בקומה השישית של בניין האשפוז במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא עמלו בשבוע שעבר צוותים כדי להסב את מחלקת הריאות למחלקה בה יאושפזו חולי קורונה שמגיעים לבית החולים. לאחר שמטופלי המחלקה פוזרו בין המחלקות הפנימיות השונות, הקימו צוותי בינוי חוצצים חדשים במחלקה, נסגרו מבואת הכניסה ומבואת היציאה, הוגדר אזור התפשטות כדי שהרופאים יוכלו להסיר את בגדי המיגון שלהם ביעילות מבלי לזהם את הסביבה והמחלקה רושתה במצלמות ובמחשבים כדי להוריד את כמות כוח האדם שיוצרת קשר ישיר עם המטופלים.
במחלקה 35 מיטות וישנם מספר מכשירי הנשמה בהתאם. נכון להיום (שישי) נמצאו 25 מטופלים באשפוז, רובם במצב קל, 2 במצב בינוני ואחד במצב קשה. ד"ר דני קינג, רופא בכיר במערך הריאות בטיפול נמרץ נשימתי במרכז הרפואי מאיר, הממונה על מאושפזי הקורונה, מספר בראיון בלעדי לצומת השרון שהוא והצוות עושים הכל כדי להטיב עם מצבם של החולים.
"אנחנו נכנסים ומטפלים בהם כשצריך כשאנחנו ממוגנים בחליפות, אבל בעיקר משגיחים מרחוק", אומר ד"ר קינג, "אנחנו עושים הכל כדי להקטין את משך הזמן שבו אנחנו שוהים עם החולים. צריך להבין שללבוש ולפשוט את בגדי המיגון זו פעולה מעייפת ומתישה. אנחנו גם נבדוק את החולים בטכנולוגיות של בדיקה מהבית באמצעות מכשיר ה-TYTO של קופת חולים כללית שיכול, באמצעות הדרכה שלנו מרחוק, להאזין ללב ולריאות של המטופלים ולעשות פעולות רפואיות נוספות. עד כה לא היה צורך בזה כי המטופלים במצב קל. בינתיים אנחנו מתרגלים את זה עם עצמנו כדי שאם יהיו מטופלים מורכבים יותר נוכל לעשות את זה באופן מיטבי. חשוב לומר שאנחנו לא נותנים לעובדה שהמטופלים האלה חולים בקורונה להפריע לטיפול הרפואי. הייתה לנו גם מטופלת במצב בינוני שנוטרה קרוב יותר".
מה קורה ברגע שחולה קורונה מגיע אליכם באמבולנס של מד"א?
"האמבולנס מגיע לכניסה נפרדת מהמיון דרך פרוזדור שמגיע למעליות ייעודיות עבורנו מקומה מינוס אחת לקומה השישית. משם הוא נכנס למחלקה ונקלט על ידי אחות או רופא שעושים את הבדיקות הראשוניות שכוללות בדיקת לחץ דם, חמצן בדם, חום, דופק ומילוי שאלון רפואי מלא. מתבצעת בדיקה לתסמינים ולבעיות שהוא מציג ואז מדי יום עושים הערכה מחדש".
ד"ר דני קינג, מנהל מחלקת הקורונה במרכז הרפואי מאיר. צילום באדיבות בית החולים מאיר
מדובר בעיקר בטיפול מניעתי?
"זה טיפול תומך כמו אצל כל בן אדם שיש לו מחלה ויראלית. נותנים אקמול נגד כאבים ומשהו שעוזר לשיעול למי שנמצא במצב קל. במצב קשה יותר לפעמים נזקקים גם לחמצן. אם צריך גם נותנים נוזלים ועוקבים אחר מערכות הגוף. אנחנו שמים דגש מיוחד על מערכת הנשימה כי מזה סובלים רוב המטופלים במצב בינוני-קשה".
אתם נערכים להרחיב את יכולות הקליטה של מטופלים?
"נכון. למרות שהמחלקה אינה בתפוסה מלאה כרגע אנחנו נערכים מראש כדי להרחיב את תפוסת המטופלים. חשוב לומר שיש לנו מספיק מערכות הנשמה. במידה ונראה שאנחנו עוברים את היכולת לקלוט אותם במחלקה נכשיר את אחת משתי מחלקות הטיפול הנמרץ הכללי כדי לקלוט עוד חולים מונשמים. אנחנו ערוכים לקלוט לא מעט".
בעוד שבבתי חולים אחרים כבר נדבקו אנשי צוות ומעבדות בבית החולים מאיר המצב בשליטה. ולמרות זאת, החששות מלווים גם את הצוות במחלקה. "כל אחד מביא את המטען שלו מהבית", מסביר ד"ר קינג, בן 49, נשוי ואב לארבעה. "מצד אחד יש את החשש שלא להדביק אנשים בסביבה הקרובה אלינו כמו משפחה וחברים, ומצד שני יש פה עניין של גאווה מקצועית שסומכים עלינו שנעשה את העבודה כמו שצריך".
ואיך מרגישים המטופלים?
"גם להם מאוד לא פשוט מן הסתם. יש לנו למשל קבוצה של חברים שהיו יחד בטיול בחו"ל וכשהגיעו ארצה הם היו ביחד בבידוד ובבדיקה כולם יצאו חיוביים לנגיף. הם מכירים אחד את שני ומעבירים את רוב הזמן במשחקים במחשב ובצפייה בטלוויזיה. השאר גם צופים בסדרות, קוראים ספרים ועיתונים, משוחחים עם בני משפחה בטלפון וגם משוטטים באינטרנט כדי למצוא כל ידיעה שקשורה לקורונה. הם מחפשים כל טיפת מידע. כמובן שאם יש צורך ויש מטופלים שקצת יותר קשה להם אנחנו מדברים איתם ויש עובדת סוציאלית שעושה להם שיחה יומית. צריך להבין שבכל זאת הם נמצאים במקום סגור בלי אפשרות לצאת רק כי הם היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון".
אתה משוחח איתם?
"רק היום דיברתי עם אחד המטופלים כי הוא היה מתוסכל. הוא אומר 'התעקשתי שיבדקו אותי ועכשיו כשאני בסדר לא משחררים'. אמרתי לו שיחשוב על זה ככה: אולי העובדה שהוא שם את עצמו בבידוד והתקשר כשהיו תסמינים ושעכשיו הוא בסגר משמעותי יותר מנעה הדבקה של אדם או שניים שזה יכול היה לעלות להם בחיים. בשביל להציל בן אדם אחד שווה לשבת כמה שבועות בבידוד. לאנשים צעירים באופן יחסי הסיכוי שיקרה משהו נמוך אבל יש אנשים שייפגעו אם הם יידבקו. לכן, בכל פעם שלא נוח לנו, צריך לזכור שאולי באי נוחות הזאת אנחנו נמנע הדבקה לבן אדם אחד שיכול למות. זה מה שמנחה אותי כרגע".
צוות מחלקת הקורונה במרכז הרפואי מאיר. צילום באדיבות המרכז הרפואי מאיר
צוות המחלקה, על פי ד"ר קינג, מלוכד מאוד ובטוח ביכולותיו. את ההיסטריה, לדבריו, מייצרת התקשורת מסביב. כשהוא נשאל האם לדעתו הוראות משרד הבריאות מחמירות מדי, הוא אומר: "עדיף להיות מחמיר מאשר להגיע למצב שאני צריך לבחור את מי להנשים ואת מי לא. נספוג את ההיסטריה ואת האמצעים שמגבילים אותנו. המטרה בסופו של דבר היא להציל חיים".
בערוץ 12 דווח השבוע ששר הביטחון נפתלי בנט העביר ביקורת על כך ששחררתם חולי קורונה לביתם.
"אני לא מכיר ספציפית את הביקורת של השר, אבל כל המהלכים שאנחנו עושים מתואמים מול משרד הבריאות ומול קופות החולים. זה נכון שהוצאנו שלושה אנשים לבידוד וזה צעד שנעשה אחרי קבלת אישור. תראה, אנחנו חיים כעת בעידן של אי וודאות. המצב משתנה ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו. אני אישית מרגיש טוב מאוד עם עצמי באיכות הטיפול שאני נותן לאנשים. זה נכון שאין לי פתרונות להכל, והצרכים גדולים, אבל אנחנו עושים מאמצים לפתור את זה. אם אני כרופא דבק בהנחיות המנהלים שלי וובהנחיות משרד הבריאות ואני לא מחפש קיצורי דרך, אני מרגיש טוב מאוד עם עצמי. אני לא חושב שמישהו בבית החולים או במחלקה עשה משהו בלי שבדק, ואם צריך לשנות, נשנה את עצמנו לפי ההנחיות".
איך המשפחה שלך מגיבה לתפקיד הזה שלקחת על עצמך?
"אני מעביר למשפחה תחושה של ביטחון כי אני מאוד מקפיד עם נושא המיגון וכל החשיפה שלי לחולים. אני מאוד נזהר. לכן הסיכוי שלי להידבק הוא יותר מאנשים שאני לא מכיר ושאני לא יודע שיש להם קורונה. המשפחה שלי מכירה אותי שנים והם יודעים שאני פועל בצורה אחראית. אמא שלי קצת דואגת כי זו אמא, ומותר לה לדאוג".
אתה בקשר עם רופאים במדינות אחרות, לומד דרכי טיפול חדשות, מאיטליה למשל?
"אנחנו מאוד בעניינים. יש הרבה דיבורים על כל מיני טיפולים שמציעים, חדשניים יותר או פחות. בגלל שהמחלה צעירה וחדשה אין תרופת פלא וכל הטיפולים החדשים שניתנים צריכים להיעשות במסגרת מחקרים קליניים מפוקחים בלי יריות מהמותן. אולי לחולים קשים יש איזו תרופה שנמצאת כרגע במחקר אבל זה לא מוכח עדיין. יש הרבה שעושים רעש, מצאנו את התרופה הזאת והזאת. בשפעת החזירים טענו שגילו תרופת פלא ובסופו של דבר ניתחו את התוצאות והיא לא עזרה בכלום. אנחנו יודעים לתת טיפול מבוסס ונדאג לחולים שלנו על הצד הטוב ביותר האפשרי".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
