תפוח בדבש

שנה טובה: מה עומד מאחורי מצוות החג?

פורסם בתאריך: 6.9.21 14:16

הרב יעקב מזרחי

ערב ראש השנה

כ"ט אלול תשפ"א
הדלקת נרות: 18:38
צאת החג: 19:34

 

הרב יעקב מזרחי מספר על מצוות החג:

 

ראש-השנה הוא חג נורא-הוד, מלא במצוות ובמנהגים:

תקיעות שופר, אכילת תפוח בדבש, תשליך – אמירת תפילה ליד מקור מים, רצוי עם דגים חיים, שמסמלת השלכת החטאים אל המים, ומנהגים רבים נוספים.

הקב"ה כה גדול ועצום – ומה המקום שתופסת אצלו, במיוחד ביום חשוב כראש-השנה, אכילת תפוח בדבש, תקיעת שופר, או כל עשייה סמלית אחרת.?

מצוות, לשם מה אנו קיימים.?

איזו תועלת מפיק ה' מכך שברא אותנו, אם ממילא איננו תופסים אצלו חשיבות אמיתית.?

ועל השאלה הזו משיבים חז"ל:
"נתאווה הקדוש-ברוך-הוא להיות לו דירה בתחתונים".

הוא ברא אותנו כדי שניצור מהעולם סביבה מושלמת להשראת גילויים אלוקיים, על-ידי שנקיים תורה ומצוות.

כיצד בדיוק פועלות התורה והמצוות על היקום? – אין לנו ממש מושג.

זו מערכת קודים שהבורא קבע והיא מורכבת הן מהאמונה והידיעה המעמיקות שלנו והן מהסמלים והטקסים שאולי נתפסים אצלנו כזוטות.

הכול יחד חובר לתמונה שמשלימה את אורח-החיים היהודי – אורח-החיים שעמו אנו, הקטנים שבקטנים, יוצרים את הסביבה שמעוניין בה הא-ל הגדול שבגדולים.

אם כן, זה לא שאכילת התפוח בדבש עושה לנו שנה טובה ומתוקה, או שהתקיעה בשופר עושה את הקדוש-ברוך-הוא למלך על העולם.

אלא פשוט הקדוש-ברוך-הוא קבע, כי על-ידי אכילת תפוח בדבש – תימשך הארה אלוקית שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה, ועל-ידי תקיעה בשופר – תימשך הארה אלוקית שתבטא הכתרה שלו מחדש על העולם.

וכך כל עשייה כזו או אחרת שמופיעה בתורה, מפעילה תהליך רוחני מסוים, גם מבלי שנבין איך ולמה.

שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה,
תשפ"ב תהא שנת פעילות ברוכה.


הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו


תגובות

אין תגובות

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"צומת השרון כפר סבא"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר