נרות שבת וחלת שבת Tomert Depositphotos.com

שבת שלום: זמני כניסת ויציאת השבת בכפר סבא ומבט על פרשת השבוע

פורסם בתאריך: 10.6.22 00:07

ערב שבת פרשת 'בהעלותך'

י"א סיון תשפ"ב

הדלקת נרות: 19:26

צאת השבת: 20:29

הרב יעקב מזרחי צילום פרטי

הרב יעקב מזרחי מספר על פרשת השבוע:

התורה מתחילה לצוות את משה לאמר לאחיו אהרן להדליק את המנורה באופן כזה שהמנורה תדלק מאליה.

וכן, הוראות אודות חינוכם של הלוויים לעבודה. התהליך כולל גילוח כל שערם בסכין, ולאחר מכן טבילה במשכן וכן הבאת קרבן.

לאחר מכן על הלוויים להגיע לאוהל מועד, שם שאר העם יסמכו את ידיהם עליהם.

כעת יהיו הלוויים מובדלים משאר בני ישראל לעבודת הקודש במשכן.

התורה חוזרת על כך שהקב"ה לקח את הלוויים במקום הבכורות של כלל עם ישראל.

ה' אומר שהבכורות היו קדושים לו ביום שהרג את כל בכורי מצרים והגן על בכורי בני ישראל.

כעת ערכו משה, אהרן ושאר עם ישראל את טקס החינוך של הלוויים המפורט קודם ( גילחו שערם, טבלו ולאחר מכן סמכו שאר העם את ידיהם עליהם).

לאחר מכן הרים משה כל אחד מהלווים תנופה והניח חזרה, כשבאופן ניסי אהרן הצליח להרים ביום אחד את כל העשרים ושניים אלף הלוויים!

בהמשך לכך ממשיכה התורה בציווי אחר של הלוויים והוא: עליהם למלאות תפקידם מגיל עשרים וחמש ועד חמישים.

כאשר, בגיל עשרים וחמש, במשך חמש שנים על הלוי ללמוד את העבודה, ולאחר מכן במשך עשרים שנים נוספות הוא מכהן במשכן.

הקב"ה מצווה את מצוות חג הפסח.

היו כאלו שלא יכלו לחגוג את החג כיון שהיו טמאים ולא יכלו להצטרף לכלל ישראל בחג.

באו למשה בטענה "למה נגרע", ומשה אכן פנה אל ה' שציווה על קיום "פסח שני" לאותה שנה וגם באופן קבוע, כאשר חודש לאחר הפסח, בתאריך י"ד באייר ניתנת הזדמנות שניה לחוג את פסח.

התורה מתארת את הסימן של השכינה לפיו ידעו בני ישראל מתי עליהם לנסוע ומתי עליהם לחנות במדבר.

מיום חנוכת המשכן שכן ענן על אוהל העדות במשך היום, ועמוד אש במשך הלילה.

כאשר התרומם הענן היה בכך סימן שעליהם לנסוע, וכאשר נח הענן היה בכך סימן שכאן הוא מקום חנייתם.

לעיתים נח הענן רק לימים ספורים או אפילו לילה בודד, אך לעיתים היה נח הענן במשך שנים במקום אחד.

בהמשך מתארת התורה את שתי חצוצרות הכסף שהיה על משה להכין.

בני אהרן היו תוקעים בחצוצרות לפי ציווי משה. כל תקיעה היתה למשהו אחר, כולל אסיפת כל העדה או רק אסיפת הכהנים וכן התחלת המסע. כמו כן כאשר יצאו למלחמה היתה תקיעה שונה כדי להיזכר בקב"ה.

הפעם הראשונה שהענן התרומם מעל המשכן  היה זה כאשר בני ישראל חנו ליד הר סיני קצת פחות משנה, וכעת החלו במסע הראשון בהתאם לסדר עליו ציווה ה' בפרשיות הקודמות.

בשלב זה חשבו כולם כי הם רק במרחק שלושה ימים מהכניסה לארץ ישראל, ולכן משה ביקש מחותנו יתרו להצטרף אליו ולהכנס לארץ ביחד עם כל עם ישראל, אך יתרו סירב להצעה.

אך כעת, שלושה ימים קודם הכניסה המתוכננת לארץ ישראל, החל העם להתלונן על המן ולהשוות את האוכל שהיה להם במצרים, ומשה מצידו מבקש מהקב"ה עזרה וסיוע להנהיג את עם ישראל.

על כך השיב לו הקב"ה כי עליו לאסוף שבעים איש מזקני ישראל שהם יסייעו לו.

מספרת התורה על כך שה' הביא רוח שהביא עימה שלווים (עופות קטנים עפים בגובה נמוך) מן הים, והיו כאלו שאספו כל היום וכל הלילה מהעוף לאכילה, אלא שה' לא ראה זאת בעין יפה והרג רבים מהם.

בערך בזמן זה שמעה מרים אחות משה כי אחיה נפרד מאשתו ציפורה והיא דיברה נגד משה באזני אהרן.

הקב"ה החשיב זאת כלשון הרע והעניש אותה בצרעת.

משה התפלל להחלמתה, אך היא עדיין היתה צריכה לצאת לשבעה ימים מחוץ למחנה, וכל העם חיכה לכך עד שהחלימה ורק אז המשיכו כולם במסע הבא למדבר פארן.

*

בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה – יאירו שבעת הנרות".

הדלקת הנרות קיימת בכל זמן ובכל מקום לנצח ואפילו בגשמיות.

מטרת ההדלקה היא שכל יהודי "נר מצוה ותורה אור", עד שתהיה "שלהבת עולה מאליה" בוערת, כך שהנר יאיר וידלק מעצמו מצד טבעו ורגילותו בכוח עצמו.


הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו


אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר