בשנת 2006 הפתיעה מפלגה קטנה את המדינה כולה, הצליחה לזכות בשבעה מנדטים ולהיכנס לכנסת וחבריה אף כיהנו כשרים בממשלה. "מפלגת הגמלאים" לא חזרה על ההישג הכביר לאחר שרבים בעם חשבו שהיא לא השיגה את מטרותיה. מאז היו ניסיונות לאחד את המפלגה או ליצור לה אלטרנטיבות ללא הצלחה יתרה. בבחירות הקרובות לכנסת יוצאת בשורה מכפר סבא עבור ציבור הקשישים ההולך וגדל במדינה – מפלגת "זכויותינו בקולנו" בראשות עינת קולמן, תושבת העיר, שמאמינה כי בידיה הנוסחה הנכונה לא רק כיצד להביא מזור לבעיות השונות של הגמלאים אלא גם לגייס את הצעירים שברבות הימים יזדקקו כנראה בעצמם כקשישים לסיוע מהמדינה בכל הקשור לבירוקרטיה, פנסיה, סיוע רפואי וכלכלי מהביטוח הלאומי וגם, מה לעשות – סיעוד.
קולמן, במקור מחולון, בת 42, מתגוררת בכפר סבא הירוקה, נשואה ואם לשניים, בעלת שני תארים (בעבודה סוציאלית ובמנהל עסקים). בעבר שימשה כמנהלת פרויקטים של התחדשות עירונית, בתפקיד ניהולי בחברת הסיעוד והשיקום בקהילה "נתן" ראשל"צ, כפרוייקטורית ועוזרת מנכ"ל החברה הכלכלית יהוד מונוסון. מזה כעשור היא ממתמחה בליווי אישי ומקצועי לאוכלוסיית הגיל השלישי ולארגונים המעניקים שירותים לגיל השלישי.
בין היתר, היא מעניקה להם ייעוץ והכוונה ללא עלות במציאת בתי אבות ודיור מוגן ובהתמודדות מול ההליכים הבירוקרטיים המסורבלים לקבלת קוד משרד הבריאות לסיעודיים ותשושי נפש וקוד רווחה לתשושים. בנוסף, היא מסייעת בייעוץ לבתי אבות ומציאת פתרונות מימון לגיל השלישי לדיור מוגן. מזה כשנה היא מנחה תוכנית לגיל השלישי במסגרת הרדיו החברתי הראשון בשם "קולמן לגיל השלישי" שמטרתה להנגיש מידע לגיל השלישי ולסייע בקידום זכויותיהם בחברה ובמדינה ומרצה במסגרות שונות בנושא אתגרי הגיל השלישי ופתרונותיהם.
"כל המפלגות מנפנפות לאורך כמה קדנציות בדגל החברתי אבל בפועל אין מפלגה שדואגת לאזרחים הוותיקים, לאנשים עם מוגבלויות, למשפחות המטפלות ולכל חסרי הישע שהם חלק מכל משפחה ישראל", היא מסבירה. "אנחנו, כמפלגת מומחים בתחום החברתי, שואפים לייצר מציאות שתאפשר לחיות בכבוד, עם תוכנית ממשלתית והערכות ברורה וללא סימני שאלה על עתידנו. הצעירים צריכים להיות מודאגים יותר מכולם – הפנסיה תהיה מינימליסטית כשהם יגיעו לגיל זקנה. ובנוסף, כשהמדינה לא תדאג להורים שלכם ולכם – אתם תשלמו את המחיר".
חברי מפלגת "זכויותינו בקולנו". צילום רמי זרנגר
מלבדה ברשימה עוד שני תושבי כפר סבא – איתם ישראלי (מספר 3) ורונית מירון (מספר 9). קולמן מבטיחה שהמפלגה תפעל להקלות בתהליכים הבירוקרטיים סביב הטיפול באנשים סיעודיים, ניצולי שואה, תשושי נפש ותשושים לצורך מטפל או עובד זר וסיוע למימון בתי אבות והקמתו של גוף אחד מקצועי שירכז את כל השירותים שנותנים המשרדים השונים במדינה לבני גיל הזהב. בנוסף קולמן רואה חשיבות רבה לפעול לשיפור התנאים והשירותים של האזרחים הוותיקים בבתי האבות.
מסתבר שהזרעים נזרעו אצל קולמן כילדה. "סבתא שלי ניצולת השואה, סלה נימיץ, הפכה להיות סיעודית וכילדה חוויתי את החוויה הקשה וראיתי את אמא שלי, הבת שלה, במצוקה גדולה", היא נזכרת. "היא התמודדה עם מתחים רבים, בין עובד זר לבית אבות ועם הרבה בירוקרטיה. הדרך הייתה קשה לפתרון. אני זוכרת שזה זעזע אותי. כאב לי אז מה שאמא שלי וסבתא שלי עוברות ואיכשהו החיים הובילו אותי לעסוק בתחום הזה. היום עם כל הניסיון שלי יש לי הסתכלות מאוד רחבה על הצרכים של בני הגיל השלישי".
למשל?
"כמנהלת סיעוד בחברת 'נתן' חוויתי כמה קשיים בני המשפחה עוברים. אתה יודע למשל שכדי לקבל סיוע על פי חוק הסיעוד אתה צריך להיות מוגדר כמי שאינו מסוגל לתפקד בעצמו. אבל בני הגיל השלישי רוצים להראות שהם חזקים. כשעובדת סוציאלית הייתה מבקשת 'תביא כוס מים', הקשיש הזה שביום יום שלו בקושי זז קם בקושי רב בשבילה ובשביל הכבוד שלו, ואז הוא לא מקבל סיוע. אחרי שעשיתי את התואר השני שלי במנהל עסקים ועבדתי בבנק למשכנתאות נדהמתי שבן הגיל השלישי שמבקש מימון אין לו זכויות על פי חוק. זה הכעיס אותי. הרי בני 60 היום הם לא כמו פעם והחוק צריך להתעדכן. כמנהלת התחדשות עירונית היה נראה לי מצב משוגע שבני הגיל השלישי שרוצים לעשות התאמות לדירה שלהם לאנשים סיעודיים נאלצים לעשות משא ומתן חריף עם הקבלן רק כדי להגדיל את המקלחת או את הכניסה לדלת כדי שכיסא הגלגלים יעבור".
אז מה המדינה פספסה לאורך השנים עם הקשישים?
"הרבה מאוד דברים. אבל הראשון זה הבירוקרטיה. זמן ההמתנה לתשובות, מספר הגופים שמטפלים בנושאים הקשורים לקשישים לא נורמלי כך שאתה צריך להיות ממש מקצועי כדי לדעת לאן לפנות. העובדה למשל שהביטוח הסיעודי תקף רק לחמש שנים. שמבקשים מבני משפחה של הקשיש לחשוף הכנסות כדי להשתתף בעלויות הסיעוד – דבר שרבים לא מוכנים לו וקשישים רבים נותרים ללא כלום. היום יש מעל מיליון בני הגיל השלישי במדינה. בשנת 2040 המספרים יכפילו את עצמם. אם היום בתי חולים לא מסוגלים לתת שירות מה יהיה אז. ועוד לא דיברתי על הפנסיה שצעירים כיום לא דואגים לה. במפלגה שהקמתי יש מומחים לכל נושא ואנחנו נטפל בכל אחד מהם ביסודיות".
עינת קולמן. צילום רמי זרנגר
תני דוגמא.
"יש לנו כמה תוכניות כמו 'חי נכון' ו'חי נכון לפני הפנסיה'. הראשונה אומרת אם תחיו אורח חיים נכון חברות הביטוח יתגמלו אתכם והפנסיות יהיו גדולות יותר. מטרת התוכנית השנייה שצעירים יטפחו אורח חיים בריא ושקופות החולים לא יתקעו להם כדורים שלא לצורך לגרון ואם יעשו זאת הם יתוגמלו בהתאם. אנחנו גם רוצים להקים מרכז טכנולוגי שינגיש את האינטרנט ואת הרשתות חברתיות לקשישים כדי שיהיה להם קל יותר מבחינה חברתית וגם להקים מרכז משולב שיהיה בו ייעוץ לבני משפחה המטפלים בסיעודיים ובבעלי מוגבלויות בדלת אחת ובדלת השנייה ייעוץ למתנדבים. אנחנו גם רוצים לטפל בכך שבני 50 כבר לא ברי העסקה יום. אני לא מסכימה עם זה. לא יכול להיות שהחברה תהיה מושתת רק על צעירים, מה שמכונה תעסוקה טכנולוגית".
למה מפלגות כמו שלך נכשלו בעבר?
"במקרה של 'מפלגת הגמלאים', כשהם נכנסו לכנסת הם התעסקו במריבות פנימיות ולא התעסקו במה שהם באו לקדם. אנחנו באים לא בשביל הכיסא אלא בשביל לעשות. אנחנו למשל מדברים גם על העלאת קצבת הזקנה לשכר המינימום ורוצים להצמיד אותה לשיעור העלאה של שכר הח"כים. מצידנו שהשכר שלהם לא יעלה כל עוד קצבת הזקנה לא עולה. יש עוד המון דברים לעשות".
יש לכם סיכוי?
"אני מאמינה שיש לנו סיכוי להיכנס לכנסת והדבר החשוב לי ביותר הוא שהמדינה תתעורר כי ישראל מזדקנת".
שמעון כהן
כל הכבוד לך גברת קולמן המשפט הזה על תשליכני לאת זקנה יש לה בעייני משמעות גדולה כי בעוד כמה שנים אני יהיה באותו המצב שאף אחד במדינה הזאת לא קם לעשות עלי והצליחי ואני מבטיח לך שאים תרוצי לכנסת אני הראשון שיבחר בך אני רואה את האנשים המבוגרים מחתטיים בפחים בשביל לשרוד ולהתקיים בשביל לאכול שמנת או גבינה שלא נדבר על עוף או בשר אנחנו חיים במדינה שהיא גהנום עבור האנשים האלה שלא נדבר על סל התרופות שגועש מדיי חודש בחודשו צר לי לראות שידם לא משגת לשרוד יום יום מחדש אני בוש וניכלם מהמשלה שחושבת על עצמה אנו חיים בשואה כלכלית בטן שבעה לא מכירה בבטן רעבה אנשים הוספים כל יום בחמש בבוקר בקבוקים ופחיות שתיה בשביל שיהייה להם כסף ללחם ושמנת לאותו יום על תשליכני לאת זקנה