שובו של הבידוד | הטור של ליאת קמחי
זה אולי נושא מעט מיושן, קצת 2020 שכזה, אבל הוא עושה קאמבק ובגדול
זה אולי נושא מעט מיושן, קצת 2020 שכזה, אבל הוא עושה קאמבק ובגדול
יש לא מעט גופים שיודעים לחייב אבל לא יודעים להחזיר גם אם לא מספקים את כל מה שעבורו שילמנו. אז מה עושים?
אז באופן לא מפתיע בכלל לשנת הלימודים לא התווסף ולו יום אחד, ועלות הקייטנות בקיץ מסתכמת באלפי שקלים. ועוד לא דיברנו על מסיבות הסיום המיוזעות
אף אחד לא הכשיר אתכם מעולם להתמודד עם מגיפה עולמית, השלכותיה, ומבצע צבאי בעקבותיה תחת טילים ואזעקות. אבל עברתם את זה בגבורה. טור הענקת מדליות
מה שראיתי כשעברתי ליד בית ספר בזמן הפסקה, בלתי נתפס בעיני. מה קרה למשחקים, לצעקות, ולריכולים בהפסקות? מה עושים עם הבהייה מזוגגת במסך הקטן והגלילה האינסופית עם המולטי אגודל?
הפנייה הזו היא אליכם, אנשי מזג האוויר, נמאס לי מכם
ביום הזה קשה לי. קשה לי להכיל עוד סיפורים קורעי לב ועצובים כל כך. ובכל זאת, חשוב שנזכור, שנדע, שנבין שאי אפשר באמת להבין. לזכרם
יש כאלו שטוענים שהחזרה למשרדים עשתה להם רק טוב. שההפרדה הזו בין בית לעבודה גרמה להם להתמקד. אז אני משתייכת לסוג השני, הסוג האריק איינשטייני. אני נהנית להיות בבית
הפגיעה בילדים, חוסר ההגינות, הנהלים הלא אחידים, פילוג העם, הניתוק, הנזקים הגדולים: רגע לפני הבחירות מגישה ליאת קמחי כתב אישום חברתי-כלכלי נגד הממשלה
כמה זה לא מובן מאליו לצאת לבלות, לראות אנשים, לשוחח, לאכול אוכל טעים וטרי שהרגע יצא מהמטבח על צלחת אמיתית ולא בקופסת פלסטיק. אפילו הגעת הסכו"ם והמלח-פלפל לשולחן היה עבורנו טקס מרגש שלא רואים בכל יום
איבדתי תחושה של זמן, הידיים גירדו לי, הרגשתי שמבצעים בי ניסוי מיוחד. אבל מצד שני ניהלתי ממש שיחה פנים אל פנים עם אישה אחרת והקשבתי באופן כמעט מלא למרצה
מסיבת תחפושות משפחתית בזום, משלוחי מנות לשכנים, השתתפות בקמפיין של דניאל עמית וגם הנאה גדולה מניחוח צרפתי כאן בישראל: איך נהנים מאווירה פורימית בפורים למרות הקורונה
התחפושות, משלוח המנות, הנפצים, אירועי ההפנינג, והקלישאה על אווירה פורימית. ליאת קמחי לא משתגעת על פורים ומסבירה למה
באמת שהבנתי את החברה שסיפרה לי שהיא ומשפחתה החלו בתהליך הגירה לאוסטרליה. פעם גם אני חשבתי כך
הפסדתי. אחת אפס לייאוש, לבירוקרטיה. לאטימות הממסדית. לא מזמן פרשתי זמנית מפעילות חברתית עירונית שנתתי לה את כל כולי
הלו? מישהו שומע אותי? זה פשוט מרגיש לי שציבור ההורים הצעירים פשוט לא נשמע. קל להתעלם מאיתנו, זה ברור לי. כי אנחנו בדיוק מדליקים טלוויזיה לילד בן השלוש שמתחנן שנשחק איתו בזמן שאנחנו בדיוק נכנסים לעוד שיחה חשובה או מנסים לשכנע את הילדה בת הארבע שתפסיק להפריע לאחיה הגדול כשהוא מכין שיעורים. אז אין לנו […]
ימים מתעתעים בגן ובבית: הילד שהודיעו שהוא חיובי לקורונה התגלה כשלילי, אבל אז התברר שילד אחרי חיובי ומשום מה שני גנים משתמשים באותם שרותים. מבולבלים? גם אנחנו. וגם מתוסכלים
כל כך הרבה ברברת וקשקשת הולכת שם ברשתות החברתיות. ויתרנו בלי לשים לב על היכולת להפעיל שיקול דעת. לקחת החלטה בתנאי אי ודאות