רחל סתם טבו
רחל סתם טבו, בת 80, אלמנה, תושבת פתח תקוה וילידת מרוקו, אמא לשלושה ילדים, סבתא לשמונה נכדים וסבתא רבתא לנין בן חודש. רחל מארחת גם השנה, כמו בכל שנה, את בני משפחתה לארוחת חג. בערב החג היא תארח 14 בני משפחה.
מה את זוכרת מבית הורייך?
"ארוחת החג מבוססת קודם כל על הברכות וכל ברכה דורשת את המאכל שלה. ההכנות לחג ממושכות ומתחילות עוד לפני ערב החג. המאכלים של סעודת החג מתאימים לברכות השונות. למשל, כשמברכים "שיסתלקו כל אויבנו" אוכלים סלט מעלי סלק חתוכים ומטוגנים ומתובלים. כשמברכים שנהיה "לראש ולא לזנב" אצלנו לא אכלו ראש של דג, אלא של בקר או כבש. כך הלאה, כל מנה לפי הברכה. בין המאכלים האלה אפשר לציין את הדלעת שבישלו עם צימוקים ודבש ועוד פירות יבשים וזה היה ממש תאווה לחיך, כרישה שהיינו מכינים ממנה לביבות, שומשום עם סוכר. גם על הרימון היינו מפזרים סוכר. השולחן היה ערוך עם מפה לבנה וכלים יפים וכולם היו לובשים בגדים חגיגיים, כל אחד יותר יפה מהשני".
רחל סתם טבו, צילום פרטי
המשכתם את המסורת הזו גם בארץ?
"כשעלינו לארץ חגגנו ככה עד שהתחתנתי. אבל התחתנתי עם פולני. המשכתי מה שיכולתי, אבל לא היה הוד והדר כמו בבית אבא והתחלנו להכניס גם מאכלים פולנים, כמו גפילטע פיש וכבד קצוץ. אבל הילדים שלי לא מוותרים על המאכלים מבית אבא שלי, כך שעד היום אני מבשלת אותם והם לוקחים גם אליהם הביתה. אחד הדברים שהם אוהבים זה ארטישוק. אני עושה את זה מבושל, חתוך לחתיכות עם לימון ושום. זה יוצא מעדן מלכים. אני מכינה להם גם מטבוחה וסלט פלפלים קלויים, זעלוק. ארוחת החג היא מאוד עשירה וחגיגית. יש גם קוסקוס לאכול ליד בשר הראש ועם הירקות של המרק".
מי מכין את ארוחת החג?
"אני עושה הכל לבד. העוזרת עוזרת לי לחתוך ולקצץ אבל אני מבשלת. בערב החג כל אחד מביא משהו, יין, שתייה, עוגות, עוגיות. בערב ראש השנה צריך לאכול דברים מתוקים ולבנים. לכן אני מכינה גפילטע פיש ולא את הדגים המרוקאים".
יש עוד מסורת משפחתית?
אני מכינה מתנות קטנות לכל אחד: בושם, איפור, בגד, לכל אחד משהו שמתאים לו".
אתם מטיילים בחג?
"כשהיינו בבית אבא שמרו מסורת ולא נסעו בשבתות וחגים. היום כל חג יוצאים ומטיילים. הבן שלי מדריך טיולים בארץ, הוא מארגן לנו טיולים בכל רחבי הארץ וחלק מהזמן גם מבקרים קרובי משפחה".
דליה ברגיל
דליה ברגיל מרעננה, נשואה לאביגדור ואמא לשישה ילדים, בגילאי 12 – 23. לבני הזוג ברגיל חנות דגים ובימים שלפני ראש השנה הם עובדים קשה ולכן תמיד בערב החג הם מתארחים עם בני משפחתם אצל חברים טובים.
מה את זוכרת מבית הורייך?
"לפני ראש השנה תמיד היינו מתחדשים עם בגדים חדשים. אמא שלי הייתה עורכת שולחן עם כל טוב, סלטים, שני סוגים של בשר ובמיוחד אני זוכרת מרק מיוחד עם דלעת וחומוסים טחונים, בשר ועצמות. אכלנו גם דגים וכמובן ראש של דג וראש של כבש. לפני החג היה דיבור אינסופי על כמויות המזון, אם יספיק או לא יספיק. תמיד הייתה דאגה שלא יספיק ואולי צריך להכין עוד, שלא יחסר. בערב חג גם תמיד היו לנו אורחים שלא מהמשפחה. אנחנו היינו ארבע בנות וההורים, ואבא שלי תמיד היה מחפש אנשים שאין להם עם מי לחגוג ומזמין אותם לעשות איתנו את החג. היה לו חשוב לשמח אנשים אחרים, שלא יישארו לבד בחג".
דליה ברגיל, צילום פרטי
איפה אתם עושים את החג?
"אנחנו תמיד עובדים מאוד קשה עד החג. ראש השנה זה ממש החג של הדגים. אני מגיעה גמורה לערב החג ולא יכולה לבשל או לארח. למזלי, יש לנו חברים טובים שאנחנו מוזמנים אליהם קבוע. אבל הם לא מוותרים לי ואני מגיעה אליהם עם סיר דגים שאני מכינה בסגנון מרוקאי. בשאר ארוחות החג אנחנו אוכלים גפילטע פיש שהאחיות שלי מכינות עבורנו. אם הן לא מכינות, אני קונה, כי אנחנו לא מוותרים על גפילטע פיש בחג".
רוצים להישאר מעודכנים?
מי עוזר לך בחג?
"הבנות באמת עוזרות. הן אוהבות ללמוד את הבישולים, שואלות איך מכינים. הן עושות סלטים, מכינות עוגות".
מי יבוא אתכם לסעודת החג?
אם הילדים לא בצבא או בשירות לאומי הם באים איתנו לחברים. לצערי, הבן החייל לא יהיה בחג כי הוא נשאר בצבא ויש לי גם שני בנים, בן 18 ובן 20 שלומדים בישיבות גבוהות וגם הם נשארים בישיבות. הבנות יבואו איתנו לחברים".
אתם מטיילים בחג?
"אנחנו שומרי מסורת ולא מטיילים בחג. החג האהוב עלינו הוא סוכות. אנחנו מקימים סוכה גדולה ומארחים אושפיזין ובחול המועד מטיילים, בעיקר לצפון".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
