טליה כהן וולף. צילום נתיבי איילון
טליה כהן וולף. צילום נתיבי איילון

"נצמצם את הפגיעה בתושבים ובסוחרים למינימום": ראיון מיוחד עם סמנכ"לית מהיר לעיר בנתיבי איילון

חברת נתיבי איילון משלימה בימים אלה את סלילת המקטע הראשון בשרון במסגרת פרויקט הנת”צים. טליה כהן-וולף מעדכנת על התוכניות להמשך בהרצליה, רעננה וכפר סבא ומרגיעה: "אנחנו עובדים כמו עם פינצטה כדי לצמצם את ההפרעות"

פורסם בתאריך: 29.3.19 06:00

בימים אלה מסתיימת סלילת המקטע הראשון בהרצליה במסגרת פרויקט הנת”צ (נתיבי תחבורה ציבורית) “מהיר לעיר” של משרד התחבורה ונתיבי איילון, לסלילת נתיבי תחבורה ציבורית ייעודים ב-17 רשויות במרכז הארץ, בהן גם הרצליה, רעננה וכפר סבא. אורכו של המקטע הזה, שמחבר ישירות בין תחנת הרכבת בהרצליה לדרך שבעת הכוכבים, הוא בסך הכל כ-300 מטרים, אבל טומן בחובו בשורה: הוא סנונית ראשונה בשרון של הפרויקט, שאמור לפי התכנון לחבר ביעילות עד שנת 2022 בין הרצליה, רעננה וכפר סבא ובכלל את אזור השרון עם מטרופולין תל אביב.

“המקטע הזה שנסלל הוא חלק ממקטע גדול יותר, של סלילת נתיב תחבורה ציבורית לאורך דרך שבעת הכוכבים, לכיוון מערב, עד למחלף הסירה, שהקמתו אמורה להסתיים בסוף 2019”, אומרת בראיון ראשון סמנכ”לית פרויקט מהיר לעיר בחברת נתיבי איילון, טליה כהן-וולף, “לא מדובר במקטע ארוך, אבל הוא כמובן מאוד משמעותי ומרכזי בפרויקט”.

לפי התוכנית אמור המסלול לעבור מתחנת הרכבת בהרצליה, דרך הרחובות בן ציון מיכאלי ויוסף נבו, משם מזרחה לרחוב הרב קוק, משם לרחוב בן גוריון, סוקולוב ושדרות ירושלים. כל המקטעים, אומרת כהן—וולף, מתוכננים במקביל. השלב הבא בהרצליה, אחרי שבעת הכוכבים, יתבצע ברחובות הרב קוק ושדרות ירושלים. את הרחובות שבלב הפרויקט – בן גוריון וסוקולוב, ביקשה העירייה לבצע כשלב ב’, משום שעדיין לא החליטו על אופי התכנון שם. “ברגע שהעירייה תקבל החלטה לגבי התכולה של הפרויקט שהיא רוצה שם, למשל נת”צ ימני או שמאלי, נתיבי אופניים וביטול חניות, כי היא עוד מתלבטת בעניין, אנחנו נוכל להתקדם”, אומרת כהן—וולף.
דרך שדרות ירושלים אמור התוואי להתחבר לרעננה. לפי התוכנית אמור המסלול לעבור ברחוב הראשי אחוזה, מה שהביא להתנגדות של תושבים וסוחרים שדורשים להעתיקו לרחוב ויצמן המקביל לאחוזה מצפון. העבודות ברעננה טרם החלו, כשראש העירייה הנכנס חיים ברוידא ביקש להביאו לבחינה מחודשת.

הדמיית רחוב תע"ש בכפר סבא. צילום נתיבי איילון

הדמיית פינת הרחובות ויצמן ותע"ש בכפר סבא. צילום נתיבי איילון

מרחוב אחוזה ברעננה אמור התוואי להתחבר לכפר סבא דרך דרך השרון ורחוב טשרניחובסקי ומשם להמשיך לאורך הרחוב הראשי של העיר ויצמן, עד לקניון G במזרח. גם בכפר סבא מבקשים סוחרי מרכז העיר לבטל את הנת”צ, ונפגשו בשבוע שעבר בעניין עם ראש העירייה רפי סער.

“חלק מהאתגרים הגדולים של הפרויקט הוא העובדה שהוא משלב שלטון מקומי ושלטון מרכזי”, אומרת כהן-וולף, “הרשויות המקומיות ניצבות בפני אתגר לא פשוט. זה מצריך פה הרבה הובלה, מנהיגות, מדיניות והסתכלות לטווח הארוך יותר כדי להבין שצריך לתת מענה למצב הפקקים שרק הולך ומחמיר. המצב מצריך מנהיגים שמבינים שחייבים לייצר אלטרנטיבה לרכב הפרטי וכדי לעשות זאת חייבים לייצר סטנדרט חדש לתחבורה הציבורית על כל מרכיביו ולכן הפרויקט ייחודי גם במובן שהוא בא ומטפל בבעיה לעומק ובצורה מקיפה. זה לא רק לבוא ולסמן נת”צ. אנשים חושבים ‘מה הסיפור? בואו תצבעו את זה בצבע וזהו’ אבל זה לא זה. זה פרויקט שכולל שדרוג של הרחובות הכי ראשיים והכי עמוסים של כל הרשויות המרכזיות במטרופולין תל אביב. מכאן, שאנחנו לא יכולים לקדם את הפרויקט ללא שיתוף פעולה והנהגה מצד השלטון המקומי. אני לא אומרת את זה כמס שפתיים. אני חושבת שכתהליך הדרך פה היא לא פחות חשובה מהמטרה. בסוף השותפים המרכזיים שלנו, או ה’לקוחות’ המרכזיים שלנו, הן הרשויות המקומיות. גם שם צריכים זמן להתבשל בתוך הדבר הזה כדי להבין שזה הדבר הנכון לתושבים שלהם בראייה עתידית”.

אילו אתגרים פיזיים יש בשטח?
“יש את כל נושא ניהול התנועה של האוטובוסים, גם בהיבט של העדפה ברמזורים וגם בהיבט של אכיפה. הרי זה לא רק הנתיב עצמו שנותן העדפה לאוטובוסים, יש פה עניין של מענה אמין ומהיר. בסוף מי עולה לאוטובוסים? אותם הולכי רגל ורוכבי אופניים שמסתובבים ברחוב, ולכן הפרויקט בא ומשדרג את כל הצירים האלה בין אם במדרכות, בשבילי אופניים, בריהוט רחוב ובתאורה. זה מייצר סטנדרט גבוה מאוד באותם רחובות כדי להחיות את אותם הצירים שהם לרוב הצירים המרכזיים בערים. כשעובדים בתוך כרך עירוני עמוס זה לא כמו להקים מחלף במרחב בין עירוני שם כמעט אין קונפליקטים. אנחנו צריכים לפעול בתוך שטח עם הרבה מאוד קונפליקטים. אנחנו עובדים כמו עם פינצטה, וזו ממש פעולה כירורגית, במטרה כמה שיותר לצמצם את ההפרעות. הרי אנחנו לא יכולים לסגור רחובות כמו אחוזה או ויצמן”.

בינתיים קשה לשכנע את הישראלים לעבור לתחבורה ציבורית.
“הפקקים גדלים כל הזמן. אם לא נעשה כלום הם ימשיכו לגדול. הנתונים מראים שקצב הגידול בכלי רכב מגיע ל-17 אחוז אל מול גידול דרכים של שישה או שבעה אחוז. רק מהנתונים האלה אנחנו מבינים שאנחנו בבעיה ענקית ולכן יש חשיבות אדירה לקדם אלטרנטיבה לרכב הפרטי. בסופו של דבר הפרויקט לא בא לשים סוף לפקקים. פקקים יש בכל מדינה בעולם, גם אצל אלה עם התחבורה הציבורית הכי משוכללת ומתקדמת. המטרה היא לייצר אלטרנטיבה לרכב הפרטי ולאפשר שירות טוב יותר לנוסע. אם נסתכל על 20 השנים הקרובות, אין פתרון אחר לעומס בכבישים חוץ מזה שאנשים יעברו לשימוש נרחב בתחבורה הציבורית על כל סוגיה. הפרויקט הזה בא לייצר סטנדרט חדש בתחבורה הציבורית, שבראייה עתידית תהווה את הבחירה הטבעית של התושבים”.

ולמה דווקא אוטובוסים ולא רכבת קלה או מטרו?
“המדינה מקדמת את הרכבת הקלה ואת המטרו, וכולם פרויקטים חיוניים, אבל בסופו של דבר הכלי שמחבר וממנף את כל הפרויקטים של הסעת המונים אלה אותם אוטובוסים. הם הלב והבסיס לכל שירות תחבורה טוב. לא הולכים להיות חניונים ליד תחנות הרכבת הקלה או המטרו. לא כולם גרים ועובדים בדיוק על התוואי של הרכבת הקלה. לכן, ההזנה הזאת לתוך מערכות הסעת ההמונים העתידיות יהיו תמיד על ידי אוטובוסים. אנחנו מייצרים עכשיו, בטווח הזמן הקצר יחסית, את המענה הבסיסי הזה וזה רק יגדל וימנף את אותם פתרונות עתידיים שכבר היום המדינה מקדמת”.

התושבים, ובעיקר הנהגים, חוששים מעומסי תחבורה בזמן העבודות. יש לכם פתרונות?
“חלק מהתכנון הוא שגם במהלך העבודות וגם אחריהן נשמרת נגישות מלאה. לא נוצר מצב שבו בן אדם לא יכול להגיע לבית שלו עם רכב פרטי. מעבר לזה, האופן שבו אנחנו מתכננים את שלביות הביצוע, כמובן ביחד עם העירייה, הוא קודם כל תוך צמצום הפגיעה בתושבים ובסוחרים למינימום. אנחנו לא באים ופותחים את כל הרחוב ובטח באיזורים שיש סוחרים למשל, שזו סוגיה רגישה וכואבת בצדק, אנחנו פועלים בפינצטה מקטע מקטע. יש מקומות שאנחנו מייצרים צירים עוקפים לרכב הפרטי כדי לתת מענה. כל פתרון כדי לשמר את הנגישות המלאה”.

הדמית רחוב שבעת הכוכבים, הרצליה. צילום נתיבי איילון

הדמיית רחוב שבעת הכוכבים, הרצליה. צילום נתיבי איילון

איך באמת תקלו על הסוחרים בזמן העבודות?
“אנחנו קודם כל דואגים לנגישות לעסק לצורך פריקה וטעינה. שלביות הביצוע מתוכננת באופן שבא למזער את זמן הפעילות והעבודות מחוץ לאותה חנות. אנחנו עובדים על זה חלק חלק כדי שלא ייוצר מצב שעובדים מחוץ לחנות של מישהו במשך שלוש שנים. העיריות מנסות לייצר פתרונות לקידום העסקים. למשל יש עיריות שמקדמות ירידים ופעילויות ייעודיות כדי לסייע לסוחרים. בסוף, בעייני, הסוחרים הם המרוויחים הגדולים מהפרויקט באזור השרון. הצירים היום באחוזה וגם בוויצמן בכפר סבא, הם לא במצב טוב. מספר הקונים שם ירד וקשה להשכיר שם את החנויות. דווקא בגלל התלות ברכב הפרטי אנשים עברו לקניונים וחלק מהרעיון של הפרויקט הוא להחיות את מרכזי הערים והרחובות הראשיים. מחקרים מראים שבסופו של דבר, במקומות שבהם יש תחבורה ציבורית פעילה וטובה, מספר הולכי הרגל ורוכבי האופניים גדל וכך גם מספר הקונים בחנויות שלאורך הציר. אנחנו הולכים לשדרג את כל הרחוב כך שהרחוב יהיה הרבה יותר נעים להסתובב בו”.

ברעננה ובכפר סבא יש התנגדויות לפרויקט מצד הסוחרים. אתם לא צופים שזה יקרה גם בהרצליה?
“ההתנגדויות של הסוחרים נובעות לרוב מדיסאינפורמציה. אנחנו נפגשים איתם גם באופן פרטני. נפגשנו איתם גם ברעננה וגם בכפר סבא. כאמור, בעייני הם המרוויחים הגדולים של הפרויקט הזה. תפקידנו, וזה מה שאנחנו עושים, הוא לשבת איתם ולהסביר להם את הדברים, להראות להם ולחשוב יחד איתם על הפתרונות. אני מאמינה שבסופו של דבר גם הם יבינו ויראו שהפרויקט הזה רק בא לשפר את מצבם”.

ובהרצליה? מתקיימות פגישות עם הסוחרים שלאורך התוואי?
“אנחנו פועלים ביחד עם העירייה לפי המדיניות שלה מול אותן אוכלוסיות. זה ככל הנראה מתוכנן להמשך, הרבה לפני שלב הביצוע, עוד בשלבי התכנון. כרגע עוד לא עובדים על הרחובות האלה. אנחנו מאוד בעד שיתוף ציבור בכללי ובפרט, בטח לאוכלוסיות ייעודיות כמו סוחרים, שהם באמת אוכלוסייה ייחודית שצריכה לקבל מענה ופתרונות ייחודיים להם”.

ראש עיריית רעננה רוצה לבחון מחדש את הפרויקט בעיר. בכפר סבא ראש העירייה נפגש עם הסוחרים ושמע הרבה תלונות.
“אני חושבת שגם ברעננה וגם בכפר סבא נבחרו ראשי עיר חדשים ומועצות חדשות ומאוד הגיוני ומתבקש שכשהנהגה חדשה מגיעה לעירייה היא בוחנת ורוצה להבין את המשמעויות של פרויקט כל כך משמעותי ואסטרטגי בעיר שלה. הם שואלים שאלות ובוחנים כל מיני אפשרויות וזה תהליך בריא ונכון. אנחנו מקיימים פגישות שוטפות עם עיריית רעננה ועם כפר סבא. אני חושבת שבסופו של דבר אותם ראשי ערים יצטרכו בסוף הקדנציה שלהם להסתכל לתושבים שלהם בעיניים, וככל שהם לא יקדמו פתרונות לתחבורה ציבורית או לא יפעלו לשדרג אותה הם יצטרכו להסביר לתושבים שלהם למה הם לא חשבו קדימה ולא תכננו ולא ייצרו אלטרנטיבה. אני מאמינה שראשי הערים מבינים את זה היטב ועושים את מה שנכון לתושבים שלהם כדי לקדם את העיר שלהם”.

יש סיכוי שתשנו את התוואי ברעננה והוא לא יעבור באחוזה?
“אני חושבת שאנחנו בתוך תהליך וקשה לי להעריך כרגע את סופו. אנחנו בוחנים את הנושא. בסופו של דבר ראשי הערים רוצים בטובת התושבים שלהם ומבינים שפרויקט מהיר לעיר בא לשדרג את התחבורה הציבורית בעיר שלהם ולהוות אלטרנטיבה לתחבורה הפרטית בעיר”.

הדמיית רחוב אחוזה, רעננה. צילום נתיבי איילון

הדמיית רחוב אחוזה, רעננה. צילום נתיבי איילון

מתי העבודות ברעננה אמורות להתחיל?
“זה מאוד תלוי בשיח עם הרשות, בהחלטות שהם יקבלו והנגזרות של מה שיוחלט ביחד איתם. ברעננה אנחנו נכון לעכשיו עומדים בלוחות הזמנים אבל כן יש פה לחץ של זמן. אם העירייה לא תקבל החלטה בטווח הרבעון הקרוב זה בוודאי ייצר עיכובים”.

ומה קורה עם העבודות בכפר סבא?
“בכפר סבא אנחנו עומדים בלוחות הזמנים. ראש עיריית כפר סבא מוביל קו מאוד רציני של שיתוף ציבור שאנחנו מברכים על זה. אני חושבת שזה דבר מאוד נכון לשמוע את הציבור כי בכל זאת אין כמו המשתמש והבן אדם המקומי שיודע מה הבעיה ואילו פתרונות או חלופות יסייעו לזה. זה חלק מאוד חשוב ואינטגרלי בבניית התוכניות התפעוליות”.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר