עינת בראונשטיין

אחרי התקרית בחודש יוני, הצלמת עינת בראונשטיין מציגה את התערוכה מחדש

ארבעה חודשים אחרי שהתבקשה להסיר תערוכת צילומים שהציגה באשכול פיס, כדי לא לפגוע ברגשותיהם של תלמידים דתיים, הצלמת עינת בראונשטיין מעלה מחדש את התערוכה, והפעם בבית ספיר

פורסם בתאריך: 11.10.19 08:19

ב-24 ביוני השנה התבקשה הצלמת הכפר סבאית עינת בראונשטיין להסיר, רק לכמה שעות, תמונות נשים שצילמה והוצגו בתערוכה הראשונה שלה, "ללא מילים", באשכול פיס בעיר. הסיבה: תלמידי בית ספר דתי אמורים היו לקיים אירוע במקום. מילא שמדובר בסך הכל בתמונות תמימות למראה ולא פרובוקטיביות בשום אופן, בראונשטיין הייתה המומה מהבקשה. היא לא הסכימה לדרישה וסגרה את התערוכה בו במקום. לצומת השרון אמרה אז: "בושה וחרפה שאני נאלצת להוריד תמונות נשים בחלל ציבורי בעיר חילונית". בעקבות פוסט שהעלתה בפייסבוק התחוללה בעיר סערה. כמעט ארבעה חודשים וחצי מאז תעלה התערוכה מחדש, ביום שלישי 29 באוקטובר, ב-19:30 באכסדרת בית ספיר ברחוב ירושלים 33.

אבל גם הקמת התערוכה הזאת לא הלכה חלק. "אני חייבת לומר שהיו קצת טרטורים", מספרת השבוע בראונשטיין, בת 42, אם חד הורית לבן 13 וחצי על הספקטרום האוטיסטי, "ניסינו לקבוע מועד קרוב יותר לתערוכה כדי לא לאבד את המומנטום. אחרי כל הסיפור ההוא היו הרבה הדים, תקשורתית וחברתית, וקיווינו לקבל תאריך צמוד וזה לא קרה. שלחו אותנו מאחד לשני אבל בסופו של דבר פנו אלי ממחלקת תרבות ואמרו שהמקומות שבהם הם מאפשרים להציג תערוכות, בבית ספיר למשל, תפוסים לשנה מראש. אני מסכימה שלא צריך להוריד מישהו כדי לשים אותי אז המתנתי. חודש וחצי או חודשיים לאחר מכן חזרו אלי ואמרו לי שיש שתי אפשרויות. הראשונה היא להציג מיד בהיכל התרבות למשך ארבעה חודשים, אבל זו לא הייתה אופציה כי זו לא עונת המינויים ולא היתה תנועה של אנשים. האופציה השנייה היתה להציג בקרית ספיר. התייעצתי, ואמרו לי קחי את זה, אבל המתנתי עד עכשיו. התערוכה ירדה ביוני ומאז עברו בערך ארבעה חודשים".

את עדיין מרגישה פגועה מכל העניין?

"כל מה שהיה שם היה יוזמה של החבר'ה מאשכול הפיס. לעירייה לא היה יד בדבר. יום אחרי הפוסט פנו אלי מהעירייה ושאלו אותי למה לא לפנות אליהם במקום להוריד את התערוכה. תראה, אני לא מאשימה אנשים בעירייה. קיוויתי שיהיו פתרונות מידיים, אבל אני גם מבינה את המגבלות. בעירייה ניסו לעזור וביקשו להחזיר את התמונות לאשכול מיד ואני סירבתי. אמרתי שזה לא ראוי".

עינת בראונשטיין. צילום אודי דרור

את יודעת אם טיפלו בעניין?

"אני בטוחה שמי שעובד באשכול עדיין עובד שם. אני לא בן אדם נקמני ולא מחפשת רע. כשהעניין התחיל להתמוסס איבדתי עניין של מה שקורה באשכול אז לא בדקתי. ההתמודדות עם מה שהיה שם מאוד מעייפת. זה לתת מענה לאנשים ולהסביר שוב ושוב מה היה ולדבר על זה שוב ושוב. לא חיפשתי צדק אז אני לא יודעת מי קיבל על הראש או לא וגם לא חזרו לעדכן אותי".

איך היו התגובות שקיבלת?

"99 אחוז מהתגובות שקיבלתי היו מאוד תומכות, מחזקות ומחבקות. היה אחוז אחד שאמר למה את לא מכבדת אותם. אז הכי הרבה תורידי את התמונות. לך תשנה את הדרך שבה אנשים תופסים דברים".

מדאיגה אותך הקוטביות שיש בחברה הישראלית?

"בכנות, חייתי בארה"ב המון שנים. בעלי לשעבר הוא ג'מייקני וגידלתי את הילדים שלי בארה"ב לבד. מאבקים על צבע, דת, מגדר ואדמה יש בכל מקום. להגיד לך שאני אוהבת להיכנס לזה? אני אמנם לא בן אדם שנמנע מעימותים – אבל אני לא רוצה לבזבז אנרגיה איפה שלא צריך. ברור שיש פה מאבקים שונים של ימין – שמאל, חילונים – דתיים אבל אני באמת מנסה לכבד כל אחד לפי השקפת עולמו, כל עוד זה לא פוגע באנשים אחרים".

אבל את מודאגת?

"זה מדאיג בהחלט שנהפוך למדינה קיצונית לפה או לפה. בכל מקרה, בשטחים ציבוריים צריך לכבד את כולם ולתת לכל אחד את המקום שלו. אין לדעת לאן הדבר הזה ייקח אותנו. זה קצת השאיר אותי בשוק שבעיר שנחשבת חילונית קרה כזה דבר. זה לא שתליתי תמונות במאה שערים בחצאית מיני וגופיה חשופה. השטח הוא ציבורי והחלל עירוני ולא עלה בדעתי שמישהו בכלל יחשוב לבקש להוריד את התמונות 'רק להיום' כדי שזה לא יפריע. אומר בכנות, בהתחלה חשבתי שזו בדיחה. הייתי בטוחה שמסתלבטים עלי. אם היה שם משהו חצי פרובוקטיבי הייתי מנסה להבין. ובכל זאת אנחנו בעיר חילונית ולא רואה פה אפליה מגדרית – לכן וזה השאיר אותי די בשוק".

תמונה של עינת בראונשטיין מתוך התערוכה

החוויה הזאת שחווית מתבטאת באומנות שאת עושה היום?

"לא. האמנות שלי לא השתנתה. מי שלא נאה לו לא יסתכל. כל עוד זה לא פוגע באף אחד אחר – סו וואט".

לא התכוונתי לצנזור עצמי, אלא ללתת ביטוי לקונפליקט באמנות.

"אולי זה יקרה, אבל אני לא נכנסת לזה ואין לי שום אג'נדה פוליטית לקדם. אני נשמעת כאילו יש לי באמנות איזה סטייטמנט מטורף (צוחקת). אני לא באה לשנות כלום ולשבור כלום. אני עושה אמנות שיש מי שאוהבים ואני עושה את זה עבורם. אני לא מנסה לעשות מהפכות, גם לא אחרי מה שקרה. ממש ממש לא. אני לא ג'ון לנון. אתה הולך את ההליכה, עושה מה שאתה עושה, מה שטוב לעצמך ולאחרים. וזה בסדר שלא כולם הולכים בדרך שלך. אני רק תקווה שנהיה לעצמנו ולאחרים אנשים טובים יותר. אני שמחה שהתערוכה עולה שוב וקוראת לציבור לבוא בהמוניו כדי לחוות אותה מחדש".

צילום של עינת בראונשטיין מתוך התערוכה

אולי יעניין אותך גם

תגובות

2 תגובות
  1. דליה קורלי

    צפיתי היום בתערוכת הצילומים בבית ספיר. עינת את צלמת מוכשרת מאד ותמונותייך מעולות. הצילום של הילד עם העיניים הבהירות היוקדות מהפנט ולא יוצא לי מהראש.

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר