשה תלונה במשטרה על ידי האחות, וכך יעשה בכל פעם בו הופך איש צוות מטרה לאלימות. הצוות בבית החולים עובד בכל שעות היממה כדי לטפל בחולים ולא יעלה על הדעת שיספוג אלימות מכל סוג שהוא".

גם את המשטרה שאלנו מדוע השוטר לא עזב את המקום למרות הפצרותיה של החולה ולא קיבלנו תשובה. מהמשטרה נמסר בתגובה: "עם קבלת הדיווח מטעם הצוות הרפואי בבית החולים על אלימות נגד אחת האחיות במחלקה, שוטר הגיע למקום ולאחר בדיקה ראשונית מסר לפונה הזמנה למסור את גרסתה בתחנת המשטרה, כמקובל שהרי חקירות מתנהלות בתחנת משטרה מטבע הדברים. ברור מאליו כי אם עדיין הפונה, שנחשדה כאמור בתקיפת אחות בבית החולים בכך שבעטה בבטנה, נמצאת באשפוז, הרי לא מצופה ממנה לעזוב את בית החולים אלא בסיום אשפוזה".

תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר