נרות שבת. צילום זאב שטרן

חג שמח: זמני כניסת ויציאת החג בכפר סבא

הרב יעקב מזרחי מספר על שביעי של פסח

פורסם בתאריך: 1.4.21 12:16

ערב שבת חג שביעי של פסח.

יום שישי כ' ניסן תשפ"א

כניסת החג: 18:40
צאת החג: 19:38

הרב יעקב מזרחי

זה קרה לפני 3333 שנה בליל שביעי של פסח. בני-ישראל יצאו זה עתה ממצרים וקיוו שנחלצו מהרדיפות ומהעינויים, והנה המצרים רודפים אחריהם. הים לפניהם, המצרים מאחוריהם והמדבר סוגר עליהם מהצדדים. העם התלבט בין מלחמה במצרים לבין כניעה או התאבדות בים, כדברי המדרש. איש לא חלם שהישועה תבוא על-ידי בקיעת הים והליכה בתוכו. אבל דווקא הבלתי-צפוי הוא שהתחולל בזכות האמונה של עם ישראל.

כשמתעוררת צרה, נדרש יהודי לנקוט את כל האמצעים הטבעיים שבכוחם לפתור את הבעיה ולהעביר את הצרה. אך בה-בשעה אסור לשכוח שעם-ישראל נולד בנס וכל קיומו מבוסס על ניסים. מצד אחד זהו חג בפני עצמו, ומצד שני זה המשך ישיר לחג הפסח ולכן לא מברכים בו שהחיינו. בכל שביעי של פסח צריך לצייר את העניין של קריעת ים־סוף ושירת הים, עד שירגיש לא כמאורע שהיה בעבר, כי אם שביום זה ממש ישנו הענין דבקיעת הים והוא אומר שירה על זה.

"אז ישיר משה" כמו שאז הייתה השירה על הנס ונאמר בלשון עתיד, כך הוא גם בנוגע לשיר דלעתיד – הגאולה. שבכל שביעי של פסח צריך לצייר ולהרגיש את השיר דלעתיד הכלול בשירת הים לא כמאורע שיהיה בעתיד, כי אם שביום זה ממש הוא שר השיר דלעתיד.

ועל־פי־זה מובן שבשביעי של פסח הוא התוקף של "יציאת מצרים" גם בעבודה הרוחנית, ביציאת האדם מהמיצרים וההגבלות שלו, ובכללם – הגבלות הזמן. 'ראש השנה למסירות נפש'

תחילת כניסת עם ישראל למים לא הייתה ניסית. למים נכנסו בתחילה במסירות-נפש, כשנחשון קפץ למים ורק בזכותו נקרע להם אחר-כך הים והיה ליבשה. ראה זאת משה וקינא בהם על מסירות-נפשם, שהייתה באמונה פשוטה.

יום טוב שביעי ואחרון של פסח, שמצד אחד – הרי זה היום־טוב היחידי שאין מברכין בו שהחיינו, ומצד שני – השמחה בשביעי של פסח ואחרון של פסח גדולה יותר מכל הפסח. ישנה אמירה בשם אדמו"ר הצמח־צדק: הימים הראשונים של פסח – חוגגים בני ישראל משום שהקב"ה גאל את בני ישראל ממצרים. והימים האחרונים של פסח – חוגגים בני ישראל מצד הגאולה העתידה לבוא, כיון ששביעי של פסח קשור עם הגאולה העתידה. ואכן הבעל שם טוב תיקן מנהג לאכול באחרון של פסח סעודה שלישית וקורא לה 'סעודת משיח' והרבי הרש"ב (רבי שלום דובער שניאורסון) אדמו"ר החמישי של חב"ד, הנהיג גם לשתות ארבע כוסות יין בדוגמת ליל הסדר כנגד ארבע לשונות של גאולה: "והוצאתי" "והצלתי" "וגאלתי" "ולקחתי", והרבי מלך המשיח הפך מנהג זה לנחלת כלל ישראל.

ואכן ביום שבת יערוך בית חב"ד המרכזי סעודות משיח במספר מוקדים בעיר. וניתן לעשות זאת גם לבד בבית עם נטילת ידיים ושתיית 4 כוסות ולדבר על משיח וגאולה.


הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו


אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר