בני משפחת שרייבמן חוגגים בבית ברחוב תל חי 71 לפני הריסתו בשנת 2007. צילום פרטי

בני משפחת שרייבמן, ממקימי כפר סבא, חוגגים 100 שנה לעלייה ארצה באירוע משפחתי גדול וחגיגי

"גם קיבלנו מכפר סבא וגם החזרנו לה", אומר תושב העיר יואב שרייבמן, נכדו של מרדכי ומארגן האירוע, “זו משפחה שנותנת לך שורשים, הסתכלות קדימה, כוח עשיה, עזרה לזולת”

פורסם בתאריך: 26.2.20 18:38

בני משפחת שרייבמן, ממקימי כפר סבא, יציינו באירוע משפחתי גדול במיוחד ביום שבת (מחר) 100 שנה לעליית המשפחה לארץ מבסרביה (כיום מולדובה) ב-1920 בראשות הסבא מרדכי והסבתא יוכבד. לכפר סבא הגיעה המשפחה בשנת 1927, לאחר שעברו גם בפתח תקוה ובבלפוריה שבעמק יזרעאל, ומאז סייעו בהתפתחות היישוב.

תושב כפר סבא יואב שרייבמן, בן 70, רופא בגמלאות, בנם שם אריה ותהילה שרייבמן ונכדו של מרדכי, מארגן האירוע, מספר כי האירוע, בו צפויים להשתתף כ-100 בני משפחה, יחל בתצפית ממבצר קרתא בעתלית אל קו החוף אליו הגיעה לראשונה הספינה ובה סבו ובני משפחתו ארצה מביירות. לאחר מכן יתקיים מפגש משפחתי בקיבוץ החוצבים. “יגיעו למפגש הזה בני משפחה מכל הארץ בהם רופאים, עורכי דין, קצינים בצבא ושלל מקצועות”, הוא אומר בהתרגשות, “נכון שאנחנו, כל בני הדודים, נפגשים מדי פעם, אבל לרגל המספר העגול והחשוב הזה החלטנו, ראשי השבטים, לחגוג 100 שנה לעלייה ארצה. המפגש, שיערך מספר שעות יכלול אוכל, מצגת, שירים שכתבנו במיוחד, מערכונים, משחקים, הנכדים יספרו על המשפחה ודברים כאלה”.

הצלחתם למצוא את כל בני משפחה?

“אנחנו בקשרים טובים, אף אחד לא נעלם. רובנו חיים עדיין בכפר סבא”.

מתרגש?

“אני מאוד מתרגש לראות את כולם. זה לא קורה כל יום. אנחנו, הדור השלישי, עדיין כאן, אבל הדור הרביעי והחמישי כבר לא גרים בעיר. המשפחה מתפזרת בארץ ובעולם. לפי מה שאישרו יבואו כולם, כולל תינוקות בני חודשיים-שלושה. אני בטוח שכולם ייהנו. יהיה אוכל, אז לפחות אף אחד לא יהיה רעב”.

לא פשוט לארגן מן אירוע כזה.

“כבר ארגנתי המון דברים בחיי, אבל לארגן אירוע משפחתי כזה זה באמת משהו מיוחד, גם לטוב וגם לרע. בוא נגיד שאם נגמור את זה בלי שרבנו אני אהיה מבסוט. אני יודע שכולם משתדלים שיהיה בסדר. נבוא עם מצב רוח טוב”.

משפחת מרדכי שרייבמן בכפר סבא. צילום פרטי

לסבא מרדכי חמישה ילדים, בלה, מאיר, אריה, אלישע ואברהם. הוא עלה ארצה בעלייה בלתי חוקית עם משפחתו בסירת מפרש מבסרביה. בכפר סבא הקים משק חקלאי ובמקביל המשיך לנהל את היקב שהקים בפתח תקוה. ביום מותו נכתב בעיתון דבר: “שרייבמן הזקן שראה בעבודה למען הזולת, ייעוד, היה עסקן ציבור עד גיל מופלג ונמנה עם מקימי מפעל המים בכפר סבא, בית הכנסת המרכזי, קופת גמילות חסדים, כמו כן נבחר כנציג הפרוגרסיבים בבחירות למועצה המקומית הראשונה בעיר”. נזכיר כי שביל הראשונים בעיר קרוי על שם מרדכי שרייבמן ומרכז ארט קיימא קרוי גם בית תהילה ואריה שרייבמן (בנו של מרדכי) שהלכו לעולמם (אריה בשנת 1999 ותהילה בשנת 2006).

בספר “ניר, באהבה ענקית”, שיצא לזכרו של סגן ניר שרייבמן ז”ל שנהרג באסון המסוקים, נכתב על המשפחה: “בני משפחת שרייבמן השתקעו במושבה כפר סבא שהוקמה בשנת 1903 על ידי איכרים יוצאי פתח תקוה… מרדכי שרייבמן שכבר הצליח להתבסס כלכלית, רכש שטח קרקע בן תשעה דונם במזרח המושב, על גבול כפר סבא הערבית, סמוך לאדמותיו התגוררו חברי ההכשרות שהקימו את הקיבוצים רמת הכובש וגבעת השלושה. ארבעת פניו של מרדכי עסקו בפרדסנות ושימוש בתפקידי פיקוד בהגנה, והוא עצמו הקדיש זמן רב להתנדבות ולעסקי ציבור. מעולם לא היה אדם דתי במובן המקובל של המושג, אך טיפל בהתנדבות בקשת רחבה של עסקי דת כמו חברה קדישא, קמחא דפסחא וגבאות בבית הכנסת המקומי, שיזם את בנייתו וטרח על הקמתו”.

“ההורים שלי ואחיהם עברו את כל השתלשלות החלוצים במדינה בלי ידיעתם”, עונה יואב לשאלה לאיזו מן משפחה הם גדלו. “סבא שלי הגיע ארצה כציוני, אבל כשהגיע לפתח תקוה אמרו לו ‘לך מפה’. זו הייתה תקופת העלייה שלישית, אבל הם לא הגיעו מאורגנים. הוא בא לבד. אגב הוא גם יכול היה לנסוע לארה”ב. שאלו אותו למה לא, אז הוא אמר ‘אני רוצה פה’. לאט לאט צמחה משפחה. הדור ההוא חשב מהיום למחר, וזה הצליח להם. אבא שלי כבר היה יזם לכל דבר. בזמנו, הבריטים חילקו למשל רישיונות לגידול תפוחי אדמה. הוא התחיל מדונם וגמר באלפי דונמים. הוא היה משהו יוצא מן הכלל”.

ואיך היה לגדול בתוך המשפחה?

“אמא שלי גמרה בית ספר בנהלל ואבא שלי גמר כיתה ח’ ויצא לעבוד ומאנשים כאלה יצאנו ארכיטקט, רופא ואחותי הייתה שרטטת. כל הזמן נדחפנו למצוינות למרות שאף אחד לא הגדיר לנו את זה. זו משפחה שנותנת לך שורשים, הסתכלות קדימה, כוח עשיה, עזרה לזולת. אנחנו תרמנו מיליונים לכפר סבא כולנו ביחד. כמה משפחות עשות דברים כאלה? גם קיבלנו מכפר סבא וגם החזרנו לה. אנחנו יכולים ונהנים לתת ואנחנו חושבים שמדינת ישראל קמה בשבילנו וצריך להילחם עליה ולא להרוס אותה”.

אביו של יואב, אריה, כתב על החיים בילדותו: “ביתנו היה בית יהודי שמרני, אם כי לא מן המדקדקים בהלכות דת. אנחנו הבנים התחנכנו על ברכי השפה העברית מגיל הגן… שרנו ודקלמנו על הירדן והכרמל, השמש והחרמון… הבית היה פתוח לפני שוחרי השפה ומייחלי המולדת. כל כולו היה ספוג אווירת עברית ותיאורי הארץ הנכספת – ארץ ישראל… בהיותו בן 41 החליט אבא לעלות עם משפחתו ארצה. הוא לא הושפע משידולי אחיו וקרובי משפחתו לחזור בו מהחלטתו וכל חפצי הבית נמכרו”.

על העלייה ארצה כתב: “המשכנו בדרכנו בדליז’אנס, בין חבילות ועל חבילות לסירוגין. שקועים בהרהורים על הצפוי לנו, ומנסים לנחש עתידות. שחורות כבר שמענו הרבה, אבל למעשה אנא אנו באים?”.

לאחר שעלו על סירה בלבנון, ממש מול חופי הארץ, החלה סערה: “למחרת לעת צהריים, החל הים גועש, סוער ורותח, מעלה גלים וקצף…”, כותב אריה. “כל אחד תפס בשארית כוחותיו בדפנות הסירה כשאמא אינה מוצאת מנוחה לעצמה ודואגת לכל אחד מבניה לבל יגלוש הימה… רוב הנוסעים התעלפו, חסרי אונים… רק בשעות הקטנות של הלילה, בכוחות על-אנושיים הצליחו הערבים להטות את הסירה לכיוון החוף המיוחל, והתקרבנו לסביבות עתלית אשר ליד חיפה. שם, על אחת הגבעות, בין חורבות מבצר עתיק, שכנה בתוך סוכות אקליפטוס, קבוצת דייגים עבריים. בחסות הלילה, נכנסו הם ערומים המימה. ועל כתפיהם נשאונו לחוף. כשאנו כשאנו מעולפים ורטובים עד לשד עצמותינו. כך נולדנו בשנית במולדת החדשה”.


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הנושאים החמים בכפר סבא?

הורידו את אפליקציית "צומת השרון כפר סבא" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "צומת השרון כפר סבא" באייפון

עקבו אחר דף הפייסבוק שלנו

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ שלנו


אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר