המוות הטראגי של כליל קמחי ז"ל מכפר סבא: פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט השלום בכפר סבא כתב אישום נגד נתן מלר (72) ורחל מלר (67) מכרמי יוסף, בגין שימוש אסור במקרקעין, כשלנתן מיוחסות גם עבירת גרימת מוות ברשלנות וחבלה ברשלנות. כזכור, בור שנפער בבריכה שלהם סחף לתוכו את כליל קמחי ז"ל והוביל למותו, וכן גרם חבלתו של אדם נוסף – גל שפירא.
מכתב האישום, שהוגש באמצעות עורכות הדין עינת בניטה ועינב וינגרד מפרקליטות מחוז מרכז, עולה כי היישוב כרמי יוסף בנוי על קרקע משכבות קירטון בדרגות קושי ורטיבות שונות. בעומק של מספר מטרים מתחת לקרקע, התפתח אזור של מערות ונוצרו חללים מתחת לקרקע של היישוב. נתן ורחל היו בעלים של נחלה ביישוב והתגוררו בבית שנבנה בנחלה החל משנת 1991. נתן היה מודע לתוואי השטח ולקיומן של המערות עוד בטרם החל בבניית הבית.
בשנת 1988 ניתן היתר בניה בשטח הכולל קריטריונים ברורים, ובשנת 1991 ניתן היתר בניה נוסף שמהותו שינויים פנימיים. אולם נתן רצה להרחיב את שטח הנחלה המסתיים במצוק ולאחריו יש מדרון, לכן, בשנת 1991 מילא את שטח המדרון, באופן עצמאי, בחומר מילוי שעשוי מאבנים וחרסיות שסתם את פתחיה של המערה וחלליה נותרו ריקים. מילוי זה נעשה ללא ייעוץ הנדסי, ללא בדיקת הקרקע או קבלת היתר לפי החוק.
עוד נטען בכתב האישום כי עד לשנת 2011, נתן ורחל ביצעו עבודות שונות, בהזדמנויות שונות, להרחבת הנחלה, ללא קבלת היתר בניה כשחלק מהעבודות גם עומדות בניגוד לתוכנית הבניה החלה על המקרקעין. בשנת 1999 בנה נתן בריכה בשטח הנחלה באמצעות קבלן מטעמו, על גבי חומר המילוי ועל המערה, כשחלק מהבריכה פולש למקרקעין הסמוכים. הבריכה נבנתה בלי היתרי בנייה, בניגוד לתוכנית המקרקעין ובלי לקחת בחשבון את הסיכונים הכרוכים בבניית בריכה על גבי מערה.
החל משנת 2006, פנו לנתן נציגי רמ"י והורו לו לפנות את השטח אליו פלש, לכן, בשנת 2011 שיפץ הנאשם את הבריכה, באמצעות קבלן מטעמו, שינה את המבנה והקטין את ההיקף. שיפוץ הבריכה נעשה ללא היתר, ללא קבלת ייעוץ הנדסי או בדיקת הקרקע. החל משנת 2014 הפעילו נתן ורחל עסק בנחלה של הפקת אירועים ואירוח הכולל שימוש של אורחים בבריכה. משנת 2019 ועד למועד האירוע, התקיימו עשרות אירועים בנחלה עם מאות משתתפים והנאשמים קיבלו סכומי כסף של מאות אלפי שקלים, כשהחלוקה ביניהם היא שנתן אחראי על תחזוקת הנחלה והבריכה ורחל אחראית על הקשר מול הלקוחות וגביית התשלום.
בערך מחודש יוני 2020, על פי כתב האישום, הבחין נתן שיש כמות מים ניכרת שדולפת מהבריכה החוצה ושבר במדרגות הבריכה. כשכשל מלתקן את זה, פנה למפעיל בריכות שחיה מוסמך, שיסייע לו אך זה הבהיר כי אין ביכולתו לסייע, והפנה את הנאשם לבעלי מקצוע אחרים. לכן, כך בכתב האישום, תיקן נתן בעצמו את הסדק במדרגה עם חומר דביק והדביק מעליו יריעה. תיקון לקוי זה לא מנע את אובדן המים אל הקרקע שמתחת לבריכה.
בפברואר 2021 פנה הנאשם לבעל מקצוע שהופנה אליו בנוגע לאובדן המים וביקש לבצע בדיקה. למחרת הגיע בעל המקצוע לבריכה, ביצע בדיקה, יידע את נתן בליקויים וכי קיימת שקיעת קרקע באזור הצפוני של הבריכה, והבהיר כי המים זולגים אל הקרקע וכי נכון לטפל בזה באמצעות שיפוץ מאסיבי, בהקדם האפשרי וגם השאיר דו"ח מפורט הכולל את הליקויים. אולם, הנאשם לא רצה לשאת בעלויות וניסה למצוא פתרונות חלופיים.
כמעט שנה לאחר קבלת דו"ח הליקויים, בינואר 2022, הבחין נתן כי הבטון ויריעת הבריכה מעוותים, פנה לשלושה בעלי מקצוע כדי לבחון אפשרויות שיפוץ בבריכה ולבסוף החליט שלא לבצע שיפוץ כוללני, בניגוד להמלצות, ורק החליף את הסקרימר הצפוני של הבריכה. אובדן המים לאורך תקופה ארוכה, יצר שינויים בקרקע שגרמו למים לעבור מקרקעית הבריכה לחומר המילוי עד שנוצר חלל אנכי שהלך וגדל ולבסוף שאב את מי הבריכה אל המערה.
בתחילת יולי 2022, הגיעו ניר דוד ונועם צוברי לפגוש את הנאשמים על מנת לקיים אירוע לכחמישים עובדים בנחלה שלהם תמורת 11,700 ש"ח. הנאשמים הבהירו כי יש להם ביטוח לאירועים וניתן לעשות אירוע עד 250 איש. ב-21.7.2022 ב12:00 החלו להגיע עובדי החברות למקום. במהלך האירוע, באזור השעה 14:30 שחו בבריכה 7 אורחים, כשלפתע באזור המים העמוקים, בצידה הצפוני של הבריכה, הרצפה התמוטטה תחת לחץ עומס המים אל תוך המערה כך שנוצר בור. נוכח התמוטטות הרצפה, נשאבו מי הבריכה בעוצמה אל תוך הבור וסחפו עימם את כליל קמחי ז"ל וגל שפירא ששהו בבריכה באותו הזמן. כתוצאה משאיבת המים, גל נפל מספר מטרים לתוך הבור תוך שהוא נחבל ונשרט משברי הבטון והברזל, אך בשלב מסוים הצליח לנשום אוויר ולזעוק לעזרה. גל צעק לכליל אך לא הצליח לאתר אותו כי החלל היה גדול וחשוך. כתוצאה משאיבת המים כליל נפל אל הבור ונסחף אל תוך חלל המערה לאורכם של כ-8 מטרים. לאחר מאמצי חילוץ ממושכים של יחידות מובחרות הוא חולץ ללא רוח חיים.
כתב האישום מייחס לנתן מלר עבירות של גרימת מוות ברשלנות, חבלה ברשלנות, ולשניהם מיוחסת עבירת שימוש איסור במקרקעין (ריבוי עבירות).
רוצים להישאר מעודכנים?
כליל קמחי ז"ל, יליד כפר סבא, שלמד והתחנך בעיר, היה בן 32 במותו. הוא אותר בעומק של 13 מטרים מתחת לבריכה ואנשי מד"א קבעו את מותו במקום. הוא למד בתיכון כצנלסון בכפר סבא, בוגר אוניברסיטת רייכמן בהרצליה ועסק בשיווק ודיגיטל.
קמחי, שנהג להעלות פוסטים מעוררי מחשבה עם תובנות לחיים, השאיר חותם שקיבל משמעות מצמררת. בפוסט אחרון שכתב ב-29.6.22, פחות מחודש לפני מותו הטראגי, הוא שיתף אודות הרהורי מעבר דירה: "כבר 3 שנים שאני גר ליד הים, מתעורר בבוקר, פותח את התריס החשמלי וזה הנוף שאני רואה למולי. ים כחול, פתוח, אינסופי, עם סירות מפרש וגולשי סאפ. או שאולי בעצם אני כבר לא באמת רואה. 'בסוף מתרגלים להכל', אמר דודו טסה, וכנראה שמתרגלים לרע, וגם לטוב. בחודש שעבר הראיתי את הדירה להמון אנשים, חיפשתי החלפה. אין אחד שלא נכנס, והתלהב עד עמקי נשמתו. "מה, אתה מטורף? למה אתה מפנה את הדירה הזו? "בחיים לא הייתי יוצא מפה", "לשתות קפה בבוקר בנוף הזה? חלום". לך תסביר להם שאני בכלל שותה מים עם לימון בבוקר, ושלא עשיתי את זה במרפסת כבר כמה חודשים, כי זה כבר לא מרגש אותי. אבל עם כל דייר פוטנציאלי שנכנס והתלהב, משהו קצת חלחל. "בואנ'ה, גם אני התלהבתי פעם ככה מהדירה הזו, נזכרתי. ואולי באמת אני צריך להעריך קצת יותר, את מה שיש לי ואת איפה שאני גר? קו ראשון לים בתל אביב! ועוד עם שוק הדירות עכשיו?! לא מתפנים!"
בהמשך, כתב כליל עד כמה חשוב להעריך את אותם דברים קטנים ולנצור אותם: "כולנו מכירים את קטע הקריאה הקצר, שמספר לנו שאם יש לנו מים לשתות, אוכל לאכול, ואנחנו יכולים בכלל לקרוא את הטקסט הזה. אנחנו עשירים יותר מרוב האנושות. בטח גם קראנו אותו מספר פעמים, ואפילו, לרגע אחד, קטן, הרגשנו שזה שינה בנו משהו. פתאום הערכנו קצת יותר את מה שיש. היינו שמחים בחלקנו. ראינו את החיים בפרספקטיבה אחרת. ואפילו שיתפנו את זה בפייסבוק, כי יש לנו מסר להעביר אל העולם! זה החזיק במקרה הטוב לשעה, שעה אחר כך כבר התלוננו על יוקר המחיה, הפקקים, המיסים, ועל האינטרנט האיטי שלנו. כי האמת היא, שלקרוא מישהו שיספר לנו על פרופורציות, לעולם לא יהיה חזק כמו להרגיש את הפרופורציות האלה בעצמנו, בלשד עצמותינו. כמו הדירה – אותו דבר קורה לנו בהמון אספקטים בחיים. זה כל מה שאנחנו צריכים. תזכורת קצרה. אולי אנחנו צריכים להראות את הדירה שלנו פעם בחודש? סתם בשביל הקטע. לספר על העבודה המגניבה שלנו, באותה התלהבות שסיפרנו פעם ולראות את העיניים של האחרים בורקות, כדי שקצת יותר נעריך. להתנדב או להסתובב בסביבת אנשים שאין להם, ולא לקרוא טקסטים על עניים באפריקה, אלא לחוש את זה סביבנו ביום-יום. ליצור לעצמנו מציאות, או רגעים קטנים של מציאות שמידי פעם יזכירו לנו את מה שיש לנו".
את הפוסט חתם כליל עם כוונה לחזור ולכתוב בעתיד: "ובנימה אופטימית זו, ועד שאעזוב את הדירה, פינת השקשוכליל במרפסת חוזרת, ובכל שבוע אארח מישהו שאני לא פוגש ביום יום לשיחה על החיים ועל שקשוקה, ואולי זה יעזור לי להעריך את המרפסת קצת יותר ולחוות אותה בעיניים של אחרים בכל שבוע מחדש".
